ב' באייר – הבדלי גרסאות

פדיונר (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
נולדו: הגהה
 
(10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אייר}}
{{חודש אייר}}
'''ב' באייר''' הוא היום השני ב[[חודש אייר]].
'''ב' באייר''' הוא היום [[שני|השני]] ב[[חודש אייר]].


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
שורה 9: שורה 9:
*[[תש"ב]] – החלה כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] (מ[[שמחת תורה]] [[תש"ב]]).
*[[תש"ב]] – החלה כתיבת [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] (מ[[שמחת תורה]] [[תש"ב]]).
*[[תשט"ו]] – הוקם ארגון [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ב[[ניו יורק]].
*[[תשט"ו]] – הוקם ארגון [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] ב[[ניו יורק]].
*[[תנש"א]] – הוגש ל[[הרבי|רבי]] לראשונה [[פסק דין שהרבי מלך המשיח|פסק הדין]] ש[[הרבי כמלך המשיח|הוא מלך המשיח]], על ידי הרב [[דוד נחשון]], והתקבל בקורת רוח.
*[[תנש"א]] – הוגש ל[[הרבי|רבי]] לראשונה [[פסק דין שהרבי|פסק הדין]] ש[[הרבי כמלך המשיח|הוא מלך המשיח]], על ידי הרב [[דוד נחשון]], והתקבל בקורת רוח.


===[[יום הולדת|נולדו]]===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תק"ה]] – ר' [[שלמה באשעס]], מעמודי התווך של עדת החסידים ב[[דענעבורג]].
*[[תק"ה]] – ר' [[שלמה באשעס]], מעמודי התווך של עדת החסידים ב[[דענעבורג]].
*'''[[תקצ"ד]] – [[אדמו"ר המהר"ש]] נולד לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].'''
*'''[[תקצ"ד]] – [[אדמו"ר המהר"ש]] נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ול[[הרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)|רבנית חיה מושקא]], ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]].'''
*[[תרנ"ב]] – הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ו[[שד"ר]] ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
*[[תרנ"ב]] – הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]], מחסידי חב"ד ב[[ניו יורק]] ו[[שד"ר]] ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
*[[תש"ג]] - הרב [[אליהו שטרן]], רבה של משטרת מחוז [[תל אביב]] וסגן הרב הראשי למשטרת ישראל, מרצה נודע ופה מפיק מרגליות.
*[[תשי"ג]] – הרב [[יעקב גלויברמן]], מעסקני חב"ד בארץ הקודש.
*[[תשי"ג]] – הרב [[יעקב גלויברמן]], מעסקני חב"ד בארץ הקודש.
===[[פטירה|נפטרו]]===
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תשמ"ג]] – הרב [[יחיאל מיכל רפפורט]], מחסידי חב"ד ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ולאחר מכן ב[[נחלת הר חב"ד]].
*[[תשמ"ג]] – הרב [[יחיאל מיכל רפפורט]], מחסידי חב"ד ב[[רוסיה הקומוניסטית]] ולאחר מכן ב[[נחלת הר חב"ד]].
שורה 25: שורה 27:
*ה"לכתחילה אריבער" צריך להיות הן בעניני התורה ומצוותיה וגם בעניני הרשות, "[[כל מעשיך יהיו לשם שמים]]" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]"; הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת. ובהדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד תורתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ביחד עם ההוספה בכל עניני התורה, [[נגלה]] דתורה ופנימיות התורה שנתגלתה ב[[תורת החסידות]] וכנ"ל, הן לעצמו והן בפעולה על הזולת. וגם הדגשה מיוחדת בהענין ד"לכתחילה אריבער" בנוגע ללימוד והפצת פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב[[תורת החסידות]] – לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים וגם טף, באופן ד"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]", בכל העולם כולו.
*ה"לכתחילה אריבער" צריך להיות הן בעניני התורה ומצוותיה וגם בעניני הרשות, "[[כל מעשיך יהיו לשם שמים]]" ו"[[בכל דרכיך דעהו]]"; הן בנוגע לעצמו, והן בנוגע לפעולה על הזולת. ובהדגשה מיוחדת בנוגע להוספה בלימוד תורתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] ביחד עם ההוספה בכל עניני התורה, [[נגלה]] דתורה ופנימיות התורה שנתגלתה ב[[תורת החסידות]] וכנ"ל, הן לעצמו והן בפעולה על הזולת. וגם הדגשה מיוחדת בהענין ד"לכתחילה אריבער" בנוגע ללימוד והפצת פנימיות התורה כפי שנתגלתה ב[[תורת החסידות]] – לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים וגם טף, באופן ד"[[יפוצו מעיינותיך חוצה]]", בכל העולם כולו.


*לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] ביום ההולדת ובימים הסמוכים אליו, – כולל ובמיוחד – ביום ה[[שבת קודש]] "ברוב עם הדרת מלך" באופן שיחזקו ויעודדו להוסיף בכל עניני התורה ומצוות באופן ד"[[לכתחילה אריבער]]".
*לארגן [[התוועדות|התוועדויות]] ביום ההולדת ובימים הסמוכים אליו, – כולל ובמיוחד – ביום ה[[שבת קודש]] "ברוב עם הדרת מלך" באופן שיחזקו ויעודדו להוסיף בכל עניני התורה ומצוות באופן ד"[[לכתחילה אריבער]]"{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_29.html להתוועד שעה בב' אייר? לכאורה אין בזה 'לכתחילה אריבער'], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]'.}}.


*לקבל החלטות בנוגע להדפסת ספרי החסידות של אדמו"ר מהר"ש מחדש, באותיות דפוס דוקא (עד אז רוב ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]] נדפסו מצילום כתב יד). שהקריאה והלימוד בהם היא בקל יותר ועל דרך זה לשאר ספרי חסידות.
*לקבל החלטות בנוגע להדפסת ספרי החסידות של אדמו"ר מהר"ש מחדש, באותיות דפוס דוקא (עד אז רוב ספרי [[אדמו"ר המהר"ש]] נדפסו מצילום כתב יד). שהקריאה והלימוד בהם היא בקל יותר ועל דרך זה לשאר ספרי חסידות.