לדלג לתוכן

טועמיה – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] ול[[הלכה]] לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
'''טועמיה''' הינו כינוי ל[[מנהג]] שהובא ל[[הלכה]], לפיו ישנה מצווה לטעום ממאכלי ה[[שבת]] ב[[ערב שבת]].
==מקורותיו==
==מקורותיו==
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא ה[[מחזור ויטרי]]{{הערה|סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת}} המצטט [[ברייתא]] בשם [[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו}}:
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
{{ציטוט|תוכן=תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.|מרכאות=לא}}
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של מוסף בשבת:
וכרמז למנהג הובאה לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת ב[[תפילת שמונה עשרה]] של [[תפילת מוסף|מוסף]] בשבת:
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=טועמיה (=של השבת) חיים זכו|מרכאות=כן}}
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.
ועל פי זה פשט שם המנהג 'טועמיה' בתפוצות ישראל.


המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]] ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}
== פסיקתו להלכה ==
המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, ובספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב}} מוצא לכך גם מקור ב[[ספר הזוהר|זוהר]]{{הערה|בראשית דף מ"ח עמוד ב'}}.
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר [[שבלי הלקט]]{{הערה|סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף}} וצוטט ב[[בית יוסף]]{{הערה|בית יוסף אורח חיים רפו}}. בעקבותיהם פוסק [[המגן אברהם]] ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים רנ א}}  


[[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}.
המנהג מובא גם ב[[קבלה|ספרי הקבלה]] בשם [[האר"י]]{{הערה|ב'''שער הכוונות''' בענין טבילת ערב שבת}}, ובספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]{{הערה|חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב}} מוצא לכך גם מקור ב[[ספר הזוהר|זוהר]]{{הערה|בראשית דף מ"ח עמוד ב'}}. [[האריז"ל]] הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים{{הערה|'''שער הכוונות''' שם}}.  


וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
==בחב"ד==
 
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] נשיא דורנו {{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}.  
== טעם המנהג ==
בטעם המנהג נאמרו כמה הסברים, העיקרי שבהם הוא, ש'מצוות' (כהלשון במקורות לעיל) הטעימה ממאכלי השבת נכללת בציווי 'והכינו את אשר יביאו', ממנו נלמד חיוב הכנת המאכלים לשבת, שכחלק מהכנה זו - נכללת הטעימה מהתבשילים, כדי לשפר טעמם וכו'. בטעם זה השתמש גם הרבי בהסברת המנהג בצורתו הרוחנית, ראה להלן בפסקה 'טועמיה מהגאולה בזמן הגלות'<ref>כך ידוע ומקובל, וצ"ע מקור טעם זה. וראה גם '''מטה משה''' חלק ד<nowiki>' סימן ת"ח (רק שם כותב 'משום עונג שבת' סתם, ולא שנכלל בהכנה דאורייתא ד'והכינו כו''</nowiki>. וצ"ע</ref>.
 
==מנהג חב"ד==
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]]{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}.  


אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
שורה 20: שורה 24:
=='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות==
=='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות==
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}}
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}}
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' כנ"ל.
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' (כנ"ל בפסקה הקודמת).
 
כחלק מ'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", עליית יהודים לארץ ישראל - [[קיבוץ גלויות]] ועוד.


במסגרת 'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", ועוד.
לעיתים השתמש הרבי בעניין בקשר ל[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]{{מקור}}


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 28: שורה 34:
* [[ערב שבת]]
* [[ערב שבת]]
* [[טעימה מהגאולה בדורנו]]
* [[טעימה מהגאולה בדורנו]]
* [[התנוצצות הגאולה]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:הלכות שבת]]
[[קטגוריה:הלכות שבת]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:גאולה ומשיח בזמן הגלות]]

גרסה אחרונה מ־08:16, 27 במאי 2025

טועמיה הינו כינוי למנהג שהובא להלכה, לפיו ישנה מצווה לטעום ממאכלי השבת בערב שבת.

מקורותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא המחזור ויטרי[1] המצטט ברייתא בשם תלמוד ירושלמי[2]:

תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.

וכרמז למנהג הובאה לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת בתפילת שמונה עשרה של מוסף בשבת:

טועמיה (=של השבת) חיים זכו

ועל פי זה פשט שם המנהג 'טועמיה' בתפוצות ישראל.

פסיקתו להלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהג הובא ונפסק להלכה בספר שבלי הלקט[3] וצוטט בבית יוסף[4]. בעקבותיהם פוסק המגן אברהם ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”[5]

המנהג מובא גם בספרי הקבלה בשם האר"י[6], ובספר חמדת ימים[7] מוצא לכך גם מקור בזוהר[8]. האריז"ל הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים[9].

וכן פסק גם אדמו"ר הזקן[10], והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.

טעם המנהג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בטעם המנהג נאמרו כמה הסברים, העיקרי שבהם הוא, ש'מצוות' (כהלשון במקורות לעיל) הטעימה ממאכלי השבת נכללת בציווי 'והכינו את אשר יביאו', ממנו נלמד חיוב הכנת המאכלים לשבת, שכחלק מהכנה זו - נכללת הטעימה מהתבשילים, כדי לשפר טעמם וכו'. בטעם זה השתמש גם הרבי בהסברת המנהג בצורתו הרוחנית, ראה להלן בפסקה 'טועמיה מהגאולה בזמן הגלות'[11].

מנהג חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג הרבי[12].

אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':

יש נוהגים למעשה לטעום ממאכלי השבת ביום ששי, ככתוב טועמיה חיים זכו. את כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי נוהג כך בגשמיות, אבל מבחינה רוחנית ודאי שצריך להיות כן, ולא ביום שישי בלבד כי אם בכל ימי השבוע - ה'שית אלפי שני הוי עלמא'. ולפי זה עתה (=לפי מניין השנים) כבר יום ששי ולאחר חצות, יש, אם כן, ודאי צורך בלימוד החסידות בהבנה והשגה, ועל ידי כך להגיע ל"כולם ידעו אותי"[13]

'טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – טעימה מהגאולה בדורנו

בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מהגאולה, כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים בעקבתא דמשיחא, 'ערב שבת אחר חצות' (כנ"ל בפסקה הקודמת).

כחלק מ'טעימות' אלו הצביע הרבי, למשל, על הניסים הגלויים שהתחוללו במלחמת המפרץ, נפילת מסך הברזל של שלטון הקומוניזם ברוסיה, "וכתתו חרבותם לאיתים", השפע הגשמי בהרחבה - 'מעדנים מצויים כעפר", עליית יהודים לארץ ישראל - קיבוץ גלויות ועוד.

לעיתים השתמש הרבי בעניין בקשר ללימוד עניני גאולה ומשיח[דרוש מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. סימן קצ״א,‏ בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת
  2. אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו
  3. סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף
  4. בית יוסף אורח חיים רפו
  5. שולחן ערוך אורח חיים רנ א
  6. בשער הכוונות בענין טבילת ערב שבת
  7. חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב
  8. בראשית דף מ"ח עמוד ב'
  9. שער הכוונות שם
  10. שו"ע שם
  11. כך ידוע ומקובל, וצ"ע מקור טעם זה. וראה גם מטה משה חלק ד' סימן ת"ח (רק שם כותב 'משום עונג שבת' סתם, ולא שנכלל בהכנה דאורייתא ד'והכינו כו''. וצ"ע
  12. לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125
  13. לקוטי שיחות שם, משיחת שבת פרשת בראשית שנת תשי"ז