שניאור זלמן פרדקין: הבדלים בין גרסאות בדף

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
פטירתו: , עדיף לא לקדד קישורים בדף כי בכתובת הקישור חיצוני יש את שם ה'
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].
[[קובץ:Grave of Rabbi Shneur Zalman Fradkin.jpg|ממוזער|מצבת קברו של בעל ה'תורת חסד']]
הרב '''שניאור זלמן פרדקין מלובלין''' ([[אדר]] [[תק"צ]] - [[ה' ניסן]] [[תרס"ב]]) בעל ה"תורת חסד", נודע כגאון גדול בכל תפוצות [[יהדות|העם היהודי]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
 
נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי]]. לרב שלמה ולאיידל. אביו שימש כשוחט ובודק ב[[בישנקוביץ]] שבפלך [[מוהילוב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Guberg%20-%20Teves%203%2C%205779.pdf כתבי יצחק שריון] בתוך תשורה מנישואי משפחת ברדה עמוד 176.}}.
הרב שניאור זלמן פרדקין נולד בשנת [[תק"צ]] בחודש [[אדר]] ב[[עיירה]] [[ליאדי]].לאביו הרב שלמה ואימו מרת איידל. אביו שימש כשוחט ובודק ב[[בישנקוביץ]] שבפלך [[מוהילוב]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Barda-Guberg%20-%20Teves%203%2C%205779.pdf כתבי יצחק שריון] בתוך תשורה מנישואי משפחת ברדה עמוד 176.}}.


לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".
לידתו נעוצה בברכת [[אדמו"ר הזקן]] לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: "אנחם אותך שיוולד לבתך בן שיאיר את עיני ישראל".
שורה 23: שורה 23:
לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.
לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי [[אליהו יוסף מדריבין]] שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק.


ואכן, בשנת [[תרט"ו]] מונה ר' שניאור זלמן לרבה של פולצק.
ואכן בשנת [[תרט"ו]] מונה לרבה של פולצק.
 
== עם אדמו"רי חב"ד ==


=== עם אדמו"רי חב"ד ===
בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.
בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.


שורה 43: שורה 42:
פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...
פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני [[המהר"ש]] דף גמרא דף מהרש"א ודף 'קינות'...


[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"
[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!" בנוסף באחד ממכתביו הוא מכנה אותו "שר התורה<ref>אגרות קודש שלו, ח"א עמ' רל"ו</ref>
 
== בלובלין ==


=== בלובלין ===
במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.
במלאת לו י"ג שנה לישיבתו בפולוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.


שורה 57: שורה 55:
כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.
כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו אליו, מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.


== בירושלים ==
===בירושלים===
 
בשנת [[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.
בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדותו עצרו בעדו.


למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.
למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.
שורה 75: שורה 72:
ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".  
ב[[ירושלים]] קראו עליו את הפסוק "תורת חסד על לשונו".  


== הענקת ברכות ==
===הענקת ברכות===
 
הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.  
הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב.  


ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.
ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר "ער וועט זיין געזונט" (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר "ער זאל זיין געזונט" (הוא צריך להיות בריא) ידעו שנגזרה גזרה ר"ל.


== תורת חסד ==
===תורת חסד===
 
כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".
כבר בהיותו בפולוצק היה ר' זלמן פוסק גדול - צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות... ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]])-ואת אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".


רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").
רק חלק מהיצירה נדפס, ("דרשתו הראשונה בלובלין" ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר "הגאון מלובלין").


== פטירתו ==
===פטירתו===
אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!"


אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו ב[[חודש אדר]] [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"
וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.


וב[[ה' ניסן]] [[תרס"ב]], החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.
בעת הלווייתו חפץ הרב שמואל סלנט להספידו אך בשל מנהג חב"ד שלא להספיד לא עשה זאת, עם זאת, בשעה ששלשלו אנש החברא קדישא את ארונו לקבורה התבטא בפניהם הרב סלנט: {{ציטוטון|"עליכם לדעת מה אתם קוברים, אתם קוברים תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, ספרא, ספרי, תוספתא, ומכילתא"}}{{הערה|בשם הרב [[יואל כהן]], וידאו '[https://sinun770.org/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%94%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%94/ סעודת שלושים של הגה"ח יואל כהן ע"ה, הרב יהושע שלמה גרויז שנת תשפ"א]' (בתחילת הוידאו) בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש).}}.


מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
שורה 102: שורה 98:
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת שפרה צוקרמן ברלין אשת דב בער צוקרמן ברלין
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת צביה אפטר
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת פעיה דבורה פשיפיורקה ( אלמנת נחמן יהודה קוגן בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)
*בתו, מרת רבקה גינצבורג ( אשת יעקב דוד לנדוברג בזיווג ראשון)


'''צאצאיו:'''
'''צאצאיו:'''
שורה 115: שורה 111:
*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר".
*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.
*"חסידים הראשונים" חלק א', מאת הרב [[ישראל אלפנביין]], הוצאת כפר חב"ד.
*חנניה זוהר, '''ר' שניאור זלמן פרדקין''', בתוך 'הולך חסיד - חוברת לימוד ומשימות', תשפ"ד עמוד 83
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
* [http://hebrewbooks.org/1739 שו"ת תורת חסד - חלק א'], [http://hebrewbooks.org/1740 חלק ב'] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
שורה 121: שורה 119:
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_26204_22.pdf הערות בדבר הגאון התורת חסד], הרב יעקב גולדמן, [http://www.hebrewbooks.org/26204 בטאון חב"ד [[ניסן]] תשל"ג], אתר hebrewbooks {{PDF}}
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]
* דב לבנון, [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/377843530774.html מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו], [[שבועון בית משיח]]
* [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)
* [https://derher.org/wp-content/uploads/79-Adar-II-5779-biography-of-reb-shneur-zalman-fradkin.pdf Derher Reb Shneur Zalman Fradkin (Baal Toras Chesed)] א חסידישע דערהער {{PDF|}} (אנגלית)


{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{אחרונים}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
{{מיון רגיל:פרדקין, שניאור זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]