חיים הלברשטאם – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) ←קשריו עם חב"ד: הוספת מקור ושם גם דעישן וללא הפרט שהמכתב היה על היתר עגונה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפילתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים. | רבותיו בחסידות היו רבי [[נפתלי צבי מרופשיץ]] ורבי [[צבי הירש מזידיטשוב]]. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק ו[[קדוש]] עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפילתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים. | ||
רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]]. | רוב בניו וחתניו שימשו ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]]. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: [[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]], [[חסידות צאנז-ז'מיגרד|צאנז-זאמיגראד]], [[חסידות באבוב|באבוב]], [[חסידות סטרופקוב|סטרופקוב]], [[חסידות צאנז-גריבוב]] [[וגארליץ]]. | ||
נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו. | נפטר ביום [[כ"ה בניסן]] תרל"ו. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש". | רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש". | ||
מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות | מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות, לאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב נשלח אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק]] בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכוון גם על פי [[תורת הסוד]]{{הערה|צאצאו הרב סיני הלברשטאם מספר על כך בוידאו 'שיעור חול המועד פסח תשפ"ב כפר חב"ד בבית הכנס בית מנחם, עברית הרב סיני הלברשטאם', בערוץ היוטיוב קהילת דברי חיים שיכון ג' בני ברק (בתחילת הסרטון).}}. | ||
בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשל"ו), ע' קסח}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||