ארעא אתבטלת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מקור הביטוי בזהר{{הערה|בספרא דצניעותא בתחילתו, תרומה רע"ו ב'.}} מדבר על כך ש"לפני" (למעלה מ) [[עולם התיקון]] אין [[יחוד פנים בפנים]], ולכן התבטלה הארץ, ונאמרו בזה שני ביאורים.
+'''ארעא אתבטלת''' הוא ביטוי מה[[זוהר]]{{הערה|בספרא דצניעותא בתחילתו, תרומה רע"ו ב'.}}, המסביר שכשהסתלקו האורות דתוהו נשברו ונפלו לא רק הכלים של ספירות ה"מידות" אלא גם של ספירת המלכות.
-===הביאור ב[[קבלה]]===
+==לשון הזוהר{{הערה|ספרא דצניעותא – שמות, תרומה קעו ע"ב.}} וביאורו{{הערה|על פי ביאור ה"מתוק מדבש".}}==
-את הביאור בקבלה מביא[[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|הרבי מהר"ש]]{{הערה|תורת שמואל תרל"א עמ' שמ"ו.}} (בשם [[זוהר הרקיע]]), ש"אם אין נחלים אין ים". והלא קיום הים אינו תלוי בנחלים? אלא, דכמו שהנחלים מוסיפים בים, כך הספירות דמלכות "נבנות" ממה שמשפיעות בה הספירות שלמעלה ממנה. אבל [[שבירת הכלים|כשנשברו הכלים]] (הספירות) דתוהו ממילא חסרה במלכות השפעתן, וגם היא לא יכולה להשפיע (אבל עצם מציאותה לא התבטל, אלא רק '''השפעתה''').
+עד לא הוה מתקלא (קודם שנברא עולם התיקון בשלושה קוים; ימין ושמאל וקו המכריע - כעין המשקל) לא הוו משגיחין אפין באפין (לא היו הפרצופים מסתכלים פנים בפנים, ולכן) ומלכין קדמאין מיתו (מתו המלכים הקדומים, והם שבעת מלכי אדום{{הערה|שבסוף פרשת וישלח.}}. היינו, נשברו כלי הספירות ונפלו לעולם הבריאה), וזיוניהון לא אשתכחו (וזיויהם, כלומר האורות שלהם הסתלקו והתלבשו בשלושת הבחינות כתר-חכמה-בינה) '''וארעא אתבטלת''' (=והארץ נתבטלה. היינו, גם הכלים של מלכות (הנקראת ארץ) נתבטלו ונשברו, הגם שמן הראוי היה שלא יתבטלו).
-===הביאור ב[[עבודת השם|עבודת ה']] ===
+ומסביר [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|הרבי מהר"ש]] את כוונה הזוהר{{הערה|תורת שמואל תרל"א עמ' שמ"ו.}} (בשם [[יעקב צמח#ספריו|זוהר הרקיע]]), ש"ביטול" זה של המלכות (דתוהו, שנגרם עקב [[שבירת הכלים]]) אין הכוונה שהתבטלה ממציאותה אלא רק שהתבטלה '''השפעתה''', וממשיל זאת לנחלים הזורמים לים. כשם שמצד אחד קיום הים אינו תלוי בנחלים הזורמים אליו אבל מצד שני הנחלים כן מוסיפים בו, כך מציאות ספירת המלכות אינו תלוי בשפע שמקבלת מהספירות, ומה שאמרו ש"מלכות לית לה מגרמה כלום" אין הכוונה שבהעדר השפעה זו מתבטלת לגמרי מציאותה אלא רק שמתבטלת השפעתה (מכיון שכל מה שמשפיעה הוא רק מה שמקבלת מהספירות, וכשלא מקבלת אין לה מה להשפיע).
-מסביר [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]], שארעא אתבטלת הוא עניין הביטול: במקום אחד{{הערה|לקוטי תורה ד"ה כי תבואו וגו' ושבתה הארץ.}} ההסבר הוא שזוהי מסירות הנפש בתפילה, ובמקום אחר{{הערה|תו"א ד"ה קחו מאתכם תרומה.}} מבאר באופן שונה במקצת – שזהו עניין [[קבלת עול מלכות שמיים]].
-ונקודת הדברים: טבע הנשמה להתבטל לאלוקות, אבל גסות המידות (שזהו עניין המידות דתוהו) מפריעה לביטול זה מלהתגלות. רק כשישבור האדם את גסות רוחו יוכל להתבטל לה' בקבלת עול ומסירות נפש בתפילה.
+==ביאור החסידות==
+במקום אחד מסביר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקוטי תורה ד"ה כי תבואו וגו' ושבתה הארץ, ובאריכות והסברה יתירה בהנחת הרבי האמצעי ממאמר זה (נדפסה במאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות).}} שעניין "ארעא דאתבטלת" בעבודה הוא ביטול המידות '''והדיבור''' לאלוקות, הבא מצד ה"[[מקיפים דבינה]]" - עמקות ההתבוננות שבתפילה. היינו, אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית המתגלה בשעת התפילה ע""י התבוננות (אחרי הסרת ה"לבושים הצואים" - המשיכה לענייני עולם הזה), כאדם השקוע בהתבוננות שכלית - שלא רק מידותיו מתעלות ונכללות בשכל אלא גם כח הדיבור שלו (שאינו יכול לענות כראוי לפונה אליו).
-===תיווך הביאורים===
+ובמקום אחר{{הערה|תו"א ד"ה קחו מאתכם תרומה.}} מבאר באופן שונה במקצת – שזהו עניין [[קבלת עול מלכות שמיים]].
+ונקודת הדברים (בשני הביאורים): טבע הנשמה להתבטל לאלוקות, אבל גסות המידות (שזהו עניין המידות דתוהו) מפריעה לביטול זה מלהתגלות. רק כשישבור האדם את גסות רוחו יוכל להתבטל לה' בקבלת עול ומסירות נפש בתפילה.
+==תיווך ביאור הקבלה עם ביאור החסידות==
 [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|(הרבי מהר"ש]]{{הערה|תורת שמואל תרל"א עמ' שמ"ט.}} מתווך שאין סתירה בין ביאור החסידות לביאור הקבלה, אלא שזוהר הרקיע מדבר על ביטול '''השפעת''' המלכות, ו[[אדמו"ר הזקן]] מדבר על כך שעצם מציאותה לא התבטל.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]