רחצה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מקלחת''' היא פעולה של רחיצת הגוף במים לצורך ניקיון הגוף עבור שמירת ההיגיינה. לאורך ההיסטוריה, לא היו מים זמינים בבתים פרטיים והרחצה נעשתה בבתי מרחץ ציבוריים, או בחיק הטבע בנהרות ובמפלים.
+'''רחצה''' היא פעולה של שטיפת הגוף במים לצורך ניקיון הגוף עבור שמירת ההיגיינה. לאורך ההיסטוריה, לא היו מים זמינים בבתים פרטיים והרחצה נעשתה בבתי מרחץ ציבוריים, או בחיק הטבע בנהרות ובמפלים.
 על פי הלכה, אדם מצווה לרחוץ את גופו בערב שבת ויום טוב.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ===רחיצה לפני ואחרי מקווה===
-במקוואות טהרה רבים תלויים שלטים המעוררים על החובה לרחוץ את הגוף קודם הטבילה. הסיבה העיקרית לכך היא להסיר מעל הגוף כל לכלוך שעלול לחצוץ בזמן הטבילה ולפסול אותה{{הערה|ובטבילה דאורייתא, לדאוג שהגוף כולו יהיה רטוב כולל מקומות מוסתרים וכפלי הגוף, כך שכאשר נכנסים לבריכת הטבילה כל הגוף יהיה מכוסה במים כולל קמטים ומקומות מוסתרים.}}, ובנוסף, על יסוד החובה של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' ו[[אהבת ישראל]], להוסיף בהיגיינה ולמנוע מצב של לכלוך מי הטבילה והעברת חיידקים ומחלות מטובל אחד לשני.
+ב[[מקווה|מקוואות]] טהרה רבים תלויים שלטים המעוררים על החובה לרחוץ את הגוף קודם הטבילה. הסיבה העיקרית לכך היא להסיר מעל הגוף כל לכלוך שעלול לחצוץ בזמן הטבילה ולפסול אותה{{הערה|ובטבילה דאורייתא, לדאוג שהגוף כולו יהיה רטוב כולל מקומות מוסתרים וכפלי הגוף, כך שכאשר נכנסים לבריכת הטבילה כל הגוף יהיה מכוסה במים כולל קמטים ומקומות מוסתרים.}}, ובנוסף, על יסוד החובה של 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' ו[[אהבת ישראל]], להוסיף בהיגיינה ולמנוע מצב של לכלוך מי הטבילה והעברת חיידקים ומחלות מטובל אחד לשני.
 לעומת הרחיצה במקלחת לפני המקווה שהינה חובה גמורה, בטבילה דאורייתא יש להימנע מרחיצה לאחר הטבילה, זאת על יסוד גזרת חז"ל בנוגע לטבילת כהן לאכילת תרומות וטהרות, שחששו שאנשים יתבלבלו ויחליפו את הטבילה ברחיצה ויחשבו שמספיק להתרחץ בלבד{{הערה|גמרא מסכת שבת דף יד עמוד א'. אחת הגזירות שכזרו בית שמאי והתקבלה בכל ישראל, שהבא ראשו ורובו במים שאובים לאחר הטבילה - טמא, וצריך לטבול שוב.}}, והרמ"א פסק כך להלכה{{הערה|יורה דעה סימן ר"א סעיף ע"ה. וראו יביע אומר חלק י' סימן יט שמנהג הספרדים להקל בכך, ובאגרות משה חלק יורה דעה חלק ב' סימן צו שפסק לאסור.}}.
 גם בטבילת טהרה קלה יותר, דוגמת [[טבילת עזרא]] שהדבר מותר, מנהג חסידים הוא להימנע מלהתרחץ לאחר המקווה, ובפרט על פי קבלה, שיש עניין להשאיר לפחות חלק מהמים של המקווה על הגוף (ולכן גם נמנעים מלנגב את כל הגוף ומשאירים לפחות חלק קטן בגוף לא מנוגב){{הערה|1=הרב ברוין: [https://chabad.info/beis-medrash/146902/ האם יש בעיה להתקלח אחרי הטבילה במקווה?] {{וידפו}}}}.
+===רחצה במקום מקווה===
+מקור המנהג הוא בספר הטור, שכתב שעבור [[טבילת עזרא]], אפילו לדעות המחמירות וסוברות שלא בטלה, ניתן להסתפק ברחיצת תשעה קבין{{הערה|טור אורח חיים סימן רמא: "ויש חסידים ואנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמן וטובלין לקירוין להתפלל, וחומרא יתירה היא זו, שאף להרי"ף שכתב שיש מצריכין טבילה לתפילה, לאו דוקא טבילה אלא רחיצה בתשעה קבין. ואני כתבתי למעלה שאין צריך לא טבילה ולא רחיצה. והמחמיר תבוא עליו ברכה.".}}, אך המחמיר ומהדר לטבול במקווה כשר, תבוא עליו הברכה.
+מקובל לפסוק ש'תשעה קבין' בשיעור הנהוג כיום הוא כ-12 ליטר{{{הערה|ובשו"ת מנחת יצחק כתב שהמחמירים - 36 ליטר.}}, שצריכים להישפך על הגוף ברצף מתמוך ארבעה כלים לכל היותר, כשההתחלה מהשפיכה של הכלי השני תתחיל לפני שנפסק הקילוח מהכלי הראשון וכן הלאה. במקלחת רציפה, תלוי הדבר בעוצמת הלחץ והזרם, ומדובר על זמן משוער של כ-4 דקות{{הערה|1=[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15001&CategoryID=2374 פינת הלכה ומנהג שיחה שבוע 1681]. [https://din.org.il/2020/01/23/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%98-%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%98%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%94/ אתר 'דין' שיעור ט' קבין במקום טבילה]. [https://col.org.il/news/123943 הרב בלינוב: טבילה עם תשעה קבין באמבטיה - מהם הכללים?].}}.
+===רחצה בשבת===
+חכמים גזרו שלא לרחוץ בשבת את כל הגוף או רובו בשבת במים חמים, כדי שלא יבואו לחתות בגחלים ולחמם את המים בשבת עצמה.
+עם זאת, לרחוץ רק חלק מהגוף במים שהתחממו מערב שבת, או לרחוץ את כל הגוף במים קרים - מותר{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן שכו.}}, ולמרות שהדבר מותר מעיקר הדין, כיון שהרחיצה בשבת עלולה להיות כרוכה באיסור סחיטה של השיער ובאיסור סחיטה בשעת הניגוב, ולכן פשוט המנהג במדינות אשכנז שלא לרחוץ בכלל את כל הגוף בשבת ואפילו במים קרים, וכך פוסק אדמו"ר הזקן להלכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3771162 סימן שכו סעיף ו'].}} (אך טבילה במקווה מותרת).
 ==ראו גם==