מ החלפת טקסט – "גידים " ב־"גידים "
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(29 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה'''דיבור''' הוא אחד מלבושי הנפש, המשמש לתיקשור עם אנשים אחרים. בעולמות העליונים הדיבור מכנה המשכה וגילוי מדרגה אחת לדרגה נמוכה יותר.
'''דיבור''' הוא אחד מלבושי הנפש, המשמש לתיקשור עם אנשים אחרים. בעולמות העליונים הדיבור מכנה המשכה וגילוי מדרגה אחת לדרגה נמוכה יותר.
 
אך למרות שהוא רק [[לבושי הנפש|לבוש]], עקב מעלתו המיוחדת{{הערה|ספר הערכים בערך אדם, אות ו' (גוף ונפש שבו, שחלוק משאר הנבראים) - בסופו.}} נקרא מין האדם דווקא על שמו - [[דומם צומח חי מדבר|"מין המדבר"]].


==כוח הגילוי==
==כוח הגילוי==
שורה 23: שורה 25:
אופן ההמשכה מהשכל למידות מבואר בעץ חיים, ש"בחינת נוקבא דז"א מתחיל מחזה דז"א". דהיינו, ש"ז"א" זה המידות [[ספירת החסד|חסד]] וגבורה. ומהמוח יוצאת המשכה דרך ה[[גידים]] ללב שהוא מקום המדות. ומן הלב הצמוד לריאה מתחיל להיות הדיבור – שהבל יוצא מהריאה ונעשה קול. ונמצא שהתלבשות החיות מהחכמה בדיבור נעשית על ידי המידות שבלב, על ידי צמצומים, דרך נקבים וחלונות{{הערה|תורה אור מגילת אסתר צג, ב.}}.
אופן ההמשכה מהשכל למידות מבואר בעץ חיים, ש"בחינת נוקבא דז"א מתחיל מחזה דז"א". דהיינו, ש"ז"א" זה המידות [[ספירת החסד|חסד]] וגבורה. ומהמוח יוצאת המשכה דרך ה[[גידים]] ללב שהוא מקום המדות. ומן הלב הצמוד לריאה מתחיל להיות הדיבור – שהבל יוצא מהריאה ונעשה קול. ונמצא שהתלבשות החיות מהחכמה בדיבור נעשית על ידי המידות שבלב, על ידי צמצומים, דרך נקבים וחלונות{{הערה|תורה אור מגילת אסתר צג, ב.}}.


כל זה הוא לגבי '''תוכן''' הדיבורים, אבל שורש האותיות שבהם מדבר הוא מ"קדמות השכל ורצון הנפש"{{הערה|[[אגרת הקודש - פרק ה']].}}.
כל זה הוא לגבי '''תוכן''' הדיבורים, אבל שורש האותיות שבהם מדבר הוא מ"קדמות השכל ורצון הנפש"{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן ה']].}}.


==ספירת המלכות==
==ספירת המלכות==
שורה 29: שורה 31:
כח הדיבור הוא אחד המאפיינים של ספירת המלכות, שענינה הוא להשפיע לדרגות נמוכות יותר – אל מחוץ לאדם עצמו. דהיינו, [[עולם האצילות]] נחשב כאדם הכולל את כל [[עשר הספירות]], ו[[עולמות בי"ע]] נחשבים כאנשים אחרים; וההשפעה אליהם הינה על ידי הדיבור של ספירת המלכות – [[עשרה מאמרות]] שבהם נברא העולם.
כח הדיבור הוא אחד המאפיינים של ספירת המלכות, שענינה הוא להשפיע לדרגות נמוכות יותר – אל מחוץ לאדם עצמו. דהיינו, [[עולם האצילות]] נחשב כאדם הכולל את כל [[עשר הספירות]], ו[[עולמות בי"ע]] נחשבים כאנשים אחרים; וההשפעה אליהם הינה על ידי הדיבור של ספירת המלכות – [[עשרה מאמרות]] שבהם נברא העולם.


ולכן המילה "דיבור" הינה מלשון "'''ידבר''' עמים תחתנו"{{הערה|תהילים מז, ד.}}, שזהו לשון הנהגה והמשכה. והיינו, כמו שכתוב "דבר מלך שלטון"{{הערה|קהלת ח, ד.}}, שהנהגת המלוכה היא על ידי הדיבור, שהדיבור הוא הוא חיצוניות מידת המלכות, אולם עצמיותו של המלך אינה נמשכת בדיבור, כיוון שעניינו של המלך הוא זה שהינו מרומם ומנושא מהעם, ורק דברו מגיע אל העם.
ולכן המילה "דיבור" הינה מלשון "'''ידבר''' עמים תחתנו"{{הערה|תהלים מז, ד.}}, שזהו לשון הנהגה והמשכה. והיינו, כמו שכתוב "דבר מלך שלטון"{{הערה|קהלת ח, ד.}}, שהנהגת המלוכה היא על ידי הדיבור, שהדיבור הוא הוא חיצוניות מידת המלכות, אולם עצמיותו של המלך אינה נמשכת בדיבור, כיוון שעניינו של המלך הוא זה שהינו מרומם ומנושא מהעם, ורק דברו מגיע אל העם.


והיינו, שעל ידי הדיבור המלך מגלה וממשיך את עצמו אל העם, אך הוא עצמו נשאר מרומם מהם, וכל אחד מבין את הפקודה לפי הבנתו. ובנוגע להשפעת החיות של המלכות לעולמות, הכוונה היא – שהדיבור נמשך לכל הנבראים לכל אחד לפי עניינו, שהרי כל אחד מבין את דברי המלך לפי ערכו, ואופן השפעה זה מכונה – [[ממלא כל עלמין]], כיוון שנמשך לכל אחד לפי עניינו{{הערה|שם=א}}.
והיינו, שעל ידי הדיבור המלך מגלה וממשיך את עצמו אל העם, אך הוא עצמו נשאר מרומם מהם, וכל אחד מבין את הפקודה לפי הבנתו. ובנוגע להשפעת החיות של המלכות לעולמות, הכוונה היא – שהדיבור נמשך לכל הנבראים לכל אחד לפי עניינו, שהרי כל אחד מבין את דברי המלך לפי ערכו, ואופן השפעה זה מכונה – [[ממלא כל עלמין]], כיוון שנמשך לכל אחד לפי עניינו{{הערה|שם=א}}.
שורה 40: שורה 42:
מכיוון שמקורן של [[אותיות]] הדיבור הוא מעצם הנפש, לכן כאשר השכל והמידות נמשכים אל הדיבור, הם נדרשים קודם כל להתחבר אל עצם הנפש, שממנה נלקחות האותיות. ועל כן נמשך בהם עוד יותר ממה שהיה בהם לפני זה.
מכיוון שמקורן של [[אותיות]] הדיבור הוא מעצם הנפש, לכן כאשר השכל והמידות נמשכים אל הדיבור, הם נדרשים קודם כל להתחבר אל עצם הנפש, שממנה נלקחות האותיות. ועל כן נמשך בהם עוד יותר ממה שהיה בהם לפני זה.


בכח השכל – החכמה והבינה שבנפש הם רק לאחר הגילוי של נקודת החכמה, אבל בעצם מקור השכל הוא בכח המשכיל, שממנו נמצא אור השכל. ועל ידי שהשכל נמשך בדיבור, מתוסף בו באורך (הסברת השכל לאנשים בעלי הבנה מצומצמת יותר, גם על ידי משלים וכיו"ב), רוחב (הרחבת העניין ודימויו לעניינים אחרים) ועומק (העמקה בעצם הדבר, ועל ידי זה הבנה נעלית הרבה יותר).
בכח השכל – החכמה והבינה שבנפש הם רק לאחר הגילוי של נקודת החכמה, אבל בעצם מקור השכל הוא בכח המשכיל, שממנו נמצא אור השכל. ועל ידי שהשכל נמשך בדיבור, מתוסף בו באורך (הסברת השכל לאנשים בעלי הבנה מצומצמת יותר, גם על ידי משלים וכיוצא בזה), רוחב (הרחבת העניין ודימויו לעניינים אחרים) ועומק (העמקה בעצם הדבר, ועל ידי זה הבנה נעלית הרבה יותר).


זאת מכיוון שהשכל המגיע באופן רגיל מכח המשכיל אל המוח הוא רק מהחיצוניות שבו, אך על ידי הדיבור, כשמגיעה התעוררות מלמטה, אזי ה"אור חוזר" הינו יותר נעלה, ולכן אף שהשכל הינו מוגבל בעצמו; אך כאשר הוא מגיע לדיבור, אזי [[אותיות]] הדיבור מכריחות אותו להתגלות יותר ממה שהוא בעצמו.
זאת מכיוון שהשכל המגיע באופן רגיל מכח המשכיל אל המוח הוא רק מהחיצוניות שבו, אך על ידי הדיבור, כשמגיעה התעוררות מלמטה, אזי ה"אור חוזר" הינו יותר נעלה, ולכן אף שהשכל הינו מוגבל בעצמו; אך כאשר הוא מגיע לדיבור, אזי [[אותיות]] הדיבור מכריחות אותו להתגלות יותר ממה שהוא בעצמו.


במידות – גם במידות שבאדם מתוסף אור מהנפש כאשר האדם מדבר אודותם. וכמו שכאשר אדם מדבר על אהבה, האהבה מתחזקת אצלו, וכן בשנאה וכו'. בגלל זה אמרו חכמינו שכאשר אדם כועס, שישתוק, וכך יעבור הזעם; כיוון שאם לא ישתוק, כעסו רק יגבר.
במידות – גם במידות שבאדם מתוסף אור מהנפש כאשר האדם מדבר אודותם. וכמו שכאשר אדם מדבר על אהבה, ה[[אהבה]] מתחזקת אצלו, וכן בשנאה וכו'. בגלל זה אמרו חכמינו שכאשר אדם כועס, שישתוק, וכך יעבור הזעם; כיוון שאם לא ישתוק, [[כעס]]ו רק יגבר{{הערה|ד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט.}}.
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[לשון נקיה]]}}
 
===דיבורים בטלים===
במספר מקומות בחסידות מבואר{{הערה|לדוגמא, תו"א בראשית ד"ה הן האדם היה כאחד ממנו, וספר המאמרים תש"ד עמ' 92.}} שהדיבורים בטלים וכל הדיבורים של הלעומת זה הם 'עיקר הקליפה, והם אלו שמביאים על האדם את כל ה[[מחשבות זרות]] והרהורים רעים.
 
==לשון אהבה==
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*ד"ה יו"ט של ראש השנה [[תרנ"ט]].
*ד"ה יו"ט של ראש השנה [[תרנ"ט]].


==קישורים חיצוניים==
*שניאור אשכנזי, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3292955 ההשפעה העוצמתית שיש למילים על חיינו]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*יואב אקריש, '''[https://ch10.co.il/news/814189/#.ZFOYWXZBzIW את זה חייבים לדעת: כך הדיבור שלנו משנה את המציאות]''' {{וידאו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5801485/jewish/Speech-Dibbur.htm דיבור - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
{{דיבור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:האדם וגופו]]
[[קטגוריה:דיבור|*]]
[[en:Dibbur]]