אלחנן בונים וסרמן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' אלחנן ווסארמאן.jpeg|ממוזער|הרב אלחנן בונים וסרמן]]
[[קובץ:ר' אלחנן ווסארמאן.jpeg|ממוזער|הרב אלחנן בונים וסרמן]]
הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד ([[ו' שבט]] [[ה'תרל"ה]] - [[י"א בתמוז]] [[ה'תש"א]]) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם במקומות שונים{{הערה|ראה בספר זכרונותי להרב [[נחום שמריהו ששונקין]]}}, וממנהיגי [[אגודת ישראל]].
הרב '''אלחנן בונים וסרמן''' הי"ד ([[ו' שבט]] [[ה'תרל"ה]] - [[י"א בתמוז]] [[ה'תש"א]]) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם במקומות שונים{{הערה|ראה בספר זכרונותי להרב [[נחום שמריהו ששונקין]]}}, וממנהיגי [[אגודת ישראל]].


היה תלמידם המובהק של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ו"[[החפץ חיים]]". מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה בשואה.
היה תלמידם המובהק של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ו"[[החפץ חיים]]". מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה ב[[שואה]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 14: שורה 14:
{{ערך חסר}}
{{ערך חסר}}


בספרו "עקבתא דמשיחא", מתאר את תקופתנו כתקופת הגאולה, לאחר המאורעות האיומות שהיו בשואה.
במכתב של [[הרבי הריי"צ]] ליהודי בשם ש. האלצער, נכתב{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' תקצא}}: "הנני פורש בשלום מר ראזעמאן שי' ובשלום תלמיד ידידי הרב הגאון הר"ר אלחנן וואסערמאן ושאר החברים השומרי שבת, ה' עליהם יחיו".


בלקוטי שיחות חלק ה' הרבי מזכירו את ביאורו בענין "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל".
בספרו "עקבתא דמשיחא", מתאר רבי אלחנן את תקופתנו כתקופת הגאולה, לאחר המאורעות האיומים של השואה.


על שמו נקראת ישיבת "[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]]" בלוס אנג'לס. הישיבה הוקמה על ידי בנו רבי אליעזר שמחה, ועברה לבעלות חב"דית בשנת תשל"ח בתנאי ששמה יישמר, אירוע שצוין על ידי הרבי בשיחת קודש {{הערה|ראו: שיחת מוצש"ק בשלח, י"ג שבט תשל"ח. שיחות קודש תשל"ח חלק א, ע' 486.}}.  
בלקוטי שיחות חלק ה' (תולדות ב עמוד 127 הערה 26) הרבי מזכירו את ביאורו בענין "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל".
 
על שמו נקראת ישיבת "[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]]" בלוס אנג'לס. הישיבה הוקמה על ידי בנו רבי אליעזר שמחה, ועברה לבעלות חב"דית בשנת תשל"ח בתנאי ששמה יישמר, אירוע שצוין על ידי הרבי בשיחת קודש {{הערה|ראו: שיחת מוצש"ק בשלח, י"ג שבט תשל"ח. שיחות קודש תשל"ח חלק א, ע' 486.}}.  
הרב אליעזר שמחה וסרמן, בנו של רבי אלחנן, היה מקורב לרבי, וזכה להיכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. הוא התייעץ הרבה עם הרבי גם בענייניו הפרטיים.
הרב אליעזר שמחה וסרמן, בנו של רבי אלחנן, היה מקורב לרבי, וזכה להיכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. הוא התייעץ הרבה עם הרבי גם בענייניו הפרטיים.
באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש, חלק לג, עמ' צט.}}. מופיע מכתב מיוחד שכתב הרבי לרב אליעזר שמחה וסרמן ולרעייתו הרבנית פייגא רחל בג' טבת תשל"ח אודות העברת ישיבת "אור אלחנן" לידי חב"ד בלוס אנג'לס, ועוד.
באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש, חלק לג, עמ' צט.}}. מופיע מכתב מיוחד שכתב הרבי לרב אליעזר שמחה וסרמן ולרעייתו הרבנית פייגא רחל בג' טבת תשל"ח אודות העברת ישיבת "אור אלחנן" לידי חב"ד בלוס אנג'לס, ועוד.


הרב וסרמן מסר חידושי תורה שלו לפרסום בספרים שיצאו לאור לכבוד הרבי: בספר "מקדש מלך" בשנת תשמ"ו, בספר "סיומי הרמב"ם" בשנת תשמ"ט, בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד שנת ה-80 לרבי, ובספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שנדפס בשנת תשמ"ט. כתב חידושי תורה עבור קובץ "מגדל אור" של ישיבת חב"ד בלוס אנג'לס.  
הרב וסרמן מסר חידושי תורה שלו לפרסום בספרים שיצאו לאור לכבוד הרבי: בספר "מקדש מלך" בשנת תשמ"ו, בספר "סיומי הרמב"ם" בשנת תשמ"ט, בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד שנת ה-80 לרבי, ובספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שנדפס בשנת תשמ"ט. כתב חידושי תורה עבור קובץ "מגדל אור" של ישיבת חב"ד בלוס אנג'לס.  
כתב אות בספר התורה לילדי ישראל והשתתף בחגיגת סיום הרמב"ם.  
כתב אות בספר התורה לילדי ישראל והשתתף בחגיגת סיום הרמב"ם.  


   
   
הרב אליעזר שמחה וסרמן כותב באחת מאגרותיו: "עובדא חשובה שהשבתי לרביי שמרני [=קונסרבטיבי]. הוא פגשני במסיבה ביחד עם אנשי חב"ד, ושאלני מה לאיש ליטא עם אנשי חב"ד? השבתי: בתורה בני ישראל נקראים צבאות ה' (שמות יב, מא) בצבא יש כמה מחלקות: רגלים, רוכבי סוסים, צי הים, צבא האויר וכו', כל אחד עובד במחלקה שלו וכל אחד מכבד את כל אחד, שכולם אנשי צבא אחד" {{הערה|קובץ מאמרים ואגרות, חלק ב, עמ' שמג.}}.
הרב אליעזר שמחה וסרמן כותב באחת מאגרותיו: "עובדא חשובה שהשבתי לראביי שמרני [=קונסרבטיבי]. הוא פגשני במסיבה ביחד עם אנשי חב"ד, ושאלני מה לאיש ליטא עם אנשי חב"ד? השבתי: בתורה בני ישראל נקראים צבאות ה' (שמות יב, מא) בצבא יש כמה מחלקות: רגלים, רוכבי סוסים, צי הים, צבא האויר וכו', כל אחד עובד במחלקה שלו וכל אחד מכבד את כל אחד, שכולם אנשי צבא אחד" {{הערה|קובץ מאמרים ואגרות, חלק ב, עמ' שמג.}}.
 
על מכתב מחאה של הרבי הריי"צ (מכ"ב אייר תש"ג) נגד העברת הילדים פליטי השואה לחינוך כפרני ע"י הסוכנות היהודית, מופיעה, בין היתר, חתימתו של הרב אליעזר שמחה וסרמן. {{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ז, עמ' רסב-רסג. שמו של הרב וסרמן מופיע שם בעמ' רסז.}}.


==הנהגתו בישיבה==
==הנהגתו בישיבה==
הרב ווסרמן היה נוהג בקירבה אישית ואיכפתית מאוד לכל תלמיד.
הרב ווסרמן היה נוהג בקירבה אישית ואיכפתית מאוד לכל תלמיד.


תלמידו הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]{{הערה|בספרו זכרונותי עמודים 22-27, במהדורה שיצא לאור על ידי "חזק"}} מתאר באופן מיוחד את אופן לימדו דרך מסירתו השיעורים על ידו, ואת הקשר והאיכפתיות שהיה לו עם כל בחור בישיבה{{הערה|ראה במקור הדברים אריכות, ולא העתקנו רק הדברים שנוגעים לצייר את דרכו ואישיותו של הרב וסרמן.}}:
תלמידו הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]{{הערה|בספרו "זכרונותיי" עמודים 22-27, במהדורה החדשה שיצאה לאור על ידי הוצאת "חזק".}} מתאר באופן מיוחד את אופן לימדו דרך מסירתו השיעורים על ידו, ואת הקשר והאיכפתיות שהיה לו עם כל בחור בישיבה{{הערה|ראה במקור הדברים באריכות, ולא העתקנו אלא רק את הדברים שמתארים את דרכו ואישיותו של הרב וסרמן.}}:


הרב רבי אלחנן היה בא מדי יום ביומו למועד התחלת הלימוד ומי שהיה מאחר שלוש פעמים, אחרי שהתרה בו, היה משלחו מן הישיבה...
הרב רבי אלחנן היה בא מדי יום ביומו למועד התחלת הלימוד ומי שהיה מאחר שלוש פעמים, אחרי שהתרה בו, היה משלחו מן הישיבה...
שורה 73: שורה 78:


==לקריאה נוספת ==
==לקריאה נוספת ==
על קשריו של בנו, רבי אליעזר שמחה עם הרבי: שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 59-57.
*על קשריו של בנו, רבי אליעזר שמחה עם הרבי: שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 59-57.
 
*דברים שאמר רבי אלחנן וסרמן בשבח החסידות: אור אלחנן (בעריכת אהרן סורסקי), חלק ב, עמ' מד.
   
   


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}