אלחנן בונים וסרמן – הבדלי גרסאות
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ר' אלחנן ווסארמאן.jpeg|ממוזער|הרב אלחנן בונים וסרמן]] | [[קובץ:ר' אלחנן ווסארמאן.jpeg|ממוזער|הרב אלחנן בונים וסרמן]] | ||
הרב אלחנן בונים וסרמן הי"ד ([[ו' שבט]] [[ה'תרל"ה]] - [[י"א בתמוז]] [[ה'תש"א]]) היה ראש | הרב '''אלחנן בונים וסרמן''' הי"ד ([[ו' שבט]] [[ה'תרל"ה]] - [[י"א בתמוז]] [[ה'תש"א]]) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם במקומות שונים{{הערה|ראה בספר זכרונותי להרב [[נחום שמריהו ששונקין]]}}, וממנהיגי [[אגודת ישראל]]. | ||
היה תלמידם המובהק של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ו"[[החפץ חיים]]". מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה | היה תלמידם המובהק של ר' [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] ו"[[החפץ חיים]]". מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה ב[[שואה]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת [[תר"ן]] עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי [[שמעון שקופ]] ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר דאז, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק. בשנת [[תרנ"ט]] (1899 למניינם) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים [[תרס"ג]]-[[תרס"ד]] ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת [[תרס"ז]] הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל [[החפץ חיים]] והיה לאחד מתלמידיו המובהקים. | |||
בשנת [[תר"ע]] (1910 למניינם) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרפ"א]] (1921 למניינם) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'. | בשנת [[תר"ע]] (1910 למניינם) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב [[חיים סולובייצ'יק]]. בשנת [[תרפ"א]] (1921 למניינם) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{ערך חסר}} | {{ערך חסר}} | ||
במכתב של [[הרבי הריי"צ]] ליהודי בשם ש. האלצער, נכתב{{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' תקצא}}: "הנני פורש בשלום מר ראזעמאן שי' ובשלום תלמיד ידידי הרב הגאון הר"ר אלחנן וואסערמאן ושאר החברים השומרי שבת, ה' עליהם יחיו". | |||
בספרו "עקבתא דמשיחא", מתאר את תקופתנו כתקופת הגאולה, לאחר המאורעות | בספרו "עקבתא דמשיחא", מתאר רבי אלחנן את תקופתנו כתקופת הגאולה, לאחר המאורעות האיומים של השואה. | ||
בלקוטי שיחות חלק ה' הרבי מזכירו את ביאורו בענין "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל" | בלקוטי שיחות חלק ה' (תולדות ב עמוד 127 הערה 26) הרבי מזכירו את ביאורו בענין "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל". | ||
על שמו נקראת ישיבת "[[ישיבת אור אלחנן חב"ד]]" בלוס אנג'לס. הישיבה הוקמה על ידי בנו רבי אליעזר שמחה, ועברה לבעלות חב"דית בשנת תשל"ח בתנאי ששמה יישמר, אירוע שצוין על ידי הרבי בשיחת קודש {{הערה|ראו: שיחת מוצש"ק בשלח, י"ג שבט תשל"ח. שיחות קודש תשל"ח חלק א, ע' 486.}}. | |||
הרב אליעזר שמחה וסרמן, בנו של רבי אלחנן, היה מקורב לרבי, וזכה להיכנס ליחידות ארוכה אצל הרבי. הוא התייעץ הרבה עם הרבי גם בענייניו הפרטיים. | |||
באגרות קודש{{הערה|אגרות קודש, חלק לג, עמ' צט.}}. מופיע מכתב מיוחד שכתב הרבי לרב אליעזר שמחה וסרמן ולרעייתו הרבנית פייגא רחל בג' טבת תשל"ח אודות העברת ישיבת "אור אלחנן" לידי חב"ד בלוס אנג'לס, ועוד. | |||
הרב וסרמן מסר חידושי תורה שלו לפרסום בספרים שיצאו לאור לכבוד הרבי: בספר "מקדש מלך" בשנת תשמ"ו, בספר "סיומי הרמב"ם" בשנת תשמ"ט, בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד שנת ה-80 לרבי, ובספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שנדפס בשנת תשמ"ט. כתב חידושי תורה עבור קובץ "מגדל אור" של ישיבת חב"ד בלוס אנג'לס. | |||
כתב אות בספר התורה לילדי ישראל והשתתף בחגיגת סיום הרמב"ם. | |||
הרב אליעזר שמחה וסרמן כותב באחת מאגרותיו: "עובדא חשובה שהשבתי לראביי שמרני [=קונסרבטיבי]. הוא פגשני במסיבה ביחד עם אנשי חב"ד, ושאלני מה לאיש ליטא עם אנשי חב"ד? השבתי: בתורה בני ישראל נקראים צבאות ה' (שמות יב, מא) בצבא יש כמה מחלקות: רגלים, רוכבי סוסים, צי הים, צבא האויר וכו', כל אחד עובד במחלקה שלו וכל אחד מכבד את כל אחד, שכולם אנשי צבא אחד" {{הערה|קובץ מאמרים ואגרות, חלק ב, עמ' שמג.}}. | |||
על מכתב מחאה של הרבי הריי"צ (מכ"ב אייר תש"ג) נגד העברת הילדים פליטי השואה לחינוך כפרני ע"י הסוכנות היהודית, מופיעה, בין היתר, חתימתו של הרב אליעזר שמחה וסרמן. {{הערה|אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ז, עמ' רסב-רסג. שמו של הרב וסרמן מופיע שם בעמ' רסז.}}. | |||
==הנהגתו בישיבה== | ==הנהגתו בישיבה== | ||
הרב ווסרמן היה נוהג בקירבה אישית ואיכפתית מאוד לכל תלמיד. | הרב ווסרמן היה נוהג בקירבה אישית ואיכפתית מאוד לכל תלמיד. | ||
תלמידו הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]{{הערה|בספרו | תלמידו הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]{{הערה|בספרו "זכרונותיי" עמודים 22-27, במהדורה החדשה שיצאה לאור על ידי הוצאת "חזק".}} מתאר באופן מיוחד את אופן לימדו דרך מסירתו השיעורים על ידו, ואת הקשר והאיכפתיות שהיה לו עם כל בחור בישיבה{{הערה|ראה במקור הדברים באריכות, ולא העתקנו אלא רק את הדברים שמתארים את דרכו ואישיותו של הרב וסרמן.}}: | ||
הרב רבי אלחנן היה בא מדי יום ביומו למועד התחלת הלימוד ומי שהיה מאחר שלוש פעמים, אחרי שהתרה בו, היה משלחו מן הישיבה... | הרב רבי אלחנן היה בא מדי יום ביומו למועד התחלת הלימוד ומי שהיה מאחר שלוש פעמים, אחרי שהתרה בו, היה משלחו מן הישיבה... | ||
| שורה 63: | שורה 76: | ||
*עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו) | *עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו) | ||
*ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז | *ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז | ||
==לקריאה נוספת == | |||
*על קשריו של בנו, רבי אליעזר שמחה עם הרבי: שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 59-57. | |||
*דברים שאמר רבי אלחנן וסרמן בשבח החסידות: אור אלחנן (בעריכת אהרן סורסקי), חלק ב, עמ' מד. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||