שמעון ביטון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ניסוח |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]]. | ב[[חודש אלול]] [[תשמ"ט]], זכה לראשונה להגיע אל [[הרבי]]. בשנת [[תשנ"ד]] למד ב'[[קבוצה]]', ב-[[770]]. | ||
בשנת [[תשנ"ה]] | בשנת [[תשנ"ה]] התחתן עם בת הרב [[דוד קריספין]] - משפיע בקהילת חב"ד לוד. לאחר נישואיו עבר להתגורר ב[[לוד]] והחל בפעילות עניפה של הפצת תורה בשליחות [[הרבי]]. | ||
עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון. | עם הקמתה של שכונת גני יער, פתח הרב שמעון ביטון את בית כנסת "עוד יוסף חי", שהחל להתפתח לאחד מבתי הכנסת הגדולים והפעילים בעיר. במקום פועל כולל הסמכה לרבנות בראשותו של הרב ביטון. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה הספרדי של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכתו של ידידו - ראש העיר יאיר רביבו, והרב [[יצחק מוזגורשוילי]], רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר. | לאחר שבשנת [[תשע"ה]] נפטר הרב חיים חדד, רבה הספרדי של לוד, פרש באותה שנה גם רבה השני של לוד, הרב נתן אורטנר לאחר שהגיע לגיל 80, ולא היה ניתן להאריך את כהונתו. בעקבות כך, פנה ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, למועצת הרבנות הראשית בכדי להאריך את כהונתו של הרב אורטנר עד למינוי רבני עיר חדשים, אולם הוראות החוק חייבו את פרישתו, במקביל לבחירות חדשות לתפקיד רב העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/128073 נקבע תאריך לבחירת הרב בלוד. המועמדים המובילים: חב"דניקים]{{חב"ד און ליין}}}}. תהליך הבחירות נפתח בשנת תשע"ה, על ידי השר דוד אזולאי, ובהמשך נתקע על ידי בג"ץ. לאחר מאמצים רבים, ב[[ד' בשבט]] [[תשפ"א]], נערכו בחירות לרבנות העיר, שעל תפקיד הרב הראשי של לוד התמודדו כ-12 מועמדים. מבין המתמודדים בלטו במיוחד המועמדים הרב שמעון ביטון, אשר זכה לתמיכתו של ידידו - ראש העיר יאיר רביבו, והרב [[יצחק מוזגורשוילי]], רב שכונות שרת ורמט בעיר ורבה של קהילת יוצאי גרוזיה בלוד, אשר זכה לתמיכת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/128798 מזכיר בי"ד רבני חב"ד המליץ: "בחרו ברב יצחק מוזגורשוילי"] {{חב"ד און ליין}}}}. בבחירות זכה הרב שמעון ביטון, בתפקיד רב העיר. | ||
הרב ביטון חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *'''"כשמחוברים לרבי - מרגישים הכי בני חורין"''' - מנחם כהנא ומ. שגיב, [[שבועון בית משיח]] 1407. | ||
*'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24 | *'''השליח שהפך לרב העיר''', שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 24 | ||
*'''המאיר לארץ''', גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ"א | *'''המאיר לארץ''', גליון כי קרוב מספר 65 פרשת בהעלותך תשפ"א | ||
| שורה 43: | שורה 45: | ||
[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]] | [[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בלוד]] | [[קטגוריה:שלוחים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קריספין]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
[[קטגוריה:שלוחים משנת תשנ"ה]] | |||