ביתא ישראל – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} | קהילת '''ביתא ישראל'''{{הערה|מכונים גם '''הפלאשים''', ובטעות מכונים לעיתים בהכללה גם '''בני הפלאשמורה'''.}} הוא הכינוי המקובל ל'''עולי אתיופיה'''{{הערה|הדבר נתון במחלוקת החוקרים האם מדובר בגולים יהודים (מעשרת השבטים) שהתיישבו באזור עוד בזמן בית המקדש הראשון (ישנן דיעות נוספות בנושא, ראו באתר "המכלול" בערך "מוצא ביתא ישראל") או קבוצה מתושבי המקום שאינה קשורה לקהילה היהודית, שהוקעה על ידי הכנסייה הנוצרית, פרשה ממנה וקיבלה את התואר 'יהודים' ככינוי גנאי (ראה בערך הנ"ל). ההתייחסות המקובלת אליהם על ידי רובם ככולם של פוסקי ההלכה, היא כקהילה ספק יהודית בעלת עבר ומנהגים המעוררים דילמות הלכתיות. למעט הרב עובדיה יוסף, שהסתמך על פסיקתם המוקדמת של הרדב"ז והמהריק"ש שחיו מאות שנים לפני שהתעורר הפולמוס בדבר עלייתם לארץ הקודש, רוב הפוסקים סברו שהאתיופים הם ספק יהודים שצריכים גיור. [ראה שו"ת "ציץ אליעזר" להגרא"י ולדנברג, חלק יב, סימן סו, עמ' קעט-קפ. הגר"מ שטרנבוך, בשו"ת תשובות והנהגות, חלק א, אבה"ע, סימן תשסז (פוסק שחייבים גיור, ומותרים להתחתן רק בינם לבין עצמם). הגר"מ פיינשטיין בקובץ הפרדס, תשרי תשמ"ה, עמ' 20. וכן דעת הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך (האתיופים ספק יהודים וצריכים לעבור גיור כדין. קובץ "מעמדם האישי של בני העדה האתיופית" מאת הרב אברהם שרמן, עמ' 13). וכן דעת הבד"צ של העדה החרדית ובראשם בעל ה"מנחת יצחק" (האתיופים צריכים גירות גמורה. ובנוגע לעניין יוחסין יש לחוש. שם, עמ' 12). יש לציין כי הרב שמואל בארי, יהודי תלמיד חכם שחקר ובדק את שאלת האתיופים במשך 16 חודשים בהם שהה באתיופיה בשליחות הסוכנות היהודית, כותב, ש"ישנם ראיות ברורות שהם אינם מזרע ישראל כלל וכלל, אלא באיזה זמן מן הזמנים, קיבלו עליהם מצוות מסוימות, ע"י השפעות שונות" (שם, עמ' 6-4, הערות 5-4, ועיין שם הערה 6.)]}}, שהתיישבו באזור חבש. קהילה זו התקיימה לפי דיעות מסוימות עוד מתקופת בית המקדש הראשון (ולפי דיעות אחרות מאז חורבן בית המקדש השני) במשך אלפי שנים כקהילה נפרדת ומנותקת משאר קהילות ישראל, ושמרה על מנהגים ייחודיים, השונים באופן ניכר מהלכות ומנהגי היהדות כפי שהשתמרו בידינו. | ||
בעבר החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור [[גיור]] לחומרא. | בעבר החלו אנשי הסוכנות היהודית לפעול לבירור היסטוריית הקהילה והעלאתם לארץ הקודש, דבר שגרר פולמוס נרחב, בשל חששות הלכתיים. בעוד רבנים המקורבים לחוגי [[הציונות הדתית]] ותנועת ש"ס צידדו בהעלאתם לארץ וטענו שיש להתייחס אליהם כיהודים גמורים לכל דבר, רוב פוסקי ההלכה וגדולי ישראל טענו באופן מובהק שיש לדרוש מהם להתגייר כדי להסיר חששות הלכתיים, ועל כל פנים, לדרוש מהם לעבור [[גיור]] לחומרא. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
כבר לפני למעלה מאלף שנים תועדה הקהילה היהודית בחבש, על ידי נוסעים יהודיים ומגלי ארצות שערכו מסעות חובקי עולם, דוגמת | כבר לפני למעלה מאלף שנים תועדה הקהילה היהודית בחבש, על ידי נוסעים יהודיים ומגלי ארצות שערכו מסעות חובקי עולם, דוגמת אלדד הדני ובנימין מטודלה. | ||
עם התחזקותו של השלטון הנוצרי במדינה ורצונו לכבוש תחת חסותו את כל המיעוטים ובכללם את התושבים היהודיים, נעשו פעולות רבות לדיכוי האמונה היהודית שכללו הן לחימה פיזית והן פעולות מסיון שונות, ובשיאן - הוצאת צו להשמדת היהודים והיהדות. | עם התחזקותו של השלטון הנוצרי במדינה ורצונו לכבוש תחת חסותו את כל בני המיעוטים ובכללם את התושבים היהודיים, נעשו פעולות רבות לדיכוי האמונה היהודית שכללו הן לחימה פיזית והן פעולות מסיון שונות, ובשיאן - הוצאת צו להשמדת היהודים והיהדות. | ||
רדיפות אלו נמשכו מאות שנים, והביאו לערעור חוסנה של הקהילה היהודית מכל ההיבטים, ובכללם - התרופפות בשמירת תורה ומצוות, וקושי בהנחלת הידע היהודי לדורות הבאים. | רדיפות אלו נמשכו מאות שנים, והביאו לערעור חוסנה של הקהילה היהודית מכל ההיבטים, ובכללם - התרופפות בשמירת תורה ומצוות, וקושי בהנחלת הידע היהודי לדורות הבאים. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
*[[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]], פסקו בשנת [[תש"ב]] כי רובם הגדול של בני הקהילה נראה שייכים ל'גזע היהודי' אך כדי לצאת מידי ספק צריכים הם לעבור גיור בתנאים קלים מהרגיל, גם לאחר התמנותו של הרב הראשי הרב [[יצחק נסים]] המשיך להחזיק בדעה ההלכתית של קודמיו לתפקיד ואף התנגד להעלאה המונית של בני הקהילה. | *[[הרבנות הראשית|הרבנים הראשיים]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]], פסקו בשנת [[תש"ב]] כי רובם הגדול של בני הקהילה נראה שייכים ל'גזע היהודי' אך כדי לצאת מידי ספק צריכים הם לעבור גיור בתנאים קלים מהרגיל, גם לאחר התמנותו של הרב הראשי הרב [[יצחק נסים]] המשיך להחזיק בדעה ההלכתית של קודמיו לתפקיד ואף התנגד להעלאה המונית של בני הקהילה. | ||
*הראשון להכיר ביהדותם באופן מלא היה הרב [[עובדיה יוסף]] שהוציא פסק הלכתי המצדד בדעה זו בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|היה זה קודם התמנותו לרב הראשי, ובניגוד לעמדתם הברורה של הרבנים הראשיים שלא קיבלו את פסיקתו ודרשו שבני הקהילה יעברו גיור לחומרא. רק בשנת [[תש"פ]] אומצה דעתו באופן רישמי על ידי הרבנות הראשית.}}. | *הראשון להכיר ביהדותם באופן מלא היה הרב [[עובדיה יוסף]] שהוציא פסק הלכתי המצדד בדעה זו בשנת [[תשל"ג]]{{הערה|היה זה קודם התמנותו לרב הראשי, ובניגוד לעמדתם הברורה של הרבנים הראשיים שלא קיבלו את פסיקתו ודרשו שבני הקהילה יעברו גיור לחומרא. רק בשנת [[תש"פ]] אומצה דעתו באופן רישמי על ידי הרבנות הראשית.}}. | ||
*במקרה דומה של קהילת 'בני ישראל' שעלו מ[[הודו]] עם מאפיינים דומים{{הערה|ומבחינה הלכתית אף טוב יותר, כיון שלא התערבו בגויים ונודעו בשמירה המוקפדת שלהם על חיי המשפחה.}}, פסק הרב [[שאול ישראלי]] שאף שהם יהודים ומותר להם להתחתן עם יהודים - אסור להם להתחתן עם כהנים{{הערה|"'בני ישראל' מהודו מהו דינם לעניין נישואין", בתוך בני ישראל בהוצאת הרבנות הראשית, תשכ"ב.}}, ואילו הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/kashrut-2.htm כשרות עדת "בני ישראל" מהודו] הרב עובדיה הדאיה.}} דרש שיעברו גיור לחומרא ועם זאת אסר אותם גם לאחר הגיור להינשא לכהונה, ולדעתו הצטרף הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|מכתב מהרב פיינשטיין | *במקרה דומה של קהילת 'בני ישראל' שעלו מ[[הודו]] עם מאפיינים דומים{{הערה|ומבחינה הלכתית אף טוב יותר, כיון שלא התערבו בגויים ונודעו בשמירה המוקפדת שלהם על חיי המשפחה.}}, פסק הרב [[שאול ישראלי]] שאף שהם יהודים ומותר להם להתחתן עם יהודים - אסור להם להתחתן עם כהנים{{הערה|"'בני ישראל' מהודו מהו דינם לעניין נישואין", בתוך בני ישראל בהוצאת הרבנות הראשית, תשכ"ב.}}, ואילו הרב [[עובדיה הדאיה]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/kashrut-2.htm כשרות עדת "בני ישראל" מהודו] הרב עובדיה הדאיה.}} דרש שיעברו גיור לחומרא ועם זאת אסר אותם גם לאחר הגיור להינשא לכהונה, ולדעתו הצטרף הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|מכתב מהרב פיינשטיין לרב ד' לוי מציריך, מובא בפסקי דין ירושלים, כרך ה, עמ' רע"ט.}}, ואילו הרב [[משה שטרנבוך]]{{הערה|שו"ת תשובות והנהגות, חלק ב' סימן תרפ"ה.}} פסק שאין אפשרות להתיר את כלל הקהילה כיון שלצורך כך יש לקבץ את כלל חכמי ישראל והדבר לא מתאפשר בדורנו, והדרך היחידה להתיר היא בתנאי שכל אחד יעבור באופן אישי גיור מלא, וכך פסק גם הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב שלמה שמשון קרליץ והרב [[נסים קרליץ]]. | ||
*הרב [[יוסף שלום אלישיב]] טען שיש לגייר אותם עוד לפני עלייתם לארץ הקודש בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, וממילא קבלת המצוות שלהם תהיה בשלימות ובאמת, ואף אם לאחר שיעלו לארץ יתרופפו משמירת המצוות לגמרי, לגיור יהיה תוקף הלכתי. | *הרב [[יוסף שלום אלישיב]] טען שיש לגייר אותם עוד לפני עלייתם לארץ הקודש בשעה שהרצון שלהם לעלות הוא בשיא התוקף ומוכנים לעשות כל הליך נצרך בשביל לעלות לארץ, וממילא קבלת המצוות שלהם תהיה בשלימות ובאמת, ואף אם לאחר שיעלו לארץ יתרופפו משמירת המצוות לגמרי, לגיור יהיה תוקף הלכתי. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
עם זאת, הדגיש הרבי בהמשך במכתביו לרבנים, שאם רב הגיע למסקנה הלכתית, עליו לעמוד עליה בכל התוקף ולקיים את הנאמר 'אל תגורו מפני איש', ולהתמיד בכך אף אם לא נשמעים לדעתו{{הערה|שם=יחס}}. | עם זאת, הדגיש הרבי בהמשך במכתביו לרבנים, שאם רב הגיע למסקנה הלכתית, עליו לעמוד עליה בכל התוקף ולקיים את הנאמר 'אל תגורו מפני איש', ולהתמיד בכך אף אם לא נשמעים לדעתו{{הערה|שם=יחס}}. | ||
בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] לרב [[אפרים וולף]] ששאל בקשר לקבלת תלמידים מקהילה זו | בהמשך, לאחר ההעלאה המאסיבית של בני הקהילה, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ג]] לרב [[אפרים וולף]] ששאל בקשר לקבלת תלמידים מקהילה זו לבית ספר למלאכה שיש להתנער בהחלט מקבלתם{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות לג].}}. | ||
מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא{{הערה|שם=יחס}}. | מבלי להתערב בדיון ההלכתי עצמו, הביע הרבי את דעתו כי אם לא היו מתערבים שיקולים פוליטיים, ואם באמת לכל העוסקים בזה היה חשוב טובתם של בני הקהילה ולא היו מנצלים את הדיון ההלכתי בשביל רווחים פוליטיים, היו מעודדים את כולם לעבור גיור לחומרא{{הערה|שם=יחס}}. | ||
כאשר נשאל הרבי האם להתייחס אליהם ככת בפני עצמה (בדומה לכת השומרונית), השיב הרבי 'לא לרחק'{{הערה|מענה הרבי לרב [[גדליהו אקסלרוד]] באמצעות הרב [[חיים שלום סגל]]. השמועה אומתה מפי הרב אקסלרוד בשיחה טלפונית ט"ו תמוז תשפ"ב.}}. בנוסף, כאשר עולה מאתיופיה שאינה דוברת עברית ביקשה ברכה, השיב הרבי 'לבדוק מזוזות'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1z7zpw_IG6-bh4NNOFhJsoVxOekEizdo7/view?usp=drivesdk | כאשר נשאל הרבי האם להתייחס אליהם ככת בפני עצמה (בדומה לכת השומרונית), השיב הרבי 'לא לרחק'{{הערה|מענה הרבי לרב [[גדליהו אקסלרוד]] באמצעות הרב [[חיים שלום סגל]]. השמועה אומתה מפי הרב אקסלרוד בשיחה טלפונית ט"ו תמוז תשפ"ב.}}. בנוסף, כאשר עולה מאתיופיה שאינה דוברת עברית ביקשה ברכה, השיב הרבי 'לבדוק מזוזות'{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1z7zpw_IG6-bh4NNOFhJsoVxOekEizdo7/view?usp=drivesdk תשובות ומענות ממלך המשיח תשנ"ב-תשנ"ד], תשנ"ג מענה י"ד, בתשורה חתונת אסולין-סבן.}}. | ||
לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]]. כך גם היה עם ר' [[חיים לוין]] שפוטר על ידי משרד החינוך מניהול המוסד ביקנעם שבראשו עמד, בשל סירובו לקבל תלמידים אתיופים.}}. | לפועל, הרבי עודד את מנהלי בתי הספר חב"ד לעמוד בתוקף על המשמר, וכאשר היה מוסד חינוכי שנסגר בעקבות מחסור בתלמידים בשל ההתעקשות על כך, בשעה שעבר מנהל המוסד לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] עודד אותו הרבי ואמר לו: "לפום צערא אגרא"{{הערה|לרב [[אבשלום קיל]] שניהל את בית הספר חב"ד ב[[קרית טבעון]]. כך גם היה עם ר' [[חיים לוין]] שפוטר על ידי משרד החינוך מניהול המוסד ביקנעם שבראשו עמד, בשל סירובו לקבל תלמידים אתיופים.}}. | ||
[[מפי השמועה|על פי השמועה]], הרבי הורה לחסידים שלא יעסקו בפומבי בנושא זה ולא יתווכחו עליו{{הערה|כך | [[מפי השמועה|על פי השמועה]], הרבי הורה לחסידים שלא יעסקו בפומבי בנושא זה ולא יתווכחו עליו{{הערה|כך לדוגמה הורה הרבי לרב [[שלמה מיידנצ'יק]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זרמים ביהדות]] | [[קטגוריה:זרמים ביהדות]] | ||
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]] | |||