אשר צבי גינצברג – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אשר צבי גינצברג''' (נודע בעיקר בשם העט '''אַחַד הָעָם''', [[י"ז אב]] [[תרט"ז]]-[[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]]), היה מראשי ה[[ציונות]], הוגה וסופר, שהוביל את הגישה התרבותית של הציונות עם זיקה למסורת ישראל, תוך ריקון שלה מכל מימד מעשי ומחוייבות דתית.
'''אשר צבי גינצברג''' (נודע בעיקר בשם העט '''אַחַד הָעָם''', [[י"ז אב]] [[תרט"ז]]-[[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]]), היה מראשי ה[[ציונות]], הוגה וסופר, שהוביל את הגישה התרבותית של הציונות עם זיקה למסורת ישראל, תוך ריקון שלה מכל מימד מעשי ומחוייבות דתית.


==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז אב]] [[תרט"ז]], במשפחה של חסידי סקווירא בפלך קייב שב[[אוקראינה]]. אביו שימש כסוחר, והוא גדל בכפר הופטשיצה. כנער, לצד לימודיו בחיידר ובישיבה, למד באופן עצמאי שפות.
נולד ב[[י"ז אב]] [[תרט"ז]], במשפחה של חסידי סקווירא בפלך קייב שב[[אוקראינה]]. אביו שימש כסוחר, והוא גדל בכפר הופטשיצה. כנער, לצד לימודיו בחיידר ובישיבה, למד באופן עצמאי שפות.


בשנת [[תרל"ג]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת ר' [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]], נינתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], ולאחר החתונה המשיך כאוטודידקט בלימודי מדע ופילוסופיה{{הערה|מספר פעמים ניסה להתקבל ללימודים באוניברסיטה, אך לא הצליח, והמשיך ללמוד באופן עצמאי.}}.
בשנת [[תרל"ג]] התחתן עם רעייתו רבקה בת הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], שהיה בנו של [[הריי"צ מאוורוטש]] שהיה חמיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] וסביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ולאחר חתונתו המשיך כאוטודידקט בלימודי מדע ופילוסופיה{{הערה|מספר פעמים ניסה להתקבל ללימודים באוניברסיטה, אך לא הצליח, והמשיך ללמוד באופן עצמאי.}}.


בעקבות העיון בספרות הכללית, התרחק בהדרגה מקיום תורה ומצוות, ובהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת 'חובבי ציון'.
בעקבות העיון בספרות הכללית, התרחק בהדרגה מקיום תורה ומצוות, ובהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת 'חובבי ציון'.
שורה 22: שורה 21:


==עם רבותינו נשיאינו==
==עם רבותינו נשיאינו==
בעקבות הקשר המשפחתי בין אחד העם ומשפחת רבותינו נשיאינו, בהיותו נשוי למרת רבקה, נינתו של אדמו"ר הצמח צדק, שמר אחד העם על קשר עם רבותינו נשיאינו, והשתמרו בידינו מספר תיעודים מדיאלוגים שהתקיימו ביניהם{{הערה|זאת מלבד תיעוד במקורות לא חב"דיים על ביקורים שלו בחצר רבותינו נשיאינו בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה: צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמודים 91–92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא ב[[אוצר החכמה]] בלינק ישיר: [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=91 עמוד 91], [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=92 עמוד 92]). אלישיב קפלון, ליובאוויטש העיירה של חב"ד, תשע"ז, עמוד 1001, הערה 323.}}.
בעקבות הקשר המשפחתי בין אחד העם ומשפחת רבותינו נשיאינו, בהיותו נשוי לרבקה, נינתו של אדמו"ר הצמח צדק, שמר אחד העם על קשר עם רבותינו נשיאינו, והשתמרו בידינו מספר תיעודים מדיאלוגים שהתקיימו ביניהם{{הערה|זאת מלבד תיעוד במקורות לא חב"דיים על ביקורים שלו בחצר רבותינו נשיאינו בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה: צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמודים 91–92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא ב[[אוצר החכמה]] בלינק ישיר: [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=91 עמוד 91], [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=92 עמוד 92]). אלישיב קפלון, ליובאוויטש העיירה של חב"ד, תשע"ז, עמוד 1001, הערה 323.}}.


במהלך ביקורו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתנגד בתוקף לציונות, טען אחד העם כי בשונה מרבנים אחרים, הרבי 'יודע את העולם ומתכוון למרוד בו'{{הערה|על משקל לשון חז"ל "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" ([[ספרא]] ל[[ויקרא]] כו יד; [[רש"י]] על [[בראשית]] י, ט).}}, וכמענה על כך השיב [[הרבי הרש"ב]] ואמר על אחד העם, כי אפילו עם היה רואה לנגד עיניו את נס [[קריעת ים סוף]] - לא היה מאמין{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 112 עמוד 13.}}.
במהלך ביקורו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתנגד בתוקף לציונות, טען אחד העם כי בשונה מרבנים אחרים, הרבי 'יודע את העולם ומתכוון למרוד בו'{{הערה|על משקל לשון חז"ל "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" ([[ספרא]] ל[[ויקרא]] כו יד; [[רש"י]] על [[בראשית]] י, ט).}}, וכמענה על כך השיב [[הרבי הרש"ב]] ואמר על אחד העם, כי אפילו עם היה רואה לנגד עיניו את נס [[קריעת ים סוף]] - לא היה מאמין{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 112 עמוד 13.}}.
שורה 31: שורה 30:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בתו, מרת לאה דבורה, אשת שמואל יוסף פבזנר
*בתו, לאה דבורה, אשת שמואל יוסף פבזנר
*בתו מרת רחל, עורכת דין ודוקטור למשפטים, הייתה נשואה למשורר הרוסי מיכאיל אוסורגין{{הערה|היה עיתונאי גוי, שעבר גיור על מנת להתחתן עמה, דבר אשר הסב צער גדול לאבא דבר שגרם לו לנתק עמה למשך תקופה את הקשר, ולהמעיט בכתיבה.}}
*בתו רחל, עורכת דין ודוקטור למשפטים, הייתה נשואה למשורר הרוסי מיכאיל אוסורגין{{הערה|היה עיתונאי גוי, שעבר גיור על מנת להתחתן עמה, דבר אשר הסב צער גדול לאבא דבר שגרם לו לנתק עמה למשך תקופה את הקשר, ולהמעיט בכתיבה.}}
*בנו, שלמה גינוסר (גינצבורג) - פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט
*בנו, שלמה גינוסר (גינצבורג) - פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט


שורה 42: שורה 41:
[[קטגוריה:משפחת רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:משפחת רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:ציונות]]
[[קטגוריה:ציונות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בגיל 70]]