ציפורניים – הבדלי גרסאות
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שוחט בפעולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו על ידי צפרניו]] | [[קובץ:שוחט בפעולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו על ידי צפרניו]] | ||
[[קובץ:גוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים]] | [[קובץ:גוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים]] | ||
'''צפורניים''' הן שכבה קשיחה המכסה ומגינה על קצות אצבעות | '''צפורניים''' הן שכבה קשיחה המכסה ומגינה על קצות אצבעות ה[[יד]]ים והרגלים. בקבלה מבואר כי חלק הצפרניים שמחובר לגוף שייך ללבושי הקדושה השומרים על הקדושה, ואילו החלק העודף מהידים שייך ל[[קליפות]] ועל ידי גידולם האדם מוסיף חיות בקליפות. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
הצפרניים משמשים לעיתים כחפץ של מצוה, כאשר הם משמשות ל[[שוחט]] לבדיקת הסכין, וכמו שמובא בגמרא ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא"{{הערה|1= [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.}}. | הצפרניים משמשים לעיתים כחפץ של מצוה, כאשר הם משמשות ל[[שוחט]] לבדיקת הסכין, וכמו שמובא בגמרא ש"צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא"{{הערה|1= [[חולין]] יז, ב. וראה [[רשימות]] חוברת ט (ילקוט) ע' 6.}}. יש להשגיח שהצפרנים לא יהיו דוקרות באופן שיפגמו את הסכין, אלא חלקות. | ||
ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים{{הערה|1=ראה ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].}} | ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים דוקרות{{הערה|1=ראה ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' שב, ב ואילך. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' ע' תקכה. חלק ד' ע' יד ואילך. נעתק ב[[היום יום]] [[כ"ב באלול]].}}... וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא "סקאטאבאיעץ", איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!...{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א]}}. | ||
גם ה[[מוהל]] משתמש בציפרנו למלאכת ה[[פריעה]] שהיא הסרת הערלה הדקה, כעין עור דק המכסה את עטרת המילה. | גם ה[[מוהל]] משתמש בציפרנו למלאכת ה[[פריעה]] שהיא הסרת הערלה הדקה, כעין עור דק המכסה את עטרת המילה. | ||
ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שכפי שבערלת הבשר הגשמי ישנם שני שלבים{{הערה|שלב של מילה בה מורידים עם סכין את חתיכת הבשר העבה המכסה על הגיד, ושלב של פריעה בה מסיר המוהל באמעות ציפרנו קרום דק המכסה את הגיד.}}, כך גם ב'ברית המילה' של עורלת הלב ישנם שני שלבים, כשבשלב הראשון צריך האדם להסיר את העורלה הגסה ובשלב השני להסיר את העורלה הדקה{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - ד'|תניא אגרת הקודש פרק ד']].}}. | ב[[ספר התניא]] מסביר [[אדמו"ר הזקן]], שכפי שבערלת הבשר הגשמי ישנם שני שלבים{{הערה|שלב של מילה בה מורידים עם סכין את חתיכת הבשר העבה המכסה על הגיד, ושלב של פריעה בה מסיר המוהל באמעות ציפרנו קרום דק המכסה את הגיד.}}, כך גם ב'ברית המילה' של עורלת הלב ישנם שני שלבים, כשבשלב הראשון צריך האדם להסיר את העורלה הגסה ובשלב השני להסיר את העורלה הדקה{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ד'|תניא אגרת הקודש פרק ד']].}}. | ||
===מלאכת גוזז=== | ===מלאכת גוזז=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[גוזז]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[גוזז]]}} | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===הבדלה=== | ===הבדלה=== | ||
[[ | [[קובץ:הבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המנהג להאיר את הצפרנים בברכת בורא מאורי האש]] | ||
לאחר ברכת מאורי | לאחר [[ברכה|ברכת]] מאורי ה[[אש]] מביטים על הציפורנים של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר: | ||
1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. | 1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. | ||
2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת | 2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת שהייתה ל[[אדם הראשון]]. | ||
דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. | דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. | ||
| שורה 38: | שורה 36: | ||
ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. | ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. | ||
4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, | 4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, ב[[אהבה]] נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם. | ||
יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. | יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. | ||
| שורה 55: | שורה 53: | ||
כמו כן ב[[תבנית:היום יום/כ"ב באלול|היום יום]] מובא: [[תורת החסידות]] דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז [[קליפה]] וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים כמבואר ענינה ב[[דברי אלוקים חיים]], המשכת ה[[מוחין]] ל[[מדות]].- (תרגום: [[תורת החסידות]] דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, לא להידקר, כי "בצפרנים הן - ([[הסטרא אחרא]]) - נאחזות", כל דקירה היא [[קליפה]] וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות [[נטילת ידים]], כמבואר ענינה ב[[דברי אלוקים חיים]], המשכת ה[[מוחין]] ל[[מדות]].) | כמו כן ב[[תבנית:היום יום/כ"ב באלול|היום יום]] מובא: [[תורת החסידות]] דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז [[קליפה]] וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים כמבואר ענינה ב[[דברי אלוקים חיים]], המשכת ה[[מוחין]] ל[[מדות]].- (תרגום: [[תורת החסידות]] דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, לא להידקר, כי "בצפרנים הן - ([[הסטרא אחרא]]) - נאחזות", כל דקירה היא [[קליפה]] וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות [[נטילת ידים]], כמבואר ענינה ב[[דברי אלוקים חיים]], המשכת ה[[מוחין]] ל[[מדות]].) | ||
== ראו גם == | |||
* [[תוכחה]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{אדם}} | ||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | |||