שמואל שמעלקא מניקלשבורג – הבדלי גרסאות

א' מחב"ד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ניקשלבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא מניקלשבורג]]
[[קובץ:ניקשלבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי שמלקא בניקלשבורג]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]|אחר=|ראו=[[שמואל הורביץ (פירושונים)]]}}
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].
רבי '''שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג''', היה מתלמידיו של [[המגיד ממזריטש]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]],{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}}.
רבי שמעלקא נולד בשנת [[תפ"ו]] ב[[טשורטקוב]], לרבי צבי הירש אשר שהיה רב העיר ונחשב ל[[צדיק]]{{הערה|על פי עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא, בשם גדולי דורו, היה רבי צבי הירש צם משבת לשבת}},


היתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין.
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). }} כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים צאנז מברוד שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ורבי שמעלקא מניקלשבורג{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.}}.


יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל '''ההפלאה''']], החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו [[אדמו"ר הזקן]] עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו"ע.}}.
הייתה לו ישיבה גדולה, בה למד גם הרה"ק רבי [[יעקב יצחק מלובלין]], הידוע בשם החוזה מלובלין.
 
יחד עם אחיו רבי [[פנחס הורוביץ]] [[בעל ההפלאה]], החל לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]], ובהשפעתו התקרבו לחסידות גם תלמידיו רבי ישראל הופשטיין, הקרוי [[המגיד מקוזניץ]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[משה לייב מסאסוב]], רבי [[מנחם מנדל מרימנוב]] ורבי [[יעקב יצחק מלובלין]]. בעודו בחצר המגיד, בא אליו [[אדמו"ר הזקן]] עם כתבי ה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], ורבי שמואל שמעלקא עודדו להוציא את הכתבים לאור{{הערה|הקדמת השו"ע.}}.


ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.
ב[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]] נפטר רבי שמעלקא ונקבר בניקלשבורג.
שורה 31: שורה 34:


נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.
נפטר ביום ג', ב' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תקל"ח]]. ביום פטירתו אמר לתלמידיו כי הינו ניצוץ מנשמת שמואל הנביא ולכן נפטר בהיותו בן נ"ב שנים, כמו שנות חייו של שמואל הנביא.
==קישורים חיצוניים==
* [https://drive.google.com/file/d/1-N2CyELtxOyJCMd7vznJ0cv9sVrqgpoD/view?usp=sharing שמועות וסיפורים חלק א' עמוד 241]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]