אברהם שרמן – הבדלי גרסאות

==תולדות חיים==

באותה תקופה שנולד, בשנת [[תש"א]], נולד גם דודו, הרב [[גדליהו אקסלרוד]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב ברכה לרב משה אקסלרוד בו מברכו על הולדת בנו ונכדו.

כנער צעיר וכבחור התפלל פעמים רבות בבית כנסת "סוכת שלום" ב[[רמת גן]], הקרוי של שם [[אדמו"ר הרש"ב]], בו סבו הרב משה אקסלרוד שימש כרב הקהילה. בבית הכנסת הוא התרועע עם החסידים שהגיעו מרוסיה, תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שנהגו להתפלל ולהתוועד ב'שטיבל' החב"די וביניהם: הרב [[מאיר בליז'ינסקי]], הרב [[חיים משה אלפרוביץ']], הרב [[רפאל נחמן כהן]] ובנו הרב [[יואל כהן]] ועוד רבים.

לקראת חתונתו זכה הרב שרמן לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]], ובנוסף לנוסח הברכה הרגיל הרבי הוסיף בכתב יד קדשו את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]]. לאחר נישואיו התיישב ב[[בני ברק]] החל לשמש ברבנות.

במשך שנות כהונתו ועיסוקו כדיין בבתי דין היה טרוד מאוד בעבודה ולא הספיק להגיע ולפגוש את הרבי. אך בשנת [[תשנ"ג]] הגיע לחצרות קדשינו והתרשם בצורה בלתי-אמצעית מעידודיו הנפלאים של הרבי לקול שירת החסידים "[[יחי אדוננו]]".

בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב [[גדליהו אקסלרוד]] החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מ[[הציונות הדתית]] וכדומה.

כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל [[הרבי]], הרב שרמן כתלמידו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור.

כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות.

*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61229 הדיין שחולל סערה ממליץ: ספר התניא] {{אינפו}}

[[קטגוריה:רבנים]]

[[קטגוריה:דיינים]]

[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]