חיבור החגים עם ימות החול: הבדלים בין גרסאות בדף

 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תקנות הרבי}}
[[קובץ:הרבי 10.jpg|ממוזער|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] מעודד את השירה בחלוקת [[כוס של ברכה]] בסיום ההתוועדות]]
[[קובץ:הרבי 10.jpg|ממוזער|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] מעודד את השירה בחלוקת [[כוס של ברכה]] בסיום ההתוועדות]]
'''חיבור החגים עם ימות החול''' הוא מנהג [[נשיאי חב"ד]], שחיברו ב[[ראש השנה]] את הזמן של מוצאי החג עם ימות החול באמצעות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ואמירת [[מאמר חסידות]] כדי להמשיך את ההמשכות של ראש השנה על כל השנה כולה.
'''חיבור החגים עם ימות החול''' הוא מנהג [[נשיאי חב"ד]], שחיברו ב[[ראש השנה]] את הזמן של מוצאי החג עם ימות החול באמצעות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ואמירת [[מאמר חסידות]] כדי להמשיך את ההמשכות של ראש השנה על כל השנה כולה.
שורה 14: שורה 15:


==פרטי המנהג==
==פרטי המנהג==
{{תקנות הרבי}}
בסעודות אלו הדגש הוא על נטילת ידיים לסעודה דווקא על מנת לברך ברכת המזון של חג בזמן שכבר נחשב לימות החול, וכן על חזרת [[מאמר חסידות]]. הרבי הנהיג גם להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, ונוהגים לעשות זאת באמצעות ניגון משותף של הניגונים המקובלים בידינו מרבותינו נשיאינו. בהתוועדויות שנערכו במחיצת הרבי בשנים המאוחרות יותר, הורה הרבי להכריז בין ניגון לניגון את שמו{{הערה|הובא גם בספר המנהגים עמוד 57, ושם מציין הרבי לספר השיחות תש"ב עמוד 2. ספר השיחות תשי"א עמוד ד' הערה 4.}} של בעל הניגון{{הערה|1=ראה באריכות את ביאור הרבי אודות טעם ההזכרה בפה דווקא: התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 27, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=303 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכב].}}, ואף הורה להזכיר את שמו של האריז"ל{{הערה|1=התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 25, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=307 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכו] (הוזכר גם במאמר של הרבי בהתוועדות זו).}}, וכן הורה בחלק מהשנים שינגנו דווקא את הניגונים שאין בהם מילים, שבבחינות מסויימות הם נעלים יותר{{הערה|ראו בשיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ה.}}, ובליובאוויטש נהגו לנגן בהתוועדות של ראש השנה לאחר המאמר את [[ניגון ק"ד|ניגונו של]] ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|לשמע אוזן עמוד 104.}}.
בסעודות אלו הדגש הוא על נטילת ידיים לסעודה דווקא על מנת לברך ברכת המזון של חג בזמן שכבר נחשב לימות החול, וכן על חזרת [[מאמר חסידות]]. הרבי הנהיג גם להזכיר את כל רבותינו נשיאינו, ונוהגים לעשות זאת באמצעות ניגון משותף של הניגונים המקובלים בידינו מרבותינו נשיאינו. בהתוועדויות שנערכו במחיצת הרבי בשנים המאוחרות יותר, הורה הרבי להכריז בין ניגון לניגון את שמו{{הערה|הובא גם בספר המנהגים עמוד 57, ושם מציין הרבי לספר השיחות תש"ב עמוד 2. ספר השיחות תשי"א עמוד ד' הערה 4.}} של בעל הניגון{{הערה|1=ראה באריכות את ביאור הרבי אודות טעם ההזכרה בפה דווקא: התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 27, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=303 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכב].}}, ואף הורה להזכיר את שמו של האריז"ל{{הערה|1=התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 25, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15803&st=&pgnum=307 שערי המועדים ראש השנה עמוד שכו] (הוזכר גם במאמר של הרבי בהתוועדות זו).}}, וכן הורה בחלק מהשנים שינגנו דווקא את הניגונים שאין בהם מילים, שבבחינות מסויימות הם נעלים יותר{{הערה|ראו בשיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ה.}}, ובליובאוויטש נהגו לנגן בהתוועדות של ראש השנה לאחר המאמר את [[ניגון ק"ד|ניגונו של]] ר' [[שלמה דער געלער]]{{הערה|לשמע אוזן עמוד 104.}}.


שורה 27: שורה 27:
===המנהג כיום===
===המנהג כיום===
בהרבה מקהילות אנ"ש, על יסוד הנהוג בהתוועדות הנערכת ב-[[770]], נוהגים לחזור מאמר קבוע בהתוועדויות אלו:
בהרבה מקהילות אנ"ש, על יסוד הנהוג בהתוועדות הנערכת ב-[[770]], נוהגים לחזור מאמר קבוע בהתוועדויות אלו:
*'''ראש השנה''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 'והיה ביום ההוא יתקע' תשכ"ח - קונטרס ראש השנה תשנ"ב]{{הערה|1=כאשר ראש השנה חל בימים חמישי-שישי וההתוועדות נערכת במוצאי [[שבת שובה]], נוהגים לחזור את המאמר [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140009 'שיר המעלות ממעמקים' תשמ"ח] (קונטרס ו' תשרי תשמ"ח).}}
*'''ראש השנה''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3139995 'והיה ביום ההוא יתקע' תשכ"ח - קונטרס ראש השנה תשנ"ב]{{הערה|1=כאשר ראש השנה חל בימים חמישי-שישי וההתוועדות נערכת במוצאי [[שבת שובה]], נוהגים לחזור את המאמר [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140009 'שיר המעלות ממעמקים' תשמ"ח] (קונטרס ו' תשרי תשמ"ח).}}.
*'''שמחת תורה''' - [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח]
*'''שמחת תורה''' - [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3043611/jewish/-.htm 'להבין ענין שמחת תורה' תשל"ח].
*'''פסח''' - [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140501/jewish/-.htm 'והחרים ה' את לשון ים מצרים' תשמ"ט]
*'''פסח''' - [https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/3140501/jewish/-.htm 'והחרים ה' את לשון ים מצרים' תשמ"ט].
*'''שבועות''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140154 'אנכי ה' אלוקיך' תשמ"ט]
*'''שבועות''' - [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140154 'אנכי ה' אלוקיך' תשמ"ט].


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 36: שורה 36:
*[[חלוקת כוס של ברכה]]
*[[חלוקת כוס של ברכה]]


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1hd-XZSSdM9WKSecCB4-mbHCL85D4KgXc/view ביאור הטעם לעריכת סעודת הסיום של שמחת תורה במנחת השבת דווקא]'''{{הערה|1=ראו בהערה בסוף השיחה, וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/15/140.htm מקור הדברים בשיחת שבת פרשת בראשית תשי"ח].}}, לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 183, שיחה רביעית לפרשת בשלח
{{שבועות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]
[[קטגוריה:תקנות חב"ד]]