בית כנסת מרכז חב"ד תל אביב (נחלת בנימין) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימין 02.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת "נחלת בנימין"]] | [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין 02.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת "נחלת בנימין" ובשולחן הקידמי נראים הרב [[שמריהו ששונקין]], הרב [[אלימלך קפלן]], הרב [[אליעזר קרסיק]]]] | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|תוכן='''בראש חודש שבט תשי"ד כתב הרבי:''' | |תוכן='''בראש חודש שבט תשי"ד כתב הרבי:''' | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
שבוע לאחר מכן התקיימה אסיפה ראשונה, במהלכה מונה רב הקהילה ליו"ר הועד. באסיפה הוחלט כי הועד צריך להשיג מגרש לבנייה במרכז העיר, שיתאים לבנין בית כנסת גדול עם כל הפרטים שאדמו"ר הריי"צ דרש במכתב הנזכר. | שבוע לאחר מכן התקיימה אסיפה ראשונה, במהלכה מונה רב הקהילה ליו"ר הועד. באסיפה הוחלט כי הועד צריך להשיג מגרש לבנייה במרכז העיר, שיתאים לבנין בית כנסת גדול עם כל הפרטים שאדמו"ר הריי"צ דרש במכתב הנזכר. | ||
כצעד ראשון, תרם כל אחד מהנוכחים סכום כסף לבניית בית הכנסת. כשבוע לאחר האסיפה, בכ"ב כסלו, כתבו חברי הועד לרבי הריי"צ אודות הקמת הועד, וכי כבר החלו ברישום הועד בממשלה. החברים אף ביקשו מהרבי ברכה, וסיוע כספי. | |||
לאחר קשיים רבים הפעילות להקמת בית הכנסת הופסקה. גם בשנים הבאות נערכו ניסיונות שונים להתארגן לקראת בניית בית כנסת ראוי לשמו, אך ללא הצלחה. כך נותרה קהילת חב"ד בתל אביב במשך עשרות בשנים במבנה הצר יחסית. | לאחר קשיים רבים הפעילות להקמת בית הכנסת הופסקה. גם בשנים הבאות נערכו ניסיונות שונים להתארגן לקראת בניית בית כנסת ראוי לשמו, אך ללא הצלחה. כך נותרה קהילת חב"ד בתל אביב במשך עשרות בשנים במבנה הצר יחסית ובדמי מפתח. | ||
מאז שנת [[תשמ"ו]] קטע הרחוב שלפני הבית הכנסת הפך ל{{מונחון|מדרחוב|רחוב עם תנועת כלי רכב והולכי רגל במשותף,}}. אזור "נחלת בנימין" כיום נחשב למקום יוקרתי של אמנים, אך במשך שנים המקום היה פשוט יותר{{הערה|חלק מהתוכן להלן מתוך [https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}}}. | מאז שנת [[תשמ"ו]] קטע הרחוב שלפני הבית הכנסת הפך ל{{מונחון|מדרחוב|רחוב עם תנועת כלי רכב והולכי רגל במשותף,}}. אזור "נחלת בנימין" כיום נחשב למקום יוקרתי של אמנים, אך במשך שנים המקום היה פשוט יותר{{הערה|חלק מהתוכן להלן מתוך [https://col.org.il/news/115660 רגע לפני הריסת בית הכנסת: הרב בוטמן משחזר] {{COL}}}}. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
בשנים מאוחרות יותר הקימו אוהל גדול בחצר האחורית של בית הכנסת, במקום בו עמדה ה[[סוכה]], בו התקיימו הקידושים וההתוועדויות לנשים. | בשנים מאוחרות יותר הקימו אוהל גדול בחצר האחורית של בית הכנסת, במקום בו עמדה ה[[סוכה]], בו התקיימו הקידושים וההתוועדויות לנשים. | ||
==האווירה בבית הכנסת== | ===האווירה בבית הכנסת=== | ||
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער| | [[קובץ:התוועדות נחלת בנימין.jpg|ממוזער|שמחה משפחתית ב'נחלת בנימין'. בראש השולחן יושבים הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו של [[כפר חב"ד]] והרב [[שאול דובער זיסלין]], מאחור עומדים ר' [[ישראל צבי הבר]] ור' [[יעקב פלס]]]] | ||
על האווירה המיוחדת בבית הכנסת בימים ההם, סיפר הרב [[יצחק גנזבורג|יצחק (איצק'ה) גנזבורג]]{{הערה|בספרו "חייל בשירות הרבי"}}: | על האווירה המיוחדת בבית הכנסת בימים ההם, סיפר הרב [[יצחק גנזבורג|יצחק (איצק'ה) גנזבורג]]{{הערה|בספרו "חייל בשירות הרבי"}}: | ||
{{ציטוטון|בית הכנסת שקק חיים מהשעות המוקדמות של הבוקר, עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב קרסיק מסר שיעור בגמרא; הרב שלמה תומרקין מסר שיעור ב[[עין יעקב]], והרב נחום גולדשמיד מסר שיעור בחסידות. | {{ציטוטון|בית הכנסת שקק חיים מהשעות המוקדמות של הבוקר, עד השעות המאוחרות של הלילה. הרב קרסיק מסר שיעור בגמרא; הרב שלמה תומרקין מסר שיעור ב[[עין יעקב]], והרב נחום גולדשמיד מסר שיעור בחסידות. | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
והמתוועדים, רובם בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], השרו אווירה חסידית מיוחדת. | והמתוועדים, רובם בוגרי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], השרו אווירה חסידית מיוחדת. | ||
ביומי דפגרא חסידיים כמו [[י"ט כסלו]] ו[[י"ב תמוז]], היו | ביומי דפגרא חסידיים כמו [[י"ט כסלו]] ו[[י"ב תמוז]], היו נערכות גם התוועדויות בהשתתפות הקהל הרחב, וחשובי החסידים היו נואמים: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[משה גוראריה]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], ר' [[נחום גולדשמיד]] ועוד. | ||
הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים "הניגון של נחום" ו"הניגון של פינייע". | הרב משה גוראריה והרב קרסיק, היו מראשי המדברים בהתוועדויות בשבתות, בעוד שעל מלאכת הניגונים ניצחו ברמה ר' [[נחום גולדשמיד]] ור' [[פינייע אלטהויז]], שניהם היו בעלי מנגנים מופלאים. כשהם היו מנגנים, הייתה משתררת דממה. היו להם ניגונים קבועים מהחביבים עליהם, עד שהיו נקראים "הניגון של נחום" ו"הניגון של פינייע". | ||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
התוועדויות בבית הכנסת, היו מתקיימות כמעט כל שבת, והיו נמשכות עד שעת מנחה בערך ולאחר מנחה הייתה חזרת חסידות. לא תמיד היו חוזרים הביתה בצהרי יום השבת והכיבוד היה תואם לימים ההם: דג מלוח ומעט מזונות, '[[משקה]]' ומים מהברז. אפילו 'שתיה קלה' לא הייתה, גם לא סודה. בפעם הראשונה שהביאו בקבוקי סיפון וסודה. הייתה התנפלות רבתי, וזרקו אותם מהשולחנות. להביא סודה להתוועדות?!, הדבר היה מופרך{{הערה|מפי הרב חיים אשכנזי רב בית הכנסת}}{{הערה|מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}. | התוועדויות בבית הכנסת, היו מתקיימות כמעט כל שבת, והיו נמשכות עד שעת מנחה בערך ולאחר מנחה הייתה חזרת חסידות. לא תמיד היו חוזרים הביתה בצהרי יום השבת והכיבוד היה תואם לימים ההם: דג מלוח ומעט מזונות, '[[משקה]]' ומים מהברז. אפילו 'שתיה קלה' לא הייתה, גם לא סודה. בפעם הראשונה שהביאו בקבוקי סיפון וסודה. הייתה התנפלות רבתי, וזרקו אותם מהשולחנות. להביא סודה להתוועדות?!, הדבר היה מופרך{{הערה|מפי הרב חיים אשכנזי רב בית הכנסת}}{{הערה|מנחם זיגלבוים, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=46990 חסידים בוערים בנחלת בנימין]''' [[שבועון בית משיח]] גליון 699}}. | ||
== אסיפות בבית הכנסת == | === אסיפות בבית הכנסת === | ||
[[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת אגודת חסידי חב"ד ב'נחלת בנימין' בשנת תשי"ב. מימין לשמאל: ר' משה גוראריה, ר' צבי גנזבורג, הרב קרסיק, הרב יודאסין, ר' פינייע אלטהויז, ר' שמרל | [[קובץ:אגוח תשיב.jpeg|ממוזער|אסיפת [[אגודת חסידי חב"ד]] ב'נחלת בנימין' בשנת [[תשי"ב]]. מימין לשמאל: ר' [[משה גוראריה]], ר' [[צבי גנזבורג]], הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[פינייע אלטהויז]], ר' [[שמרל גוראריה]], ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]]. צולם על ידי ר' [[שלום חסקינד]]]] | ||
אסיפות ציבוריות רבות וחשובות נערכו בבית הכנסת. ביניהם גם חלק מאסיפות [[ | אסיפות ציבוריות רבות וחשובות נערכו בבית הכנסת. ביניהם גם חלק מאסיפות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
===אסיפת ההכתרה של הרבי=== | ===אסיפת ההכתרה של הרבי=== | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב זיסלין, הרב יודאסין, ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. | עוד לפני אסיפה זו, נערכה פגישה מקדימה לא מתוכננת בבית רב הקהילה הרב קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב זיסלין, הרב יודאסין, ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]]. | ||
הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו | הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה חשובה זו יצאו כולם לבית הכנסת נחלת בנימין, שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו ב[[ברית המועצות]], ואחרים פגשוהו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו: {{ציטוטון|"רבותיי, אני מכיר את הרמ"ש. עבדתי אתו יחד בחדר אחד כעשר שנים, שולחן ליד שולחן. אני כלל לא עבדתי, כל הזמן הסתכלתי עליו, לראות מה הוא עושה. ואני אומר לכם שהוא מסתיר את עצמו, הוא גונב את דעת כולנו, אני אומר לכם – שהוא הרבי!".}} קריאה זו התגלגלה בקרב אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי הארץ. | ||
אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}}. | אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]] על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|עבד אברהם אנכי עמוד 220}}. | ||
===אסיפת ייסוד הרשת=== | ===אסיפת ייסוד הרשת=== | ||
בעקבות הוראת הרבי להקים את [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, התכנסו החסידים לאסיפה, והחלו בגיבוש מתווה לתוכנית התארגנות להקמת הרשת, וחרף האתגרים החסידים השתדלו בכל כוחם למלאות בקשתו של הרבי וההצלחה ידועה{{הערה|[[אוצר החסידים ארץ הקודש]] - בפרק על חב"ד בתל אביב}}. | בעקבות הוראת הרבי להקים את [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, התכנסו החסידים לאסיפה בבית כנסת נחלת בנימין, והחלו בגיבוש מתווה לתוכנית התארגנות להקמת הרשת, וחרף האתגרים החסידים השתדלו בכל כוחם למלאות בקשתו של הרבי וההצלחה ידועה{{הערה|[[אוצר החסידים ארץ הקודש]] - בפרק על חב"ד בתל אביב}}. | ||
===אסיפת חיזוק עם שלוחי הרבי (תשט"ז)=== | ===אסיפת חיזוק עם שלוחי הרבי (תשט"ז)=== | ||
בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח שארע בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בא' אייר תשט"ז, [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]] נשלחה על ידי [[הרבי]] כדי לחזק את [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]]. | בעקבות [[רצח יד החמישה|הרצח שארע בבית ספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]] בא' אייר תשט"ז, [[קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)]] נשלחה על ידי [[הרבי]] כדי לחזק את [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]]. | ||
השלוחים ערכו מסע חיזוק בארץ במשך שלושה שבועות וביום שלישי, ט"ז מנחם אב תשט"ז בשעות הערב נפגשו כל השלוחים בבית הכנסת נחלת בנימין והתוועדו עם אנ"ש. נאמו השלוחים [[שמואל פוגלמן]], [[יהודה קרינסקי]] ו[[שלום דובער שמטוב]]. | השלוחים ערכו מסע חיזוק בארץ במשך שלושה שבועות וביום שלישי, ט"ז מנחם אב תשט"ז בשעות הערב נפגשו כל השלוחים בבית הכנסת נחלת בנימין והתוועדו עם אנ"ש. נאמו השלוחים התמימים [[שמואל פוגלמן]], [[יהודה קרינסקי]] ו[[שלום דובער שמטוב]]. | ||
==שמחת תורה בבית הכנסת== | ===שמחת תורה בבית הכנסת=== | ||
שמחת הקהילה ב[[שמחת תורה]] החלה בבית אחד החסידים, התפרצה לרחוב והתכנסה לאווירה משמחת במיוחד בבית הכנסת. בתחילה היו [[התוועדות|מתוועדים]] בליל שמחת תורה עד שעה מאוחרת בבית ר' [[שמואל זלמנוב]], ובשנים הבאות בבית הרב קרסיק. בתום ההתוועדות היו הולכים בתהלוכה לבית הכנסת כשלאורך כל רחוב מזא"ה היו עושים '[[קולע]]'ס' ורוקדים. במצב זה היו מגיעים אל בית הכנסת בשעה מאוחרת למדי, ומתחילים ב'[[אתה הראת]]'. בשעה הזאת סיימו כבר מתפללי שאר בתי הכנסת את ההקפות ואת סעודות החג, והיו מגיעים לראות את ההקפות של חסידי חב"ד ובית הכנסת היה מלא מפה לפה. | שמחת הקהילה ב[[שמחת תורה]] החלה בבית אחד החסידים, התפרצה לרחוב והתכנסה לאווירה משמחת במיוחד בבית הכנסת. בתחילה היו [[התוועדות|מתוועדים]] בליל שמחת תורה עד שעה מאוחרת בבית ר' [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]], ובשנים הבאות בבית הרב קרסיק. בתום ההתוועדות היו הולכים בתהלוכה לבית הכנסת כשלאורך כל רחוב מזא"ה היו עושים '[[קולע]]'ס' ורוקדים. במצב זה היו מגיעים אל בית הכנסת בשעה מאוחרת למדי, ומתחילים ב'[[אתה הראת]]'. בשעה הזאת סיימו כבר מתפללי שאר בתי הכנסת את ההקפות ואת סעודות החג, והיו מגיעים לראות את ההקפות של חסידי חב"ד ובית הכנסת היה מלא מפה לפה. | ||
[[שמחה]] אמיתית שררה במקום. החסידים כולם שהיו אחרי הרבה '[[משקה]]', 'הוציאו' יותר מה[[פנימיות]] שלהם, והיה מה לשמוע ולראות. | [[שמחה]] אמיתית שררה במקום. החסידים כולם שהיו אחרי הרבה '[[משקה]]', 'הוציאו' יותר מה[[פנימיות]] שלהם, והיה מה לשמוע ולראות. | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
גם בלקיחת '[[משקה]]' היה סדר מיוחד. היו חסידים שלקחו 'משקה' בליל שמחת תורה, כמו ר' בן ציון וונגרובר ועוד, והיו שלקחו משקה ביומו של שמחת תורה (ואף פעם לא שינו את הסדר!) כמו ר' [[יודל שמוטקין]] ור' [[ניסן עבער]]. זו לא הייתה שתיה לשם שתיה, אלא ביטוי חסידי אמיתי של תחושת השמחה. | גם בלקיחת '[[משקה]]' היה סדר מיוחד. היו חסידים שלקחו 'משקה' בליל שמחת תורה, כמו ר' בן ציון וונגרובר ועוד, והיו שלקחו משקה ביומו של שמחת תורה (ואף פעם לא שינו את הסדר!) כמו ר' [[יודל שמוטקין]] ור' [[ניסן עבער]]. זו לא הייתה שתיה לשם שתיה, אלא ביטוי חסידי אמיתי של תחושת השמחה. | ||
==קירוב אישי ציבור== | ===קירוב אישי ציבור=== | ||
בית הכנסת, נודע בין היתר, כמקום בו התקרבו אישי ציבור לחב"ד. מר [[זלמן שז"ר]], לימים [[פרזידנט]] השלישי של [[מדינת ישראל]], התקרב לחסידות חב"ד גם דרך התוועדויות אלו בנחלת בנימין. | בית הכנסת, נודע בין היתר, כמקום בו התקרבו אישי ציבור לחב"ד. מר [[זלמן שז"ר]], לימים [[פרזידנט]] השלישי של [[מדינת ישראל]], התקרב לחסידות חב"ד גם דרך התוועדויות אלו בנחלת בנימין. | ||
| שורה 123: | שורה 123: | ||
*חתנו - הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום. מוסר בבית הכנסת שיעור בחסידות בליל שבת ובשבת בבוקר לפני התפילה. | *חתנו - הרב [[שלמה הלפרן]] - כיום. מוסר בבית הכנסת שיעור בחסידות בליל שבת ובשבת בבוקר לפני התפילה. | ||
== | ===חזרת מאמרי חסידות=== | ||
בדרך כלל היו שניים שחוזרים חסידות בשבת בשעת רעוא דרעוין: הרב קרסיק, וגיסו הרב משה גוראריה. הם היו חוזרים דא"ח לסירוגין. המתפללים זוכרים כי כולם ישבו ושמעו את המאמר גם כאשר שבת יצאה זה מכבר. | בדרך כלל היו שניים שחוזרים חסידות בשבת בשעת רעוא דרעוין: הרב קרסיק, וגיסו הרב משה גוראריה. הם היו חוזרים דא"ח לסירוגין. המתפללים זוכרים כי כולם ישבו ושמעו את המאמר גם כאשר שבת יצאה זה מכבר. | ||
סדר זה, נמשך עד לפטירתו של הרב קרסיק בשנת תש"כ, ולאחר מכן נוספו לחוזרי המאמרים עוד כמה מן המתפללים הקבועים, וביניהם: הרב [[ישראל צבי הבר]] והרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]. | סדר זה, נמשך עד לפטירתו של הרב קרסיק בשנת תש"כ, ולאחר מכן נוספו לחוזרי המאמרים עוד כמה מן המתפללים הקבועים, וביניהם: הרב [[ישראל צבי הבר]] והרב [[מיכאל יהודה אריה לייב כהן]]. | ||
==משפיעי בית הכנסת== | ===משפיעי בית הכנסת=== | ||
[[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת. מימין לשמאל: ר' [[מיכאל דבורקין]], ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]] | [[קובץ:התוועדות נחלת בנימינית.jpg|ממוזער|התוועדות בבית הכנסת. מימין לשמאל: ר' [[מיכאל דבורקין]], ר' שלמה אורנשטיין, ר' [[פיניע אלטהויז]], ר' [[משה אשכנזי]] ור' צבי גינזבורג]] | ||
בבית הכנסת היו דמויות הוד רבות, חלקם באופן קבוע וחלקם כמבקרים. | בבית הכנסת היו דמויות הוד רבות, חלקם באופן קבוע וחלקם כמבקרים. | ||
| שורה 140: | שורה 140: | ||
כארבע שנים כיהנו שני המשפיעים; הם התוועדו יחדיו, וסייעו למתקרבים חדשים בתחילת דרכם. כעבור ארבע שנים נסע הרב הבר ל[[רומניה]] בשליחות הרבי, ומאז כיהן הרב [[שלום בער בוטמן]] כמשפיע קהילת חב"ד בתל אביב. בנוסף, הרב בוטמן שימש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת. | כארבע שנים כיהנו שני המשפיעים; הם התוועדו יחדיו, וסייעו למתקרבים חדשים בתחילת דרכם. כעבור ארבע שנים נסע הרב הבר ל[[רומניה]] בשליחות הרבי, ומאז כיהן הרב [[שלום בער בוטמן]] כמשפיע קהילת חב"ד בתל אביב. בנוסף, הרב בוטמן שימש כ[[בעל קורא]] בבית הכנסת. | ||
==גבאי בית הכנסת== | ===גבאי בית הכנסת=== | ||
בית הכנסת הצטיין תמיד בסדר וניקיון, כיבוד כדבעי בקידושים ובהתוועדויות, ועליות מסודרות, וזאת בזכות ה[[גבאי]]ם וביניהם: | בית הכנסת הצטיין תמיד בסדר וניקיון, כיבוד כדבעי בקידושים ובהתוועדויות, ועליות מסודרות, וזאת בזכות ה[[גבאי]]ם וביניהם: | ||
*הרב [[שלום חסקינד]] | *הרב [[שלום חסקינד]] | ||
| שורה 149: | שורה 149: | ||
*הרב [[בועז סגל]] - כיום | *הרב [[בועז סגל]] - כיום | ||
==מתפללים מפורסמים== | ===מתפללים מפורסמים=== | ||
בית הכנסת הינו אבן שואבת לאנשים מכל החוגים והסגנונות שהיו מגיעים במיוחד להנות מהאווירה המיוחדת של בית הכנסת, להלן רשימה, של מתפללים קבועים או מבקרים, שהיוו או מהווים חלק מהפסיפס המיוחד של בית הכנסת. | בית הכנסת הינו אבן שואבת לאנשים מכל החוגים והסגנונות שהיו מגיעים במיוחד להנות מהאווירה המיוחדת של בית הכנסת, להלן רשימה, של מתפללים קבועים או מבקרים, שהיוו או מהווים חלק מהפסיפס המיוחד של בית הכנסת. | ||
| שורה 158: | שורה 158: | ||
*הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | *הרב [[רפאל נחמן כהן]]. | ||
*הרב [[שמער'ל גוראריה]]. | *הרב [[שמער'ל גוראריה]]. | ||
*הרב [[שמואל זלמנוב]]. | *הרב [[שמואל זלמנוב (קורסקר)|שמואל זלמנוב]]. | ||
*הרב [[שאול דובער זיסלין]]. | *הרב [[שאול דובער זיסלין]]. | ||
*הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]. | *הרב [[פנחס טודרוס אלטהויז]]. | ||
| שורה 172: | שורה 172: | ||
*הרב [[נפתלי דוליצקי]]. | *הרב [[נפתלי דוליצקי]]. | ||
*הרב [[מנחם מן ליפסקר]] | *הרב [[מנחם מן ליפסקר]] | ||
*הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]]. | |||
==בית הכנסת כיום== | ==בית הכנסת כיום== | ||
===יבנה=== | ===רחוב יבנה=== | ||
בשנים האחרונות הודיעו בעלי הבנין שרוצה לשפץ כל המקום, ובנתיים עברו המתפללים לבית כנסת ברחוב יבנה וכשתסתיים הבניה יחזור בית הכנסת למקומו באופן רחב יותר. | בשנים האחרונות הודיעו בעלי הבנין שרוצה לשפץ כל המקום, ובנתיים עברו המתפללים לבית כנסת ברחוב יבנה וכשתסתיים הבניה יחזור בית הכנסת למקומו באופן רחב יותר. | ||
הבניין בו שכן בית הכנסת חב"ד הנוסטלגי ב'נחלת בנימין' בתל אביב, ורשם פרק מפואר בתולדות ימי חב"ד, נהרס בשנת [[תשע"ט]] עד יסודותיו בהחלטת הבעלים של הבנין על מנת להקים בנין חדש וגדול יותר. | הבניין בו שכן בית הכנסת חב"ד הנוסטלגי ב'נחלת בנימין' בתל אביב, ורשם פרק מפואר בתולדות ימי חב"ד, נהרס בשנת [[תשע"ט]] עד יסודותיו בהחלטת הבעלים של הבנין על מנת להקים בנין חדש וגדול יותר. | ||