אוניברסיטה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]] | [[קובץ:תניא אוניברסיטה.jpg|ממוזער|[[הדפסת התניא]] באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]]] | ||
'''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים. | '''אוניברסיטה''' היא מוסד לימוד ומחקר, המעניק לתלמידיו (המכונים "סטונדטים"{{הערה|תעתיק עברי של המילה "student" - תלמיד באנגלית.}}) לימודי השכלה גבוהה ותארים אקדמיים המוכרים בשוק העבודה, דבר שהפך לדרישה בסיסית במקומות עבודה רבים. | ||
בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות. | בשל הבעיות הרוחניות הרבות הכרוכות בלימוד באוניברסיטה, התנגד [[הרבי]] בצורה גורפת להשתתפות [[עם ישראל|יהודים]] יראי שמיים בלימודים אקדמאיים במוסד להשכלה גבוהה, ואיפשר זאת רק במקרים נדירים תוך הסתייגויות רבות. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב. | על אף דעתו הנחרצת של הרבי כפי שהובעה פעמים רבות, בשנים האחרונות רווחה התופעה של חסידי חב"ד הניגשים ללימודים אקדמאיים, כשרבים מהם עושים זאת לאחר התייעצות עם רב. | ||
המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו | המצדדים בלימוד באוניברסיטה, עושים זאת בפומבי{{הערה|1=ראו לדוגמה את [https://col.org.il/news/138758 נאומו של חיים לוריא] העוסק בשילוב חרדים באוניברסיטה הפתוחה, בטקס הענקת התארים של האוניברסיטה (תשפ"ב).}}, ומצביעים על מספר נסיבות המאפשרות בשנים האחרונות לגשת ללימודי תואר, וזאת דווקא משום כך שהרבי ביאר את הסיבות לשלילת הלימוד באוניברסיטה, כאשר לטענתם חלק עיקרי מהטענות לא נוגע ללימודים באופן זה, שהלימוד נעשה באמצעות קורסים הנלמדים באופן אישי כאשר אין את החשש של השפעת רוחות זרות{{הערה|כגון הקורסים הנלמדים במסגרת 'האוניברסיטה הפתוחה'.}}, או באמצעות למידה מרחוק כאשר אין את החשש של צניעות ותערובת גברים ונשים{{הערה|דוגמת הקורסים השונים שנמסרו באמצעות ה-ZOOM בתקופת [[נגיף הקורונה]].}}, או כאשר הלימוד נעשה דווקא מספר שנים לאחר החתונה, כאשר האדם כבר גיבש את דעותיו והוא נתון פחות ללחצים חיצוניים מצד החברה. | ||
עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית. | עם זאת, גם המצדדים באפשרויות הלימוד באוניברסיטה, מסכימים עם כך שהדבר צריך להיעשות בהתייעצות עם רב המכיר באופן אישי את האדם וצרכיו, ויכול להדריך אותו ולעמוד עמו בקשר קרוב כדי לוודא שהלימוד באוניברסיטה לא יגרום אצלו לירידה רוחנית. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי. | באוניברסטאות מתקיימת פעילה רחבה ומגוונת של הפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] בשליחות הרבי. | ||
[[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[ | [[הרבי הריי"ץ]] שלח כסף לקבוצת סטודנטים מבני ישראל, שלמדו ב[[שווייץ]], כדי לסדר [[מטבח]] [[כשר]] וכדומה{{הערה|אגרות קודש שלו ח"ו ע' נט}}. הרבי ציין שאין מכך סתירה לזה שידוע ומפורסם שדעתו לא הייתה נוחה מלימוד חכמות חיצוניות ולכן התנגד לכך בנוגע לבני ישראל בכלל ובפרט בנוגע ל[[תלמידי התמימים]] והרבי ביאר זאת במשל מיהודי שחיגר בשתי רגליו ואפשר לפעול שיהיה חיגר רק ברגל אחת, שבוודאי שיש לפעול לשם כך בכל הכחות, למרות שלעת עתה יכולים לפעול רק לרפואתה של רגל אחת בלבד{{הערה|התוועדות ש"פ חוקת-בלק י"ב תמוז תשט"ו - תורת מנחם תשט"ו ח"ב ע' 166}}. | ||
תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]]. | תחת נשיאותו של הרבי, עיקר ההתרחבות של [[שליחות|מפעל השליחות]] החל עם שליחתם של אברכים חב"דיים לערים שונות ברחבי ארצות הברית, שהפיצו יהדות בעיקר באוניברסיטאות ומרכזים אקדמאים, והעניקו מענה לחיפוש הרוחני של בני הנוער, ובהמשך לכך הוקמו גם ישיבות לבעלי תשובה דוגמת [[הדר התורה]] ו[[תומכי תמימים מוריסטון]]. | ||
| שורה 342: | שורה 342: | ||
|2000 | |2000 | ||
|''Music in Lubavitcher Life'' | |''Music in Lubavitcher Life'' | ||
|אנגלית | |||
| | |||
|- | |||
|רובין, אלי | |||
|2025 | |||
| ''Kabbalah and the Rupture of Modernity: An Existential History of Chabad Hasidism''{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6819638/jewish/Eli-Rubins-Book-on-Chabad-Modernity-and-Rupture.htm סקירה על הספר] {{בית חבד}} (אנגלית)}} | |||
|אנגלית | |אנגלית | ||
| | | | ||
| שורה 408: | שורה 414: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג | *'''[https://chabad.info/magazine/843816/ הראת לדעת]''', מוסף שבועון בית משיח חג הסוכות תשפ"ג | ||
*'''הקרב על הרווארד''', שבועון כפר חב"ד גליון 2040 עמוד 30 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||