תהלים כ"א

תהלים כ"א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד
א: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. ב: ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח־מֶלֶךְ וּבִישׁוּעָתְךָ מַה־ יָּגֶל מְאד. ג: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל־מָנַעְתָּ סֶּלָה. ד: כִּי־תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְראשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז. ה: חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ ארֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד. ו: גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ בִּישׁוּעָתֶךָ הוֹד וְהָדָר תְּשַׁוֶּה עָלָיו. ז: כִּי־תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת־פָּנֶיךָ. ח: כִּי־הַמֶּלֶךְ בּטֵחַ בַּה' וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל־יִמּוֹט. ט: תִּמְצָא יָדְךָ לְכָל־איְבֶיךָ יְמִינְךָ תִּמְצָא שׂנְאֶיךָ. י: תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ לְעֵת פָּנֶיךָ ה' בְּאַפּוֹ יְבַלְּעֵם וְתֹאכְלֵם אֵשׁ. יא: פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם. יב: כִּי־נָטוּ עָלֶיךָ רָעָה חָשְׁבוּ מְזִמָּה בַּל־יוּכָלוּ. יג: כִּי־ תְשִׁיתֵמוֹ שֶׁכֶם בְּמֵיתָרֶיךָ תְכוֹנֵן עַל־פְּנֵיהֶם. יד: רוּמָה ה' בְּעֻזֶּךָ נָשִׁירָה וּנְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶךָ.

"לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. ה', בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח-מֶלֶךְ" הוא המשפט הפותח בפרק כ"א שבתהלים, הוא מיוסד על עניין ההודאה לה' על החסד שעושה הוא עם האדם.

תוכן הפרק

על פי רש"י, הפרק מדבר על מלך המשיח, ועל דוד המלך, שאמר אותו לאחר הטענות נגדו על שלקח את בת שבע.

המשורר מבקש מה' שישמח את מלך המשיח בעוז וכבוד, ושמלך המשיח יבטח בה'.

לבסוף מבקש המשורר מה' שיתנקם ברשעים.

חיים שאל ממך

על פי רש"י, מדבר דוד המלך על בריחתו מפני שאול, דוד היה הולך ומתפלל שישאר בחיים, יחזור לארצו ויתן ה' אורך ימים למלכותו.

בגמרא מובא שכשיראה משיח בן דוד שמת משיח בן יוסף ישאל חיים מה' וה' יתן לו.

הסברי הרבי על הפרק

הרבי מסביר, שהפסוק "חיים שאל ממך" מדבר על מה שנכתב בזוהר שאדם הראשון נתן לדוד שבעים שנים מחייו, וכן האבות, אברהם יעקב ויוסף. הרבי מביא את דברי הצ"צ שדוד נקרא "בר נפלי'", שמצד עצמו לא היה אצלו חיים. ולכן הוצרך לקבל חיים מאדם הראשון ומהאבות. גם משיח נקרא בר נפלי', כמו שכתוב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" "מלכות דוד שנפלה, לכן קרוי משיח בר נפלי'".

והרבי מבאר מה הקשר בין מה שקרוי דוד בר נפלי' למה שקרוי משיח בר נפלי'.