![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
תהלים י"ט – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|כותרת=תהלים י"ט | |כותרת=תהלים י"ט | ||
|תוכן='''א''' | |תוכן='''א''' לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד.{{ש}} | ||
'''ב''' | '''ב''' הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ.{{ש}} | ||
'''ג''' | '''ג''' יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת.{{ש}} | ||
'''ד''' | '''ד''' אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם.{{ש}} | ||
'''ה''' | '''ה''' בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.{{ש}} | ||
לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם.{{ש}} | '''ו''' וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח.{{ש}} | ||
'''ו''' | '''ז''' מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ.{{ש}} | ||
'''ז''' | '''ח''' תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי.{{ש}} | ||
'''ח''' | '''ט''' פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.{{ש}} | ||
'''ט''' | '''י''' יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו.{{ש}} | ||
'''י''' | '''יא''' הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים.{{ש}} | ||
'''יא''' | '''יב''' גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב.{{ש}} | ||
'''יב''' | '''יג''' שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי.{{ש}} | ||
'''יג''' | '''יד''' גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ אַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.{{ש}} | ||
'''יד''' | '''טו''' יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ: ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. | ||
וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב.{{ש}} | }} | ||
'''טו''' | |||
ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי.}} | |||
'''תהלים י"ט''' הוא המזמור התשעה עשר ב[[ספר תהילים]], והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה. | '''תהלים י"ט''' הוא המזמור התשעה עשר ב[[ספר תהילים]], והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה. | ||
| שורה 46: | שורה 42: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=308 המזמור בסידור עם הערות וציונים (רסקין)]''', באתר היברו בוקס | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=308 המזמור בסידור עם הערות וציונים (רסקין)]''', באתר היברו בוקס {{הב}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|יט]] | [[קטגוריה:תהלים|יט]] | ||
[[text:תהלים פרק י"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־11:38, 1 במאי 2025
תהלים י"ט
|
|---|
|
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. |
תהלים י"ט הוא המזמור התשעה עשר בספר תהילים, והוא עוסק בגדולת השם כפי שהיא באה לידי ביטוי במעשה הבריאה, והרצון לדבוק בתורה.
מבנה המזמור ותוכנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פסוקים ב-ז: שבח והלל לה' על מעשה הבריאה.
פסוקים ח-יא: שבח התורה ומעלתה.
פסוקים יב-טו: בקשת המשורר להצליח לדבוק בתורה ולהימנע מעבירות, ושתפילותיו יתקבלו.
הקשר בין חלקי המזמור מביא לידי ביטוי את הרעיון המופיע במאמר חז"ל, שהעולם נברא 'בשביל התורה ובשביל ישראל', כלומר, כדי שבני ישראל יקיימו את התורה.
המזמור בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפסוק החותם את המזמור, 'יהיו לרצון אמרי פי', משמש גם כסיומת של כל אחת מתפילות העמידה.
מזמור י"ט פותח את שורת המזמורים אותם מוסיפים בפסוקי דזמרה של תפילת שחרית של שבת. הסיבה לכך שמזמור זה נבחר לפתוח את ההוספה לתפילות השבת הוא כיון שהשבת נקבעה כזכרון למעשה בראשית, והמזמור עוסק במעשה בראשית.
חלק מהפסוקים במזמור, נאמרים בשעת הקפות בשמחת תורה.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת השם תמימה משיבת נפש - הבעל שם טוב מסביר שהתורה מצד עצמה תמימה, והפסוק מלמד אותנו שכאשר יהודי לומד את התורה בתמימות, ביראת שמים שלימה - אזי אור התורה משיב את נפשו ומעניק לו התחזקות בהבנה והתקשרות בגדולת הבורא, ואזי התורה שלמד נותרת תמימה ואף אחד לא יכול לפגוע ולגרוע מהלימוד והשפעתו[1].
- פיקודי השם ישרים משמחי לב - התורה שונה משאר הברואים בכך שאצלם האור האלוקי יורד לעולם בסדר השתלשלות מיעוט אחר מיעוט, אך בפיקודי השם שבתורה נמשך האור אין סוף באופן ישר, כמו שהוא למעלה[2].
- יום ליום יביע אומר - הימים מתפארים במעשים הטובים שהספיקו לעשות בהם, 'אומר' לשון שבח והתפארות[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המזמור בסידור עם הערות וציונים (רסקין), באתר היברו בוקס
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|