תהלים פ"א – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = | | כותרת = תהלים פ"א{{ש}} לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף | ||
| תוכן = <poem> | | תוכן = <poem> | ||
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. | '''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָף. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
}} | }} | ||
''' | '''תהלים פ"א''' הוא המזמור ה-81 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | ||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"א ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-80, ועד ליום ההולדת ה-81. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"א ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-80, ועד ליום ההולדת ה-81. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל הודיה לה' על ניסים שנעשו לישראל. | מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל הודיה לה' על ניסים שנעשו לישראל. | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "זה המזמור אמרו בבית המקדש בראש השנה, שנעשה בזה היום כמה ניסים לישראל". | ||
מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כ[[שיר של יום]] של יום חמישי. | מזמור זה נכלל בנוסח התפילה כ[[שיר של יום]] של יום חמישי. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
*'''תקעו בחודש שופר''' – הלשון אינה 'תקעו שופר – בחודש' או 'תקעו בחודש בשופר', אלא תקעו בחודש, כיון שכוונת הפסוק לומר שהעבודה של התקיעה המורה על עבודת קבלת עול שבראש השנה, צריכה להיות 'בחודש', מלשון התחדשות', ו'שופר' מלשון שיפור ותענוג, ולתהחדש בעבודת השם למעלה מהרגילות (מכיון שכאשר יהודי הוא בבחינת "חוק" אזי כהמשך הפסוק, מעורר על עצמו בחינת דין, "משפט לאלוקי יעקב"){{הערה|ד"ה שוש אשיש ה'תש"מ. ד"ה אתם נצבים ה'תשמ"ב. וראו ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד תכב (יו"ט של ראש השנה, ערב ראש השנה ה'תשמ"ג). ד"ה תקעו ה'תשכ"ט. ד"ה ויכולו השמים ה'תשמ"ח. ד"ה תקעו ה'תשכ"א. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 186. שיחת ליל ב' דחג הסוכות ה'תשמ"ז. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד קעו ואילך ועמוד רמז ואילך. ועוד.}}. | *'''תקעו בחודש שופר''' – הלשון אינה 'תקעו שופר – בחודש' או 'תקעו בחודש בשופר', אלא תקעו בחודש, כיון שכוונת הפסוק לומר שהעבודה של התקיעה המורה על עבודת קבלת עול שבראש השנה, צריכה להיות 'בחודש', מלשון התחדשות', ו'שופר' מלשון שיפור ותענוג, ולתהחדש בעבודת השם למעלה מהרגילות (מכיון שכאשר יהודי הוא בבחינת "חוק" אזי כהמשך הפסוק, מעורר על עצמו בחינת דין, "משפט לאלוקי יעקב"){{הערה|ד"ה שוש אשיש ה'תש"מ. ד"ה אתם נצבים ה'תשמ"ב. וראו ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד תכב (יו"ט של ראש השנה, ערב ראש השנה ה'תשמ"ג). ד"ה תקעו ה'תשכ"ט. ד"ה ויכולו השמים ה'תשמ"ח. ד"ה תקעו ה'תשכ"א. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 186. שיחת ליל ב' דחג הסוכות ה'תשמ"ז. ספר המאמרים מלוקט חלק א' עמוד קעו ואילך ועמוד רמז ואילך. ועוד.}}. | ||
*'''עדות ביהוסף שמו''' – חז"ל מספרים כי בערב ראש השנה לקחו את יוסף מהבור וגילחו אותו והחליפו שמלותיו, ובפנימיות הדברים רומזת בכך התורה את הפעולה של המשכת האלוקות מחדש בעולמות, שיוסף לעומת האחים הוא היחיד שירד להתעסק עם העולם, אך לצורך הירידה מוכרח להיות צמצום, וזהו שיוסף גילח שערותיו, שאין זה שינוי בו עצמו, אלא בחינת 'צמצום' של השערות, ולאחר מכן 'ויחלף שמלותיו' שמתלבש בלבושי המלכות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 178 שיחת שבת פרשת מקץ ה'תשמ"ח.}}. | *'''עדות ביהוסף שמו''' – חז"ל מספרים כי בערב ראש השנה לקחו את יוסף מהבור וגילחו אותו והחליפו שמלותיו, ובפנימיות הדברים רומזת בכך התורה את הפעולה של המשכת האלוקות מחדש בעולמות, שיוסף לעומת האחים הוא היחיד שירד להתעסק עם העולם, אך לצורך הירידה מוכרח להיות צמצום, וזהו שיוסף גילח שערותיו, שאין זה שינוי בו עצמו, אלא בחינת 'צמצום' של השערות, ולאחר מכן 'ויחלף שמלותיו' שמתלבש בלבושי המלכות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמוד 178 שיחת שבת פרשת מקץ ה'תשמ"ח.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
| שורה 64: | שורה 63: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=101 תצלום המזמור | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=101 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' {{הב}} | ||
{{ | |||
{{תהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||