איש הר הבית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} | '''איש הר הבית'''{{הערה|ראה פירוש משנה זו (מדות ב' ב') בלקו"ש יג שיחה שניה לפרשת קורח.}} הוא הממונה על ה[[שומרי בית המקדש|שומרים]] של [[הר הבית]] ו[[בית המקדש]] ('איש' פירושו האחראי, השר הממונה{{הערה|תו"א מגילת אסתר צ"ט א, ע"פ המפרש בתמיד}}). | ||
== | ==תפקידו== | ||
ה[[ | בלילות היו ננעלים שערי ה[[עזרה]] והיא הייתה ריקה למעט 24 מקומות שבהם היו [[שמירת המקדש|השומרים]]. איש הר הבית החזיק במפתחות, ותפקידו היה לסובב בין השומרים ולודא שלא נרדמו{{הערה|וישנה מחלוקת בין התוי"ט לבין הראב"ד האם השגיח גם על השומרים שבתוך העזרה, או שבזה לא היה צורך והוא השגיח רק על השומרים שמבחוץ (כי סמכו על האיסור לישב בעזרה כחזקה לכך שלא נרדמו).}}. | ||
איש הר הבית היה ממונה על כל המשמרות ששמרו בבית המקדש, הן על משמרות ה[[כהן|כהנים]] והן על משמרות הלויים{{הערה|רמב"ם בית הבחירה ח, י.}}. ויש אומרים, שהיה ממונה על משמרות הלויים בלבד{{הערה|תוי"ט מדות א, ב.}}. | |||
במשנה{{הערה|מדות א, ב.}} מובא, שהיה בודק כל משמר, עם אבוקת אור. במקרה שניכר שהשומר נרדם על משמרתו, מכיון שאינו עונה לו, היה חובט אותו איש הר הבית במקלו, והיה ברשותו לשרוף את בגדיו במקרה כזה. ישנה דעה{{הערה|1=הגר"א במידות שם.}} המפרשת כי איש הר הבית היה מכובד ביותר, והיה עובר לפני השומרים בהר הבית, וכל שומר שאינו אומר לו מעצמו "שלום עליך", ניכר שהוא יושן, והיה חובטו במקלו. | |||
מבואר, שאין בשריפת ה[[בגד|בגדים]] '[[בל תשחית]]', משום ש[[הפקר בית דין]] - [[הפקר]]{{הערה|1=רא"ש שם.}}. | |||
אך [[הרבי]] מבאר{{הערה|בשיחת ראש חודש מנחם אב תשל"ו.}} שאין בל תשחית כיון שיש תועלת לנפשו שיחזור ב[[תשובה]]. | |||
==בתורת הקבלה== | ==בתורת הקבלה== | ||
| שורה 17: | שורה 23: | ||
שורש הלווים הוא מהבינה, ועניינם ב[[עבודה]] הוא [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']] המביאה להתלהבות ולהט בעבודת ה'. אבל אם ישנה רק נקודת החכמה (בלא התבוננות, המביאה אמנם ל'ביטול') - יכול האדם 'לסלוח לעצמו', וכמאמר 'שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך'{{הערה|משלי ל, כח.}}{{הערה|ספר המאמרים תקע"א עמ' נג.}}. | שורש הלווים הוא מהבינה, ועניינם ב[[עבודה]] הוא [[התבוננות]] ב[[גדולת ה']] המביאה להתלהבות ולהט בעבודת ה'. אבל אם ישנה רק נקודת החכמה (בלא התבוננות, המביאה אמנם ל'ביטול') - יכול האדם 'לסלוח לעצמו', וכמאמר 'שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך'{{הערה|משלי ל, כח.}}{{הערה|ספר המאמרים תקע"א עמ' נג.}}. | ||
{{ | |||
{{בית המקדש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||