יששכר דב גורביץ' – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{דמות
 |שם=הרב יששכר דוב גורביץ
-|תמונה=[[קובץ:יששכר דב גורביץ.jpeg|200px]]
+|תמונה=יששכר דב גורביץ.jpeg
 |תאריך לידה=[[תרע"ז]]
 |תאריך פטירה=[[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]]
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 }}
 [[קובץ:הרב גורביץ מקבל פני אחיו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יששכר דוב גורביץ' מקבל את פני אחיו יצחק, בתחנת הרכבת]]
-הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע"ז]] - [[תשס"ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בקהילה.
+הרב '''יששכר דב גורביץ'''' (שמו המדוייק והמלא '''ישכר דוב הלוי הורוויץ'''. היה ידוע ומוכר כ'''ר' בערל גורעוויטש''') ([[תרע"ז]] - [[ט"ו ניסן]] [[תשס"ח]]) היה [[חסיד]]ם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], לימד תורה במחתרת ב[[ברית המועצות]] ונאסר על כך. לאחר צאתו משם, ניהל יותר מיובל שנים את המוסד [[בית רבקה]] ב[[צרפת]] ושימש כ[[משפיע]] [[אנ"ש]] בקהילה.
 ==תולדות חיים==
 ===לידתו וצעירותו===
 [[קובץ:הרב גורביץ מניח תפילין ליהודי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורביץ' (משמאל) בצעירותו, מניח [[תפילין]] ל[[יהודי]]]]
-הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה הלבנה]] לאביו לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל"ה]]. אביו היה [[מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש"ב]].
+הרב גורביץ' נולד בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ז]] בעיר [[ז'לובין]] שב[[רוסיה הלבנה]] אביו לרב שלום גורביץ', חסיד [[קאפוסט]] ומצאצאי [[השל"ה]] ולאמו מרת מינא (לבית חייקין). אביו היה [[מלמד תינוקות|מלמד]] בכיתה הגבוהה ב[[תלמוד תורה]] בעיר, לקראת המעבר ל[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונרצח על ידי הנאצים בעיר [[הומיל]] בשנת [[תש"ב]].
-בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ"ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ"ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: "ארבעה מתומכי תמימים דהאידנה נמצאים בכאן ולמה יגרעו?"{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ"ד]]. מופיע ב"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד ש"ד.}}. ב[[ל"ג בעומר]] תרצ"ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ"ו]]{{הערה|"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד שכ"ד.}}.
+בבחרותו נשלח הרב גורביץ' ללמוד בישיבת תומכי תמימים, שהתקיימה אז במחתרת ונדדה ממקום למקום. מקיץ שנת [[תרצ"ג]] עד לקיץ שנת [[תרצ"ד]], נדדה הישיבה לנובוזיבקוב, כאן למד אצל הרב [[שלמה יוסף זווין]] שכיהן כ[[רב]] העיר ולימד במקביל בסניף תומכי תמימים המחתרתי שבעירו - [[תומכי תמימים נובוזיבקוב]]. הרב זווין אף דאג להם ל[[מעות חיטים]] בכתבו: "ארבעה מתומכי תמימים דהאידנא נמצאים בכאן ולמה יגרעו?"{{הערה|מכתבו מיום ג' ל[[פרשת משפטים]] שנת [[תרצ"ד]]. מופיע ב"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד ש"ד.}}. ב[[ל"ג בעומר]] תרצ"ד עברה הישיבה לעיר קרולביץ, שם למדו עד אמצע חורף [[תרצ"ו]]{{הערה|"[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]", עמוד שכ"ד.}}.
 נראה כי בין לבין הספיק הרב גורביץ' ללמוד גם בסניף [[תומכי תמימים]] ב[[מלחובקה]]{{הערה|כך לפי "תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית", עמוד ש"ב.}}. כך במשך כעשר שנים למד ונדד הרב גורביץ' בסניפים מחתרתיים שונים של תומכי תמימים.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 כשהגיעה מרת חנה לפולין, רצתה לשוב לרוסיה כדי לעמוד לצד בעלה במאסר, לסייע לשחרורו ולהיות לעזרתו לאחר השחרור. משפחתה התנגדה לכך בתוקף והוחלט לשאול את דעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] (ששהה ב[[ארצות הברית]]). מרת חנה שיגרה ל[[רבי]] מכתב באמצעות נוסע ל[[ניו יורק]]. תשובת הרבי הייתה (התוכן): "וואס דארף זי פארן אאין, אז ער וועט קומען א הער" [=מדוע היא צריכה לנסוע לשם, כאשר הוא זה שיגיע לפה]. המשפחה ראתה בדברי הרבי הבטחה שהבעל יצליח לצאת מרוסיה בקרוב. מאז קיבלה וקיימה על עצמה רעייתו לצום כל יום שני וחמישי עד שבעלה יחזור{{הערה|פרטי המעשה מופיעים ב[[שבועון כפר חב"ד]], גיליון 1394; ותשורה שמופיע ב"קישורים חיצונים".}}.
-כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר. הכספים הגיעו למרת קצנלבויגן, מ[[אדמו"ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהצליחו להבריח את הגבול מחוץ לברית המועצות{{הערה|שלום דובער פרידלנד, "פעילות חוצה גבולות", עמוד 258. בשעת מעשה נאמר לו כי פעולה זו התאפשרה הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה, ואולם לפי מסמכים שנתגלו לאחרונה נודע כי הסכום הגיע מ[[אדמו"ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהיו עימו ברכבת והצליחו לעבור את הגבול לפולין. הכסף הוברח לתוככי ברית המועצות לידי מרת קצנלבויגן על מנת לפדותו.}}. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שסרב לעבוד בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת.
+כשנה וחצי היה הרב גורביץ' במחנה עבודה, תוך שהוא שומר בחירוף נפש על [[יהדות]]ו{{הערה|וכך מתאר הרב גורביץ' ברשימותיו את המאסר: "בימי הפסח הייתי רעב מאוד. כך עבר החג ברעב ובמצוק, ובעיקר העדר השתייה שהציקני מאוד. לא שתיתי, כי המים הובאו לאסירים באותם כלים שהובא בהם המרק. לאחר העברת המרק, לא הקפידו לנקות אותם ובמים נראו פירורים. לפי ידיעתי, היו אלה שרידי קטניות. התאפקתי עד אחרון של פסח, יום השמיני ולא שתיתי. באותו יום פגשתי אחד נושא שני כלים עם מים. היה קשה לי להוסיף ולסבול, ונזכרתי אז את ששמעתי פעם ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא באחרון של פסח "ב"ה שנפטרנו מאיסור 'משהו' בפסח" מזה הערכתי כי יכולים להקל בספק כזה. סימנתי לאיש אפוא שייתן לי לשתות ורווח לי".}}. מי שסייעה בידו ושלחה לו חבילות מזון ותפילין, הייתה מרת [[שרה קצנלבויגן]], שאף שיחדה פקידים ופעלה שיעלימו את התיק שלו כדי שלא יישלח לסיביר. הכספים הגיעו לקצנלבויגן, מ[[אדמו"ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהצליחו להבריח את הגבול מחוץ לברית המועצות{{הערה|שלום דובער פרידלנד, "פעילות חוצה גבולות", עמוד 258. בשעת מעשה נאמר לו כי פעולה זו התאפשרה הודות לסכומי כסף שאסף גיסו ר' ישראל פבזנר שעדיין היה ברוסיה, ואולם לפי מסמכים שנתגלו לאחרונה נודע כי הסכום הגיע מ[[אדמו"ר הריי''ץ]] ומהלוואות שלקחו עליהם החסידים שהיו עימו ברכבת והצליחו לעבור את הגבול לפולין. הכסף הוברח לתוככי ברית המועצות לידי מרת קצנלבויגן על מנת לפדותו.}}. במהלך המאסר הצליח להניח תפילין במצבים מסוכנים ועשה תחבולות רבות כדי שלא לחלל את השבת. עמידתו על עקרונותיו ונאמנותו לדתו, הרשימו את אחד ממפקדי המחנה שהיה יהודי והתפעל מן העובדה שסרב לעבוד בשבת למרות הסכנה שבכך, והוא שהמליץ למנותו לשומר על המחסנים. בכך נפטר רשמית וכחוק מלעשות מלאכות עבודה בשבת.
 ===השחרור מהכלא ומברית המועצות===
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 '''בנותיו''':
-* גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין]], יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת קהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]].
+* גברת רסקין - אשת הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]], יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]], וחבר הנהלת קהילת [[חב"ד]] ב[[צפת]].
 * גברת ליברמן - אשת הרב [[יעקב שלמה ליברמן]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ומנהל [[רשת גני חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].
 * גברת שפרינגר - אשת הרב יוסף יצחק שפרינגר, [[כפר חב"ד]].
@@ שורה 100: / שורה 100: @@
 *שלום דובער פרידנלד, '''פעילות חוצה גבולות''', היציאה הגדולה - תש"ז{{הערה|מידע ספציפי על הרב גורביץ' ניתן למצוא בעמודים: 111, 114, 116, 117, 152, 167, 183, 186, 189, 232, 233, 246, 247, 253, 256-262, 266-269, 399, 410.}}.
 *'''אוצר ביעֶר''', שבועון בית משיח ג' אדר תש"פ עמוד 30
+*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 231-237.
 ==קישורים חיצוניים==