דין יפת תואר – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''דין יפת תואר''' עוסק במצב שבו חייל יהודי יוצא למלחמה ומוצא אשה גויה מהשבי, שהתאווה להתחתן עמה. התורה מתירה לו לקחתה לו לאשה בתנאים מסוימים, אך מבהירה כי מדובר במצב בלתי רצוי. === המצוות איך לנהוג באשת יפת תואר === התורה מצווה על החייל הישראלי לנהוג באשת יפת ת..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דין יפת תואר''' עוסק במצב שבו חייל יהודי יוצא למלחמה ומוצא אשה גויה מהשבי, | '''דין יפת תואר''' עוסק במצב שבו חייל יהודי יוצא למלחמה ומוצא אשה גויה מהשבי, ומתאווה להתחתן עמה. התורה מתירה לו לקחתה לו לאשה בתנאים מסוימים, אך מבהירה כי מדובר במצב בלתי רצוי. | ||
=== | === סדר ההנהגה באשת יפת תואר === | ||
התורה מצווה על החייל הישראלי לנהוג באשת יפת תואר כפי שמפורט בפרשה זו. כפי שנאמר בפסוק{{הערה|דברים כ"א, י"א.}}: "וראית בשביה אשת יפת תאר", כלומר שהיא תהיה יפה בעיניו{{הערה|פ"ח מהל' מלכים ה"ג.}}. הצווי בתורה הוא להביא את האשה לביתו ולצוות עליה לגלח את ראשה, לגדל את ציפורניה ולהסיר מעליה את בגדי התפארת שהביאה עמה מביתה. זאת משום שהיה נוהג באומות העולם שהנשים התייפו והתקשטו במלחמה במטרה לזנות. בנוסף, היא תורשה לבכות את אביה ואמה חודש ימים כרצונה. | התורה מצווה על החייל הישראלי לנהוג באשת יפת תואר כפי שמפורט בפרשה זו. כפי שנאמר בפסוק{{הערה|דברים כ"א, י"א.}}: "וראית בשביה אשת יפת תאר", כלומר שהיא תהיה יפה בעיניו{{הערה|פ"ח מהל' מלכים ה"ג.}}. הצווי בתורה הוא להביא את האשה לביתו ולצוות עליה לגלח את ראשה, לגדל את ציפורניה ולהסיר מעליה את בגדי התפארת שהביאה עמה מביתה. זאת משום שהיה נוהג באומות העולם שהנשים התייפו והתקשטו במלחמה במטרה לזנות. בנוסף, היא תורשה לבכות את אביה ואמה חודש ימים כרצונה. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
== פנימיות העניינים - בחסידות == | == פנימיות העניינים - בחסידות == | ||
בפנימיות העניינים, המונח "יפת תואר" מתייחס לחלק בנשמה שאינו מתלבש בגוף, אלא נמצא בבחינת מקיף מעל לגוף. הכינוי "יפת תואר" נוגע לסיבת היותה נמשכת מחלק כללי יותר של הנשמה, שבזכותו מופיעה תחושת יופי. באופן גשמי, יופי לא נמדד רק על פי גוון אחד, אלא על פי השילוב של גוונים שונים יחד, כמו תפארת שהיא כוללת את החסד והגבורה. כל שילוב כזה יוצר את האיזון המושלם של יופי פנימי שמתגלה בצורה חיצונית. | |||
"אשת יפת תואר", לעומת זאת, מתארת את החלק מהנשמה המלובש בגוף. כלומר, מדובר בחלק מהנשמה שמתלבש בגוף ומקבל את ההשפעה מהחלק של הנשמה הלא מלובש, הנקרא "יפת תואר". כאשר "אשת יפת תואר" נמצאת בבחינת גלות בתוך הגוף ובנפש הבהמית, היא נתפסת במצב שבו מידות ורגשות של הנפש הבהמית שולטים על הנפש האלוהית, שזהו פירושו הפנימי של "וראית בשביה אשת יפת תאר", כלומר ישנה מציאות של שבי שבו הנפש האלוהית כבולה ונמצאת תחת שליטת הנפש הבהמית. | |||
כשהאדם מתעורר ומבקש לשחרר ולהוציא את הנפש האלוהית מתוך הגלות, ולהביא אותה לשליטה בגוף, שזהו הפירוש של "וחשקת בה", אז צריך שיהיה ו"וגלחה את ראשה", שזה מבטה את המעבר ממצב של שליטה של היצר הרע במידות רעות, אל מצב של תיקון. כאשר אדם מתעורר לשחרר את הנפש האלוהית, הוא משנה את המידות הרעות שבו ומביא את הנפש האלוהית לשלוט בגוף. פעולה זו נחשבת לתהליך של "גליחת הראש", כלומר, העברת הלבושים הצואים של הנפש הבהמית, שהם המחשבות, הדיבורים והמעשים שאינם מכוונים לעבודת ה' ומנוגדים לרצון האל. | |||
ההסבר לכך הוא שהנפש הבהמית נטמאת במידות רעות, וה[[שער|שערות]] מסמלים את ההתחכמות היתרה במילי דעלמא (החיים החומריים), אף אם יש בהם צורך מסוים, ובפרנסה ומשא ומתן, הם צריכים להיעשות בהתאם לציווי התורה. התחכמות שאינה מתואמת עם רצון ה' מטמאת את המידות ואת החלקים הרוחניים של הנפש, דבר שמוביל לכך שהנפש האלוהית לא יכולה לשלוט בגוף. לכן, המשמעות של "גלחה את ראשה" היא תהליך רוחני שבו אדם מבצע תיקון בנפשו, על ידי העברת המידות הרעות (ה"לבושים הצואים") ויוצא ממצב של שליטת הנפש הבהמית, עד שהנפש האלוהית שולטת במידה ראויה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] [https://chabadlibrary.org/books/2900630337 מצוות תגלחת המצורע. קד, ב.]}}. | |||
== מקורות לעיון == | |||
* [[ספר הליקוטים - דא"ח צמח צדק]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15979&st=&pgnum=13 ערך יפת תואר] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||