תהלים פ"ג – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך, לכבוד עשרה בטבת יום הקדיש הכללי...
 
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ג{{ש}}{{כתב קטן|שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ}}
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהלים פ"ג{{ש}}שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ
| תוכן = <poem>
| תוכן = <poem>
'''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
'''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
שורה 41: שורה 41:
'''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
'''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
</poem>
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}
}}
'''תהילים פ"ג''', הוא המזמור ה-83 ב[[תהילים|ספר תהילים]], החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים ב[[משכן]].
'''תהלים פ"ג''', הוא המזמור ה-83 ב[[תהלים|ספר תהלים]], החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים ב[[משכן]].


מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). ובתהילים אוהל יוסף יצחק: "תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט והיאך היו יועצים סודות על ישראל. עיין בפנים".}}.
מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). ובתהלים אהל יוסף יצחק: "תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט והיאך היו יועצים סודות על ישראל. עיין בפנים".}}.


בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.
בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.


==אודות המזמור==
==אודות המזמור==
חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי [[גדעון בן יואש]]{{הערה|לאחר שבע שנים שבני מדיין רדו בישראל, שלח ה' את גדעון להילחם בהם, והוא גבר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.}}, כפי שנהג ביבין מלך חצור ו[[סיסרא]] שר צבאו בנחל קישון, על ידי [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]], וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.
חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי גדעון בן יואש{{הערה|לאחר שבע שנים שבני מדיין רדו בישראל, שלח ה' את גדעון להילחם בהם, והוא גבר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.}}, כפי שנהג ביבין מלך חצור וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, על ידי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.


סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית.
סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית.
שורה 68: שורה 66:
==ניגוני חב"ד במזמור==
==ניגוני חב"ד במזמור==
{{ערך מורחב|ערך=[[וידעו כי אתה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[וידעו כי אתה]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] לקראת יום הולדתו ה-82 של הרבי בי"א ניסן ובהתאם לנוהג שהתקבל לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקו החדש של הרבי]], הלחין ה[[בעל מנגן]] ר'[[שלום ברוכשטט]] את הניגון הראשון שלו על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים, וכך היה זה הניגון זה הוא השלישי בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] (בשונה ממה שהיה מקובל קודם לכן, שרק התאימו לחן חסידי ותיק על מילים מהפרק החדש).
בשנת [[תשמ"ד]] לקראת יום הולדתו ה-82 של הרבי בי"א ניסן ובהתאם לנוהג שהתקבל לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקו החדש של הרבי]], הלחין ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטט]] את הניגון הראשון שלו על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים, וכך היה זה הניגון זה הוא השלישי בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] (בשונה ממה שהיה מקובל קודם לכן, שרק התאימו לחן חסידי ותיק על מילים מהפרק החדש).


{{ציטוט|תוכן=וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ"ג]], יט}}
{{ציטוט|תוכן=וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ"ג]], יט}}
שורה 79: שורה 77:
*'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}


{{תהילים}}
{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהילים]]
[[קטגוריה:תהלים|פג]]