ושמתי כדכד שמשותיך – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-אחד מיעודי הגאולה שבספר ישעיה, המנבא שלעתיד יהיו החלונות בבבתים ואבני החומות והרצפות עשויים מאבנים טובות ויהלומים, בחסידות מתעכבים רבות לבאר את הענין על פי פנימיות וללמוד את ההוראה הנלמדת מכל פרט בתורה.
+'''ושמתי כדכד שמשותיך''' הוא אחד מ[[יעודי הגאולה]] שבספר [[ישעיה]], המנבא ש[[לעתיד לבוא]] יהיו החלונות בבתים ואבני החומות והרצפות עשויים מאבנים טובות ויהלומים. ב[[תורת החסידות]] מבואר באריכות היעוד על פי [[פנימיות]] העניינים וההוראה ל[[יהודי]] עובד השם למעשה בפועל.
-==מקור ופירוש היעוד==
+== מקור היעוד ==
+מקור היעוד בספר ישעיה:
+{{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְ[[אבני אקדח|אַבְנֵי אֶקְדָּח]]; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְ[[אבני חפץ|אַבְנֵי-חֵפֶץ]]|מקור=ישעיה, נד, יב}}
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ"}}(ישעיה, נד, יב)
+[[רש"י]] מפרש את המילה "כדכד", מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד": "שם אבן יקר המאיר". על המילה "שמשותיך" מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרכם".
-פירוש המילה "כדכד" הוא כמו שמפרש [[רש"י]] שם בישעיה, מין אבן טובה, וכן כותב גם פירוש המצודת ציון על המילה "כדכד" "שם אבן יקר המאיר", על המילה שמשותיך מפרש המצודת דוד: "מחיצות החלונות שהשמש זוחרת דרכם".
+כוונת הפסוק לתאר את השפע והטוב שיהיה אצל [[עם ישראל]] בזמן [[הגאולה]] וממחיש זאת במשלים רבים. אחד המשלים הוא בפסוק הזה, המתאר איך שזכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות ומאירות מרוב [[עושר]].
-כוונת הפסוק לתאר את השפע והטוב שיהיה אצל עם ישראל בזמן הגאולה וממחיש זאת במשלים רבים וזו אחד מהם כאן מתאר איך שזכוכיות החלונות ומשקופי הדלתות ואבני הרצפה בכל בית ובית יהיו עשויים מאבנים טובות ומאירות מרוב עושר.
-בגמרא {{הערה|מסכת בבא בתרא דף עה עמ' א}} מובא מחלוקת בין האמרואים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]]שבבגדי ה[[כהן הגדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני החושן, בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיע לשמים ושם הוחלט ונפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.
+== היעוד במבט החסידות ==
+ב[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]]{{הערה|דף עה עמ' א}} מובאת מחלוקת בין שני אמוראים על איזה אבן מדובר בפסוק, לפי דעה אחת מדובר על האבן "ישפה" אחד מהאבנים הנמצאים ב[[חושן]] שבבגדי ה[[כהן גדול]], ולדעה השניה מדובר על אבן ה"שוהם" גם היא מאבני [[חושן המשפט|החושן]]. בגמרא מובא שמחלוקת זו הגיעה לשמים ושם נפסק ששתי הדעות יתקיימו ויהיה גם ישפה וגם שוהם.
-==במבט החסידות==
+ב[[חסידות]] מבארים את מחלוקת ה[[גמרא]] וההכרעה ברובד ה[[פנימיות|פנימי]].
-ב[[חסידות]] מבארים את המחלוקת ב[[גמרא]] ברובד הפנימי.
+האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור אלוקי|אור האלוקי]]: [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]] ובמילים אחרות, המשכה [[מלמעלה למטה]], והעלאה [[מלמטה למעלה]].
-האבנים ישפה ושוהם מסמלים את שתי סוגי ה[[אור האלוקי]], [[אור ישר]] ו[[אור חוזר]].
+==== '''אבן השוהם''' ====
+'''אבן השוהם''' מאירה וזורחת מצד עצמה ומשולה בחסידות ל[[אור ישר]]. אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת [[שפע|השפעה]] ותלויה בכח העליון-המשפיע בלבד. המעלה באור זה שהוא אור חזק מאד, אך החסרון בו שהאור לאו דווקא מתאים לתחתון-מקבל האור.
-אבן השוהם הוא מאיר וזורח מצד עצמו ומשול בחסידות ל[[אור ישר]], אופיו של האור הישר הוא שהאור מגיע מלמעלה למטה בתנועת השפעה ותלויה בכח העליון המשפיע בלבד, המעלה - אור חזק מאד, החסרון - האור לאו דווקא מתאים לתחתון המקבל את האור.
+על אבן השהם אשר בחושן, שבבגדי ה[[כהן הגדול]], היה כתוב את שם השבט '''[[יוסף הצדיק|יוסף]]''', ענינו של יוסף הוא תורה, המשכה מלמעלה למטה.
-אבן הישפה הוא לא מאיר מצד עצמו אך הוא מחזיר אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות לאור חוזר, מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים משל האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון המקבל, הכלי, והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור, המעלה - מכיון שזה תלוי בו זה גם בוודאי יתקבל בו כמו שצריך, החסרון - האור אינו וודאי, ותמידי אלא תלוי אם התחתון יפעל כמו שצריך.
+==== '''אבן הישפה''' ====
+'''אבן הישפה''' לא מאירה מצד עצמה אך היא מחזירה אור אם משהו יאיר לתוכו, ומשול בחסידות ל[[אור חוזר]]. מאפייניו של האור החוזר הינם הפוכים [[משל]] האור הישר, האור חוזר תלוי אך ורק במטה ובתחתון-המקבל, ה[[כלי]], והתחתון פועל וממשיך בעצמו את האור. המעלה באור זה, שמכיון שהאור תלוי גם בו-במקבל, הוא וודאי יתקבל כמו שצריך. אך החסרון באור זה, שהאור אינו וודאי ותמידי, אלא תלוי בתחתון אם יפעל בעצמו כנדרש.
-המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר ישפה, ועל זה באה ההכרעה מלמעלה : גם וגם בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.
+על אבן הישפה שבחושן, שבבגדי הכהן גדול היה כתוב את שם השבט '''[[בנימין]]''', בנימין מסמל את ה[[תפילה]] שעניניה הוא העלאה מלמטה למעלה.
+המחלוקת בין האמוראים היא באיזה אופן יושפע וימשך האור האלוקי של [[הקב"ה]] לעתיד לבוא. האם בצורת האור ישר - שוהם, או בצורת האור חוזר - ישפה. ועל זה באה ההכרעה מלמעלה, בבית דין של מעלה: האור שיושפע לעתיד לבוא יהיה גם אור ישר וגם אור חוזר בו זמנית, כי ב[[גאולה]] יהיה ניגוד הפכים מלא ויהיה ניתן לחבר את המעלות שבכל אחד מהאורות ולהמשיכה בעולם.{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת פנחס [[תשי"ח]]; [[ספר המאמרים]] מלוקט חלק א' עמוד תפז מאמר דיבור המתחיל "ושמתי כדכד שמשתיך", וכן ראה [[מאמר]] דיבור המתחיל ושמתי כדכד שמשותיך משנת [[תשל"ד]]}}.
+===השייכות לשמות האמוראים===
+בדברי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/29/27d&search=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%90 ליקוטי תורה] ראה, כד ד}} מובא הסבר למחלוקת זו שנחלקו בה שני אמוראים ב[[ארץ ישראל|מערבא]], והם יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר אדמו"ר על פי המובא בגמרא{{הערה|ב"מ פ"ה ע"ב}} שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. וגם איתא בגמרא{{הערה|מ"ק כ"ה ע"א}} - יהודא מ[[קו הימין|ימין אביו]] וחזקיה מ[[קו השמאל|שמאליה]]. ופירש בספר חמדת צבי על ה[[תיקוני זוהר]], שרבי חייא הוא בחינת [[יעקב]] ולכן "גוהרקי שלו מנפשי' סליק" (מרכבתו עולה מעצמה למעלה), על דרך הנאמר בזוהר הקדוש ש[[תפארת]] עולה עד ה[[כתר]]. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים, כלומר שאינו צריך למלאכים. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא, על דרך יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימינו הוא מבחינת אברהם, וחזקיה משמאלו הוא מבחינת יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחינת אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת [[יצחק]].
+{{גאולה ומשיח}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
-[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+[[en:And I will make your windows of kadkad stones]]
+[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]