אברהם צבי סגל לנדא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]]
-הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'תרע"ט - [[י' אדר א']] [[ה'תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
+הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] [[תרע"ט]] - [[י' אדר א']] [[תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
-באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].
-ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
+ב[[כ' כסלו]] [[תש"ט]] התחתן עם חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
 בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.
-הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.
+הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.
 במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]]
+[[קטגוריה:משפחת לנדא]]