אחות תמימים – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הארגון הכללי|אחר=ארגון אחות התמימים בארץ הקודש|ראו=[[אחות התמימים ארץ הקודש]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ארגון הכללי|אחר=ארגון אחות התמימים בארץ הקודש|ראו=אחות התמימים ארץ הקודש}}
'''אחות תמימים''', הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.
'''אחות תמימים''', הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.


שורה 5: שורה 5:
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.


נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.


וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}:
וכך כותב אדמו"ר הריי"צ בקשר עם תפקיד של האגודה{{הערה|1=אגרת תתקסא, חלק ד' עמ' קפו.}}:
שורה 17: שורה 17:
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה.
המשפיעים שנבחרו לכך היו הרב [[אברהם אליהו אשערוב]], הרב [[מרדכי חפץ]], והרב [[אליהו חיים אלטהויז]]. שלושת משפיעים כונו על ידי אדמו"ר הריי"צ בשם "שלושת הרועים", ודאגו לנהל את האגודה בהתמסרות רבה.


קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מעפילות האגודה.
קודם נסיעתו של אדמו"ר הריי"צ מריגא לארצות הברית, הרבי קיבל לפגישה{{הערה|תוכן הפגישה נדפס בספר השיחות של אדמו"ר הריי"צ בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד ד'. הפגישה התקיימה ביום חמישי בלילה, אור ל[[פורים קטן]] של שנת [[ת"ש]].}} את התלמידות החברות באגודה, ובמהלכה חזרה נציגה אחת מכל כיתה על תוכן של אחד ממאמרי החסידות שלמדה, ולאחר מכן אדמו"ר הריי"צ נשא בפניהם דברים קצרים בהם הביע את קורת רוחו מפעילות האגודה.


זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השניה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.
זמן פעילותה של האגודה בריגא היה קצר ביותר, וכאשר ריגא נכבשה בשלהי שנת [[ת"ש]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, יהודי ריגא הושמדו כמעט כליל, ובתוכם - בנות האגודה.


==פעילות האגודה==
==פעילות האגודה==
פעילותה העיקרית של האגודה היתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של [[הרבי הריי"צ]] ו[[מאמר|מאמרי 'עבודה']] קלים להבנה.
פעילותה העיקרית של האגודה הייתה לימוד קבוצתי מספר פעמים בשבוע בביתו של א' מהמשפיעים, שהיה לומד איתם שיחות של [[הרבי הריי"צ]] ו[[מאמר|מאמרי 'עבודה']] קלים להבנה.


כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן.
כמו כן נקבע לבנות סדר לימוד אישי, ואף זמנים קבועים בהם יחזרו על חומר לימודיהן.


בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ.
בנוסף לכך, פעלה האגודה להשפיע גם על הבנות שבסביבתן, והן היו עורכות, מתרגמות, ומפיצות את דברי החסידות של אדמו"ר הריי"צ (ראה: אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ד, עמ' שצא).


לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.
לקראת מועדים חסידיים, היו מתאספות בנות האגודה ל[[התוועדות חסידית]], ובמהלכו היו הבנות מנסות להפיק הוראה לפועל מהשיחות והמאמרים שלמדו בתקופה זו.
שורה 44: שורה 44:
*'''לוד''': הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז.
*'''לוד''': הסניף החל לפעול בקיץ תשס"ז.


==לקריאה נוספת==
== ראו גם ==
*[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]
*[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]
*[[אחות התמימים בארץ הקודש]]
== לקריאה נוספת ==
*'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשע"ט
*'''אחות בבית המלך''', פרקי היסטוריה - לרגל חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז ה'תשע"ט
* תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, פרק יג, עמ' סד-סח.
* [[מענדי קורטס]], '''‏פרשת משפחת קרמניקוב''', שבועון כפר חב"ד, גיליון 2064 עמוד 48 (תשפ"ד) - סיפורה של רבקה קרמניקוב מהמדריכות הבולטות באחות התמימים בריגה לפני המלחמה


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פעילות נשית]]
[[קטגוריה:פעילות נשית]]