תהלים ע"ח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| כותרת = | | כותרת = תהלים ע"ח{{ש}} מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי | ||
| תוכן = '''א:''' מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי. | | תוכן = '''א:''' מַשְׂכִּיל לְאָסָף, הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אׇזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי. | ||
| שורה 147: | שורה 146: | ||
'''עב:''' וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם. | '''עב:''' וַיִּרְעֵם כְּתֹם לְבָבוֹ וּבִתְבוּנוֹת כַּפָּיו יַנְחֵם. | ||
}} | }} | ||
''' | |||
'''תהלים ע"ח''' הוא המזמור ה-78 ב[[תהלים|ספר תהלים]]. | |||
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ח ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-77, ועד ליום ההולדת ה-78. | על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ח ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-77, ועד ליום ההולדת ה-78. | ||
| שורה 154: | שורה 154: | ||
==תוכן המזמור ומחברו== | ==תוכן המזמור ומחברו== | ||
ב[[ | ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר כל הניסין שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל מיציאת מצרים עד שנעשה דוד מלך על ישראל". | ||
מזמור זה, הוא השני באורכו מכלל הפרקים בספר | מזמור זה, הוא השני באורכו מכלל הפרקים בספר תהלים, והוא כולל 72 פסוקים{{הערה|הפרק היחיד שארוך יותר ממנו, הוא [[תהלים קי"ט|מזמור קי"ט]].}}. | ||
המזמור סוקר את הניסים של [[יציאת מצרים]] ההשגחה האלוקית במהלך [[נדודי בני ישראל במדבר|מסע בני ישראל במדבר]], ועד בחירתו של [[דוד]] למלך ותיאור [[ירושלים]] כמקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ולצד זאת את ההנהגה של בני ישראל באופן של [[קשה עורף|קשיות עורף]], כשהם נוהגים בכפיות טובה. | המזמור סוקר את הניסים של [[יציאת מצרים]] ההשגחה האלוקית במהלך [[נדודי בני ישראל במדבר|מסע בני ישראל במדבר]], ועד בחירתו של [[דוד]] למלך ותיאור [[ירושלים]] כמקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ולצד זאת את ההנהגה של בני ישראל באופן של [[קשה עורף|קשיות עורף]], כשהם נוהגים בכפיות טובה. | ||
| שורה 170: | שורה 170: | ||
*'''ישלח בם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם''' – תיאור סדר המכות במזמור שונה מהסדר של מכות מצרים כפי שהתרחשו בפועל{{הערה|הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים עמוד כו. לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 20.}}. | *'''ישלח בם ערוב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם''' – תיאור סדר המכות במזמור שונה מהסדר של מכות מצרים כפי שהתרחשו בפועל{{הערה|הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים עמוד כו. לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 20.}}. | ||
*'''ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה''' – חז"ל חלקו האם כל מכה במצרים כללה בתוכה ארבע מכות או חמש מכות, והכלבו מבאר שחולקים האם המכה חדרה רק בארבע יסודות, או שאפילו בחומר ההיולי המופשט, והדבר קשור להבנה שלהם עד כמה טומאת מצרים חדרה במציאות. ובעבודת השם המשמעות היא, שהיציאה ממצרים והמלחמה עם היצר הרע צריכם להיות לא רק ברובד הגלוי, אלא גם בצדדים הנסתרים והעדינים ביותר של המציאות, להשתחרר מההגבלות של היצר הרע והנפש הבהמית ולגלות את עצם הנפש האלוקית שאין בה כל הגבלות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 87 ואילך, שיחות ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ד, ואחרון של פסח ה'תשי"ח.}}. | *'''ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה''' – חז"ל חלקו האם כל מכה במצרים כללה בתוכה ארבע מכות או חמש מכות, והכלבו מבאר שחולקים האם המכה חדרה רק בארבע יסודות, או שאפילו בחומר ההיולי המופשט, והדבר קשור להבנה שלהם עד כמה טומאת מצרים חדרה במציאות. ובעבודת השם המשמעות היא, שהיציאה ממצרים והמלחמה עם היצר הרע צריכם להיות לא רק ברובד הגלוי, אלא גם בצדדים הנסתרים והעדינים ביותר של המציאות, להשתחרר מההגבלות של היצר הרע והנפש הבהמית ולגלות את עצם הנפש האלוקית שאין בה כל הגבלות{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 87 ואילך, שיחות ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ד, ואחרון של פסח ה'תשי"ח.}}. | ||
*'''ואת אויביהם כיסה הים''' – הלשון 'טביעה' כפי שמופיעה בתורה, מורה שעדיין יש מציאות של רע, אלא שהכניעו והטביעו אותה בים, שזה מורה על העבודה של [[אתכפיא]], לעומת זאת הלשון 'כיסה הים' מדבר על הים בלבד מבלי להתייחס ישירות למציאות של הרע שהוטבעה, שזה מורה על העבודה של אתהפכא, שהרע עצמו נכלל בטוב ומהפכים אותו לחלוטין, והאופן הנעלה יותר רמוז דווקא | *'''ואת אויביהם כיסה הים''' – הלשון 'טביעה' כפי שמופיעה בתורה, מורה שעדיין יש מציאות של רע, אלא שהכניעו והטביעו אותה בים, שזה מורה על העבודה של [[אתכפיא]], לעומת זאת הלשון 'כיסה הים' מדבר על הים בלבד מבלי להתייחס ישירות למציאות של הרע שהוטבעה, שזה מורה על העבודה של אתהפכא, שהרע עצמו נכלל בטוב ומהפכים אותו לחלוטין, והאופן הנעלה יותר רמוז דווקא בתהלים שהוא דוגמת 'דברי סופרים' שערבים יותר כיון שבני ישראל מוסיפים גם מעבר למה שהתורה מחייבת מצד עצמה, ונאמרים על ידי דוד שקשור עם משיח, ומכך ההוראה לכל יהודי שלא יסתפק בניצחון הרע באופן של אתכפיא, אלא יוסיף וישתדל להפוך גם את הרע עצמו לטוב{{הערה|משיחת שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ה'תשמ"ג.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||
| שורה 179: | שורה 179: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum= | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=94 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]''' | ||
{{ | |||
{{תהלים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים]] | [[קטגוריה:תהלים]] | ||