ז'יטומיר – הבדלי גרסאות

 
(25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב נחום תמרין (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]]
{{לעדכן|כל הערך=כן}}
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]].  
[[קובץ:נחום תמרין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[נחום תמרין]] (במרכז) יחד עם קבוצת [[תמימים]] שבאו לפעול בז'יטומיר בשליחות ב[[מבצע חנוכה]], תשע"ז]]
'''ז'יטומיר''' (באוקראינית:'''Житомир''') היא עיר מחוז במערב [[אוקראינה]], בה קיימת קהילה יהודית מאות שנים. הרב [[שמואל פלוטקין]] פעל בעיר בשליחות הרבי והביא לעיר את השליח הרב [[שלמה וילהלם]] ובשנים הבאות הגיעו עוד שלוחים. ב[[מלחמת רוסיה אוקראינה]], רוב הקהילה היהודית נמלטה מהעיר. השליח הרב [[נחום תמרין]] נותר לפעול בעיר והשלוחים האחרים מפעילים את בית היתומים מז'יטומיר שנדד ל[[אשקלון]]. הרב וילהלם מבקר מפעם לפעם בעיר{{הערה|[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]]}}.
 
==היסטוריה==
==היסטוריה==
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]].  
העיר נוסדה לראשונה בשנת ד'תרמ"ה על ידי שבט הז'יטצ'ים. במשך השנים הועברה העיר בין מספר מעצמות, עד שבשנת [[תקנ"ד]] במסגרת חלוקת מדינות שנערכה בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה היא שוכנה במחוז ווהלין שב[[רוסיה]].


במשך תקופה ארוכה, היה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי הוחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ששימש כ[[מגיד מישרים]] בעיר. בעיר שימש ב[[רב]]נות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ור' זאב וולף.  
במשך תקופה ארוכה, היתה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואף בעיני השלטון הצארי נחשבה העיר כמרכזי יהודי חשוב. בעיר התגורר רבי [[זאב וולף מז'יטומיר|זאב וולף]], מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ששימש כ[[מגיד מישרים]] בעיר. בעיר שימש ב[[רב]]נות ר' אהרן מז'יטומיר, מתלמידי [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ור' זאב וולף.


לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה.  
לאחר סגירתו של [[דפוס סלאוויטא]] ועצירתם של מנהלי הדפוס האחים שפירא, פתחו בני משפחתם דפוס בז'יטומיר. ספרי [[חסידות]] רבים, שבהם גם ספרי [[חסידות חב"ד]] הודפסו בדפוס זה.  


לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג]]) הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]].
לאחר [[אסיפת הרבנים (תר"ג)]] הוקם בעיר בשנת [[תר"ז]] על ידי ה[[משכילים]] "בית המדרש לרבנים", שהכשיר רבנים מטעם הממשלה. בית המדרש נסגר בשנת [[תרל"ג]].


בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.
בשנת [[תרע"ח]] התחוללה בעיר מלחמת אזרחים, במשך מספר שבועות העיר הייתה תחת השלטון האוקראיני העצמאי, אולם לאחר מכן היא נכבשה בחזרה על ידי הסובייטים ונכללה באוקראינה הסובייטית. ערב [[מלחמת עולם השנייה]] התגוררו בעיר כ-30,000 יהודים. במהלך המלחמה, נמלטו מרבית יהודי העיר, והנותרים נרצחו על ידי ה[[נאצים]] בשנת [[תש"א]]. לאחר המלחמה הוחזרה העיר בחזרה לידי הסובייטים. לאחר התפרקות [[ברית המועצות]] וייסודה של [[אוקראינה]] העצמאית, הפכה העיר לבירת המחוז המקומי.


כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.
כיום הקהילה היהודית מונה כ-5,000 איש. ב[[אדר]] [[תשפ"ב]] בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, עזב השליח הרב וילהלם יחד עם בני הקהילה ובית היתומים{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/768152/ בדרך לארץ: תפילת הדרך במטוס החילוץ של יתומי ז'יטומיר] {{אינפו}}.}} במקום, את העיר{{הערה|[https://col.org.il/news/137039 "למה צריכים לראות ילדים קטנים בוכים? עד מתי?"] {{חב"ד און ליין|}}.}}.
==חב"ד בעיר==
==חב"ד בעיר==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}}
{{ערך מורחב|תומכי תמימים זיטומיר}}
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיל הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.
בשנים [[תרי"ז]] - [[תרכ"ו]] שימש כרב העיירה הרב [[מרדכי שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|מרדכי שניאור זלמן שניאורסון]].
 
בחורף [[תרצ"ד]] נפתח בעיירה סניף של [[ישיבת תומכי תמימים]], שרוב תלמידיה נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. המגידי-שיעורים של הישיבה היו הרב [[אליעזר פינסקי]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]], והמשגיח הרב [[יוסף גולדברג]]. ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], לאחר מעצרם של מספר בחורים מהישיבה, היא נסגרה.
 
==השלוחים==
 
===הרב שמואל פלוטיקין===
בשנות התפרקות השלטון הקומוניסטי,הגיע הרב [[שמואל פלוטקין]] לעיר בשליחות הרבי ופעל בה במסגרת ארגון עזרת אחים.
 
הרב פלוטקין כיהן באותה תקופה כשליח בערים ז'טומיר וברדיצ'ב ופעל בהם להחייאת הקהליות היהודיות,בעזרת תמימים מתחלפים שהגיעו בשליחות הרבי לערים אלו מטעם ארגון עזרת אחים.
 
===השליח הרב שלמה וילהלם===
 
בשנת [[תשנ"ד]] הביא הרב פלוטקין את הרב [[שלמה וילהלם]] כ[[שליח]] הרבי לז'יטומיר.
 
לאחר מספר שנים הרב פלוטקין מפאת גילו המתקדם סיים את שליחותו.
 
===הרב נחום תמרין===
בשנת [[תשנ"ח]] יצא הרב [[נחום תמרין]] בשליחות הרבי לז'יטומיר. משמש גם כמנכ"ל איגוד הקהילות יהודיות במערב אוקראינה, במסגרתו מרכז פעילות יהודית לכל יהודי הכפרים וישובי הסביבה.
 
בשנת [[תשס"ז]] הותקף על ידי אנטישמיים ליד בית הכנסת המקומי{{הערה|[https://col.org.il/news/31392 ז'יטומיר: השלוחים הוכו מכות עד זוב דם] {{חב"ד און ליין}}.}}.
 
ב[[מלחמת רוסיה אוקראינה]] ממשיך לנהל את השליחות והקהילה למרות ההפגזות והסכנה.
 
===שלוחים נוספים===
במהלך השנים הצטרפו שלוחים נוספים: הרב נחשון רובין מנהל הבית חבד המרכזי והרב של בית הספר בעיר ובשנת תשס"ב הצטרף השליח ר' שניאור זלמן בוקיעט.
 
במקום פעלו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל [[בית כנסת]], [[מקווה]], בית תבשיל ומכללה לבנות.
בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "[[אור אבנר - חב"ד]]", ובית יתומים בשם "עלומים".
 
==תקופת מלחמת רוסיה-אוקראינה==
 
===בית היתומים עובר לארץ הקודש===
כאשר פרצה מלחמת רוסיה אוקראינה באדר תשפ"ב, הרב שלמה וילהלם אירגן מסע הימלטות מיוחד ליהודי ז'יטומיר{{הערה|[https://chabad.info/video/news-video/whatsapp/767380/ רגע מרגש בז'יטומיר: בני הקהילה נפרדים מבית הכנסת בריקוד] {{אינפו}}}} ובתוכם ילדי בית היתומים עלומים{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 1302 עמוד 28-35}}, ויחד עברו ממקום למקום בתוך אוקראינה ומקומות אחרים עד שהתמקמו באופן זמני בעיר [[אשקלון]]{{הערה|[https://chabad.info/news/827541/ הילדים מז'יטומיר עוברים ללמוד באשקלון] {{אינפו}}}} בארץ הקודש.
 
===הקהילה תחת הפגזות===
בתחילת המלחמה רוב בני הקהילה היהודית נמלטו מהעיר. רוב השלוחים, בהם הרב וילהלם, עברו ל[[אשקלון]], אליה העבירו את בית הילדים ופועלים עם דוברי הרוסית בעיר, כשהרב וילהלם ממשיך לנהל את הקהילה בז'יטומיר מרחוק, ומבקר בה פעמים רבות{{הערה|[[שבועון בית משיח]] ו[[שבועון כפר חב"ד]]}}{{הערה|[https://chabad.info/news/797194/ מרגש: הרב וילהלם חזר לבני קהילתו בעיר השליחות ז'יטומיר] {{אינפו}}}}. בעיר נשאר הרב [[נחום תמרין]], הפועל עם יהודי העיירות והכפרים (שטעטלאך) במערב אוקראינה.


בשנת [[תשנ"ד]] יצא הרב [[שלמה וילהלם]] ב[[שליח]]ות הרבי למקום. בשנת [[תשנ"ח]] הצטרף אליו הרב [[נחום תמרין]]. במקום ישנו מרכז יהודי קהילתי גדול, הכולל [[בית כנסת]], [[מקווה]], בית תבשיל ומכללה לבנות. בנוסף במקום יש גן ילדים, בית ספר יהודי של רשת "[[אור אבנר - חב"ד]]", ובית יתומים בשם "עלומים".
כיום מנהלים את הפעילות במקום הרב מנחם מענדל ומושקי אלפרין, חתנו ובתו של הרב וילהלם.


==לקריאה נוספת==
* '''נמלטים על נפשם''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1302 ע' 28-35, הרב שלמה וילהלם מספר על הצלת יהודי ז'יטומיר ובית היתומים
* [[שבועון כפר חב"ד]], לך, תשפ"ה
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41357 בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר]''' {{COL}}, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=41357 בנימין קלוגר על המהפכה היהודית בז'יטומיר]''' {{COL}}, בטאון 'המודיע' אלול תשס"ח