יעקב יצחק מלובלין – הבדלי גרסאות

קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים
 
(12 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יעקב יצחק הלוי הורוביץ מלובלין''' (מכונה '''החוזה מלובלין'''; [[תק"ה]] - [[ט' באב]] [[תקע"ה]]) תלמידו של רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]] ועבר לישיבתו בשיניאווה. וכן שהה בבית מדרשו של [[המגיד ממזריטש]] ואחר כך תלמידו המובהק של רבי [[אלימלך מליז'נסק]]. נודע בכינוי '''החוזה מלובלין''' בזכות יכולתו לראות ברוח קודשו באספקלריה המאירה דברים הנסתרים מיכולת העין הרגילה ובהיותו מלומד בנסים.
רבי '''יעקב יצחק הלוי הורוביץ מלובלין''' (מכונה '''החוזה מלובלין'''; [[תק"ה]] - [[ט' באב]] [[תקע"ה]]) תלמידם של [[המגיד ממזריטש]], רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]]. נודע בכינוי '''החוזה מלובלין''' בזכות יכולתו לראות ברוח קודשו באספקלריה המאירה דברים הנסתרים מיכולת העין הרגילה ובהיותו מלומד בנסים.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד לאביו רבי אברהם אליעזר בשנת [[תק"ה]], בעיר שברשין. ר' אברהם אליעזר היה צאצא למשפחה שמוצאה ב[[יהדות ספרד|ספרד]], אשר התיישבה שנים רבות קודם לכן ב[[עיירה]] הורז'וביצה (Horovic) שבבוהמיה ומכאן נגזר שמה של המשפחה{{הערה|מי צדיק.}}.
נולד לרבי אברהם אליעזר בשנת [[תק"ה]], בעיר שברשין. ר' אברהם אליעזר היה צאצא למשפחה שמוצאה ב[[יהדות ספרד|ספרד]], אשר התיישבה שנים רבות קודם לכן ב[[עיירה]] הורז'וביצה (Horovic) שבבוהמיה ומכאן נגזר שמה של המשפחה{{הערה|מי צדיק.}}.


בצעירותו למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ומונה על ידו לשמש בתפקיד שומר, להזכירו בעת שנדמה לו כי רבו מתעמק יותר מדי בעמקות התורה, ולהזכירו דבקות ה'. רבי יעקב יצחק העיד כי מעולם לא נזקק להזכירו.
בצעירותו למד בישיבתו של רבי [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], ומונה על ידו לשמש בתפקיד שומר, להזכירו בעת שנדמה לו כי רבו מתעמק יותר מדי בעמקות התורה, ולהזכירו דבקות ה'. רבי יעקב יצחק העיד כי מעולם לא נזקק להזכירו.
שורה 12: שורה 12:
אמר: אין [[מלך המשיח|בן דוד]] בא עד שתתפרסם תורתו של [[אדמו"ר הזקן|רבי זלמן]]{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 26.}}.
אמר: אין [[מלך המשיח|בן דוד]] בא עד שתתפרסם תורתו של [[אדמו"ר הזקן|רבי זלמן]]{{הערה|[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 26.}}.


נסתלק ב[[ט' באב]] שנת [[תקפ"ה]] ונקבר ב'בית העלמין היהודי הישן בלובלין'.
נסתלק ב[[ט' באב]] שנת [[תקפ"ה]] ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בלובלין.


==מסירת הנפש על ביאת המשיח==
==מסירת הנפש על ביאת המשיח==
{{להשלים|קטע זה=כן}}
{{להשלים|קטע זה=כן}}
הרבי אומר בשיחה כי היו גדולי ישראל שמסרו נפשם לדחוק את קץ הגאולה, ומזכיר את "ר' יוסף דילוריינו ועוד. ויש אומרים החוזה דלובלין"{{הערה|שערי גאולה, האמונה והציפייה, מהדורת תשנ"ב, חלק א, עמ' ערד ובהערה 1.}}.
בימי מלחמת [[נפוליאון]] בצבא ה[[צאר]] ב[[רוסיה]], גברה מאוד הציפייה לביאת ה[[משיח]]. וכשהובס צבאו של נפוליאון בשנת [[תקע"ד]], האמינו רבים שהגיע זמן ה[[גאולה]].
בימי מלחמת [[נפוליאון]] בצבא ה[[צאר]] ב[[רוסיה]], גברה מאוד הציפייה לביאת ה[[משיח]]. וכשהובס צבאו של נפוליאון בשנת [[תקע"ד]], האמינו רבים שהגיע זמן ה[[גאולה]].
גם רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין, שהציפייה לגאולה בערה בו מאז ומתמיד, סבור היה שכעת הוא הזמן המתאים לכך.
גם רבי יעקב יצחק, החוזה מלובלין, שהציפייה לגאולה בערה בו מאז ומתמיד, סבור היה שכעת הוא הזמן המתאים לכך.
שורה 42: שורה 45:


בגלל פצעיו הקשים של הרבי בטוחים היו מתנגדיו כי מותו קרב. מאחר ששנאו את החוזה, מיהרו לשתות יין ולשמוח. כששמע על כך החוזה אמר: "כשאצא מן העולם, אלו לא ישתו אפילו מים." וכך אכן היה. כעשרה חודשים מאוחר יותר נפטר החוזה ביום [[צום תשעה באב]], שבו חל איסור אפילו על שתיית מים.
בגלל פצעיו הקשים של הרבי בטוחים היו מתנגדיו כי מותו קרב. מאחר ששנאו את החוזה, מיהרו לשתות יין ולשמוח. כששמע על כך החוזה אמר: "כשאצא מן העולם, אלו לא ישתו אפילו מים." וכך אכן היה. כעשרה חודשים מאוחר יותר נפטר החוזה ביום [[צום תשעה באב]], שבו חל איסור אפילו על שתיית מים.
על מצבתו נכתב: "שמחה נהפך ליגון, ביום המר תשעה באב, בשנת ארץ רעש"ה" (השווה למספר השנה – [[תקפ"ה]]).
על מצבתו נכתב: "שמחה נהפך ליגון, ביום המר תשעה באב, בשנת ארץ רעש"ה" (השווה למספר השנה – [[תקע"ה]]).


== תלמידיו ==
== תלמידיו ==
שורה 48: שורה 51:
*רבי '''שלום מבעלזא''' - מייסד [[שושלת בעלזא]].
*רבי '''שלום מבעלזא''' - מייסד [[שושלת בעלזא]].
*רבי '''שמחה בונים מפשיסחא''' - מראשי [[שושלת גור]].
*רבי '''שמחה בונים מפשיסחא''' - מראשי [[שושלת גור]].
*רבי '''מנחם מנדל מקוצק'''.
*רבי '''[[מנחם מנדל מקוצק]]''' - מייסד [[חסידות קוצק]].
*רבי '''[[מאיר הלוי מאפטא]]''' - מייסד חסידות אפטא.
*רבי '''[[דוד מלעלוב]]''' - מייסד חסידות [[לעלוב]].
*רבי '''[[צבי אלימלך מדינוב]]'''.


== ספריו ==
== ספריו ==
שורה 55: שורה 61:
*דברי אמת.
*דברי אמת.
*חידושים על הש"ס.
*חידושים על הש"ס.
==קישורים חיצוניים==
* יהושע קעניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/684.pdf#page=34 הצדיק שמסר נפשו להביא את הגאולה]''', [[שבועון בית משיח]], י"א [[ניסן]] תשס"ט, עמוד 42 {{PDF}}, באתר {{בית משיח}}
*הרב שלמה זלמן העכט, [https://sinun770.org/סיפורי-צדיקים-הכנסת-אורחים-של-חוזה-מלו/ סיפורי צדיקים הכנסת אורחים של חוזה מלובלין מיט אלע הידורים], בתוך ערוץ היוטיוב 'חסידות Chassidus' באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
{{סדרה|הקודם= רבי [[אלימלך מליז'נסק]] |רשימה=שולשלת בית ליז'נסק|שנה=תק"ה- [[ט' באב]] [[תקע"ה]]|הבא=[[היהודי הקדוש מפשיסחא]]}}
{{סדרה|הקודם= רבי [[אלימלך מליז'נסק]] |רשימה=שולשלת בית ליז'נסק|שנה=תק"ה- [[ט' באב]] [[תקע"ה]]|הבא=[[היהודי הקדוש מפשיסחא]]}}
==לקריאה נוספת==
*'''הצדיק שמסר נפשו למען הבאת הגאולה''', אהרון רובין, מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אב תשפ"א עמ' 26-37.
==קישורים חיצוניים==
יהושע קניג, '''[https://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/684.pdf#page=34 הצדיק שמסר נפשו להבאת הגאולה]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 684 ע' 42, כ"ו שבט תשס"ט.