הגניזה החרסונית – הבדלי גרסאות
←הגניזה[1]: אין מקום בחבדפדיה לדברים כאלה. האובססיה להחדיר תכנים נגד דעתם של אדמור"י חב"ד מעוררת גועל. מי שאינו משתייך לחב"ד (ועוד משווה את חב"ד ללהבדיל נוצרים ר"ל) שיכתוב ביתד נאמן ולא יטיל פה את זוהמתו. מכיוון שזו אנציקלופדיה חב"דית אין פה מקום לדיעות מופרכות. ולגוף הטענות על הגניזה הרבי כבר ענה והן כתובות בערך. תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד עריכה חזותית |
||
| (10 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]]. | '''הגניזה החרסונית''' היא אוסף מכתבי וחלק מחפצי [[הבעל שם טוב]] ותלמידיו, שנתגלה בזמן [[אדמו"ר הרש"ב]] בעיר [[חרסון]]. האוסף נשלח אליו כתשורה ואושר על ידו כאמין ונכון. אמינות ומקור הכתבים עוררו פולמוס רב בעולם היהודי, שזכה להתייחסות רבה מ[[נשיאי חב"ד]]. | ||
האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. | האוסף היה אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]{{הערה|הרבי כתב שראה 300 מכתבים מתוכה.}}, שעיינו בו, ושלושתם מאוד התפעלו מתוכנו. לא ידוע על איש מלבדם שראה את האוסף. | ||
אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת. | אדמו"רי חב"ד הביעו דעתם שאף שהמכתבים הם העתק משובש, ולא מקוריים, אך תוכן רובם הוא אמת. | ||
מעט מכתבים מהאוסף התפרסמו בקובץ [[התמים]]. כיום | מעט מכתבים מהאוסף התפרסמו בקובץ [[התמים]]. כיום נמצא חלק מהגניזה ב[[ספרית אגודת חסידי חב"ד]]{{הערה|שנפדה אחר נפילת מסך הברזל (ראה בערך ר' [[משה אורנשטיין]]). מפי הרב [[שלום דובער לוין]] מנהל הספריה, וראה [https://drive.google.com/drive/folders/1zzTOgdeFXk_JKSxWooDZ5l8DpOC6SMIb [[הערות וביאורים]] גיליון תשע"א] - מפי הרב [[יוסף יצחק קעלער]]}}. | ||
==הגניזה{{הערה|באריכות עם כל הפרטים, | ==הגניזה{{הערה|באריכות עם כל הפרטים, ראו בהקדמה ל"גניזה החרסונית" באגרות אדמו"ר הזקן, נכתב על ידי ר' [[שלום דובער לוין]] הספר הראשי ב[[ספריית ליובאוויטש]].}}== | ||
בשנת{{הערה|על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד. | בשנת{{הערה|על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ בקובץ [[התמים]] א' עמ' ח (10).}} [[תרע"ח]] בתקופת המהפיכה הקומוניסטית, נפרצו משרדי "הבולשת" של הצאר ב[[רוסיה]], וסוחרים שונים שדדו משם, ארכיון מכתבים חסידיים עתיק, עליהם חתומים [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], ועוד. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו [[החבריא קדישא]] [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]]. | אוצר כתבי היד הינו מתקופה של כמאה וחמש עשרה שנה ומתחלק לארבעה חלקים, א - דורו של רבי [[אדם בעל שם]] והצדיקים הנסתרים שבזמנו [מ[[תנ"ח]] עד [[תצ"ד]]]. ב - דורו של [[הבעל שם טוב]] והצדיקים הנסתרים והגלוים שבזמנו [מ[[תצ"ד]] עד [[תק"כ]]]. ג - דורו של [[המגיד ממעזריטש]] ותלמידיו [[החבריא קדישא]] [מ[[תק"כ]] עד [[תקל"ג]]]. ד - דורם של תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] [מ[[תקל"ג]] עד [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תקע"ג]]]. | ||
החל משנת [[תרע"ח]] החלו המכתבים להתפרסם בבימות שונות{{הערה|1=[il.bidspirit.com/ui/lotPage/kedem/source/catalog/auction/29598/lot/164677/%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D?lang=he סקירה על עשרה מקומות בהם התפרסמו המכתבים, באתר בית המכירות קדם].}}. | |||
בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים. | בחודש [[מר חשון]] [[תרע"ט]] החל [[אדמו"ר הרש"ב]] - בהיותו ב[[רוסטוב]], לבקר את הכתבים, על פי מכתב אדמו"ר הריי"צ הוא ישב על הכתבים כשלש-ארבע שעות ביום. הוא סיים את העיון בחורף [[תר"פ]] והביע דעתו כי תוכן הכתבים אמיתי, אך אין הכתבים מקוריים כי - אם העתקה - ושגיאות שונות שנמצאו בהם, אינם אלא טעויות המעתיקים. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
==ביקורת ויחס הרבי== | ==ביקורת ויחס הרבי== | ||
הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. | הרב [[דוד צבי הילמן]] העלה בספרו [[אגרות בעל התניא ובני דורו]] שורה ארוכה של טענות, המוכיחות, לדעתו, שהמסמכים אינם העתקים של מסמכים מקוריים, אלא זיוף של מכתביהם של גדולי החסידות. וזאת עקב הסגנון הדומה של כל המכתבים למרות שהכותבים היו כשלושים במספר ושגיאות מסוימות בתאריכים ומקום מגורי המתכתבים ועוד. גם רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] כתב אל גיסו פנחס יעקב לוין "בטח נודע לך אשר המכתבים שנדפסו מחדש בחותם הבעש"ט ז"ל כולם מזויפים, וכאשר הוצאת "סגולה" מתעתדים לחזור ולהדפיסם, טוב להודיעם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=95 צבי יצחק אברמוביץ, "האדמו"ר מגור - ביבליוגרף מובהק", בתוך תגים, קובץ ביבליוגרפי תורני מדעי, בעריכת מאיר וונדר, בני ברק תשכ"ט, עמוד 95]}}.<ref>צילום המכתב מכתב ידו, ראש גולת אריאל, חלק ראשון, עמוד שסג </ref> | ||
מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא | מר צבי הרכבי ועוד כמה מחוקרי תולדות ה[[חסידות]], הביאו לרבי את טענות הרב הילמן וחבריו הסוברים שאוסף זה מזויף ומקורו אינו מ[[הבעל שם טוב]] או תלמידיו, ועל כך ענה להם [[הרבי]] בשני מכתבים, [[הרבי]] הקדים את התשובה באמירה כי הוא עצמו, שראה כשלוש מאות מכתבים אלו אצל אדמו"ר הריי"צ (אלא שלחלק מהם לא ניתן רשיון לפרסם), אין לו ספק שהמכתבים אמיתיים, [[הרבי]]{{הערה|סוף הספר התמים ב' מובאים שני מכתבי הרבי מאגרות קודש כרך ח' אגרת ב' תצ"ד.}} ביאר בקצרה כמה מנימוקיו: | ||
*מכל המומחים | *מכל המומחים בחסידות הידועים בדרום [[רוסיה]] [היינו בסמיכות לאודסה וחרסון], אין אף אדם שיכול היה למצוץ מאצבעו ולזייף כמות כזאת של מכתבים [כ300 במספר]. | ||
*בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה. | *בתקופה ההיא [של הזיוף, לטענתם] היה בלתי אפשרי להשיג נייר שכזה. | ||
*דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים | *דווקא השגיאות בתאריכים הם הראיה כי הכתבים הינם העתק, משום שדרך המעתיקים במהירות היא שנופלות שגיאות [בעיקר בתאריכים]. ואדרבא, לו היו הכתבים זיוף היה הזייפן בודק ומגיה את כל הכתבים עד שהיו נקיים מטעויות על מנת שיוכל למוכרם למומחים בחסידות. | ||
*נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו נייר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור. | *נקודה נוספת, עליה אמר [[הרבי]] כי היא ככל הנראה גם הבסיס עליו הסתמך [[אדמו"ר הריי"צ]], שזייפן לא היה מוכר את הכתבים לחסידים שרואים שהכל אותו נייר ועלולים לחשוד שמדובר בזיוף אלא לאלו שאינם מבינים בדבר, משמע שהכתבים אינם זיוף אלא העתק מהמקור. | ||
*בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם. | *בכתבים היו פרטים שעברו במסורת רבי מפי רבי ואדם מבחוץ לא היה יכול לדעת עליהם. | ||
*רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה. | *רובם המכריע של כתבי היד נכתב על קלף ולא על נייר, וקלף תמיד ניתן היה להשגה. | ||
*המכתבים שנדפסו | *המכתבים שנדפסו ב[[התמים (ורשה)|קובץ "התמים"]], המסדר לדפוס (הזעצער) העתיק מהעתקה ולא מהמקור וגם לא היה דייקן (כשבכלל ה[[חסידים]] לא דייקו בדברים כאלו), ולא מן הנמנע שיפלו שגיאות בתאריכים וכדומה, לכן אין ללמוד דבר מהנדפס ב"התמים" | ||
*אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם. | *אי אפשר לומר שכל הכתבים נקראו בסגנון שווה משום שבין הכתבים היו סוגים שונים של מכתבים (סיפורים, צוואות, פנים וכו'). שנית, חלק מהם פורסמו עוד לפני גילוי הגניזה והסגנון בהם שווה. וגם מכתבים שסגנונם שווה, זה משום שכל הכותבים היו [[חסידים]] של [[הבעל שם טוב]] וכדרך החסידים חיקו את סגנון הכתיבה של רבם. | ||
*בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור. | *בקובץ התמים לא נמסרו מכתבים בענייני [[קבלה]] לכן אין לקבוע מהפרסום ב"התמים" את תוכן הכתבים, סיבה נוספת לכך שחסר תוכן תורני היא משום שהרביים מיעטו לכתוב את תורתם ולמוסרם לציבור. | ||
| שורה 57: | שורה 59: | ||
באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}} | באלול של שנת תשל"ז פרסם ד"ר יצחק רפאל מאמר ושמו 'גניזת חרסון', ובו הוא מסכם את הפולמוס על אודות אמינות המכתבים. בתוך הדברים כותב רפאל ש"האדמו"ר רבי מנחם מנדיל שליט"א, היושב עתה בברוקלין, מחזיק בדעת קודמיו והוא איתן בהשקפתו כי כתבי ה'גניזה' הם אמיתיים... כן היה נחרץ בדעתו זו בדבריו המרשימים בשיחתי עימו, ביום ה' בתמוז תשכ"ז, בה גלגלנו שעה ארוכה במעונו, בלי להתרצות לקבל גם דעת־ביניים מתונה". {{הערה| ראו במאמרו: 'גניזת חרסון', 'סיני', כרך פא, אלול תשל"ז, עמ' קמד ואילך. מובא ב: "כפר חב"ד", גליון 1767, עמ' 60.}} | ||
==ראו גם== | |||
[[אגרות בעל התניא ובני דורו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
[ | * [https://chabadpedia.co.il/images/0/07/%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA.pdf מאחורי הקלעים:המאבק של הרבי על "הגניזה החרסונית"] {{שבועון בית משיח}} גליון 1429 עמוד 20 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||