אפרים מול – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" " |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפרים מול.jpg|ממוזער|הרב אפרים מול]] | |||
הרב '''אפרים (פרדי) מול''', ([[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תרח"צ]], 1938 - [[ל' ניסן]] [[תשפ"ג]], 2023) היה חסיד חב"ד ניצול שואה, מזקני קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. | הרב '''אפרים (פרדי) מול''', ([[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תרח"צ]], 1938 - [[ל' ניסן]] [[תשפ"ג]], 2023) היה חסיד חב"ד ניצול שואה, מזקני קהילת חב"ד ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תרח"צ]] בפרברי [[בריסל]] שבבלגיה, כבן יחיד להוריו ראובן יואל (יוליק) ובלה מול, במשפחה שהיגרה מוורשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. | נולד ב[[ו' אדר|ו' אדר שני]] [[תרח"צ]] בפרברי [[בריסל]] שבבלגיה, כבן יחיד להוריו ראובן יואל (יוליק) ובלה מול, במשפחה שהיגרה מוורשה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. | ||
בעקבות עליית הנאצים לשלטון וכיבוש בלגיה, ניסו הוריו בשלהי שנת תש"ב להימלט מבלגיה דרך | בעקבות עליית הנאצים לשלטון וכיבוש בלגיה, ניסו הוריו בשלהי שנת תש"ב להימלט מבלגיה דרך שווייץ אך משתף פעולה הסגיר אותם לידי הגסטאפו בעיירה צרפתית על גבול שווייץ, ובעוד הוריו נשלחו למחנה השמדה, הוא נמסר למנזר, וכעבור מספר שבועות הוא הועבר לבית יתומים יהודי בפריז. | ||
בהמשך, עבר למשפחה מאומצת בשם וייל, ובהמשך כאשר הגרמנים ניסו לעלות על עקבותיו וללכוד אותו, הוא הוסתר בדירה בפרברי פריז, שם דאגה מכרה גויה של המשפחה לכל צרכיו עד סיום המלחמה ושחרור העיירה מידי הגרמנים בקיץ של שנת [[תש"ד]]. | בהמשך, עבר למשפחה מאומצת בשם וייל, ובהמשך כאשר הגרמנים ניסו לעלות על עקבותיו וללכוד אותו, הוא הוסתר בדירה בפרברי פריז, שם דאגה מכרה גויה של המשפחה לכל צרכיו עד סיום המלחמה ושחרור העיירה מידי הגרמנים בקיץ של שנת [[תש"ד]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תשי"ז]] ביקר לראשונה בארץ ישראל, ובעקבות רשמיו העמוקים מהביקור, ביקש להתגייס ל[[צה"ל]], אך הוריו המאמצים התנגדו לכך בתוקף, והוא גויס לצבא צרפת והשתתף במלחמת אלג'יריה. | בשנת [[תשי"ז]] ביקר לראשונה בארץ ישראל, ובעקבות רשמיו העמוקים מהביקור, ביקש להתגייס ל[[צה"ל]], אך הוריו המאמצים התנגדו לכך בתוקף, והוא גויס לצבא צרפת והשתתף במלחמת אלג'יריה. | ||
בשנת [[תש"כ]] השתחרר מהשירות בצבא צרפת עלה לארץ והתיישב בקיבוץ הדתי 'שדה אליהו', בו גם התחתן עם רעייתו | בשנת [[תש"כ]] השתחרר מהשירות בצבא צרפת עלה לארץ והתיישב בקיבוץ הדתי 'שדה אליהו', בו גם התחתן עם רעייתו רחל, ובמקביל לעבודתו במשק הקיבוץ, הקדיש שעות רבות מידי יום ללימוד יהדות והשלמת פערים. | ||
בהמשך, גויס ל[[צה"ל]] ושימש כחבלן ביחידות מילואים קרביות, ובמהלך השירות הכיר את הרב [[יצחק ידגר]] שהדביק אותו בהתלהבות החסידית וגרם לו ל[[התקשרות|התקשר]] לרבי ולהפוך בעצמו לחסיד חב"ד. | בהמשך, גויס ל[[צה"ל]] ושימש כחבלן ביחידות מילואים קרביות, ובמהלך השירות הכיר את הרב [[יצחק ידגר]] שהדביק אותו בהתלהבות החסידית וגרם לו ל[[התקשרות|התקשר]] לרבי ולהפוך בעצמו לחסיד חב"ד. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בשנת [[תשכ"ו]] עזב את הקיבוץ עם עם רעייתו ושתי בנותיו ועבר להתגורר בירושלים. | בשנת [[תשכ"ו]] עזב את הקיבוץ עם עם רעייתו ושתי בנותיו ועבר להתגורר בירושלים. | ||
תחילה עבד כגנן ושתל את רוב העצים בגן סאקר. לאחר מכן, היה פקיד במשרד האוצר ואחר כך עבד במפעל | תחילה עבד כגנן ושתל את רוב העצים בגן סאקר. לאחר מכן, היה פקיד במשרד האוצר ואחר כך עבד במפעל שמייצר מנועים למטוסי קרב. במקביל, המשיך לשרת ביחידות מילואים קרביות בצה"ל, ולאורך השנים השתתף ב[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|במלחמת יום כיפור הגיעה 'התראה חמה' על מתקפת גזים שהמצרים מתכננים, וקיבל פקודה ישירה להסיר את זקנו. במכתב תשובה לשאלתו, ציין הרבי בבירור שלא תהיה מתקפת גזים, וסיפורו הפך למפורסם.}} ו[[מלחמת לבנון הראשונה]]. | ||
עם פרישתו ל[[גמלאות]] השתלם כ[[סופר סת"ם]] והחל לכתוב תפילין ומזוזות, ובמקביל, החל בשנת [[תשע"א]] לפקוד את מוזיאון 'יד ושם' פעמיים בשבוע, כשהוא מוסר הרצאות ועדויות על זמן השואה בפני הקבוצות המבקרות במקום. את הרצאותיו מנצל כדי להניח תפילין ולעורר לשמירת תורה ומצוות. כמו כן מוזמן להרצות בבסיסי צה"ל, בתי ספר, ועוד{{הערה|ר' אפרים דובר שלוש שפות, ובשל כך האפשרויות שלו כניצול שואה להעיד ולספר בפני קהל מגוון יותר, גדולות יותר.}}. | עם פרישתו ל[[גמלאות]] השתלם כ[[סופר סת"ם]] והחל לכתוב תפילין ומזוזות, ובמקביל, החל בשנת [[תשע"א]] לפקוד את מוזיאון 'יד ושם' פעמיים בשבוע, כשהוא מוסר הרצאות ועדויות על זמן השואה בפני הקבוצות המבקרות במקום. את הרצאותיו מנצל כדי להניח תפילין ולעורר לשמירת תורה ומצוות. כמו כן מוזמן להרצות בבסיסי צה"ל, בתי ספר, ועוד{{הערה|ר' אפרים דובר שלוש שפות, ובשל כך האפשרויות שלו כניצול שואה להעיד ולספר בפני קהל מגוון יותר, גדולות יותר.}}. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בשנת [[תשפ"ג]] נבחר לפתוח יחד עם ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] את שרשרת הטקסים הרשמיים לציון [[יום השואה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/144961 החזות שלי תגיד הכל], דיווח באתר COL.}}, ובמהלך המפגש המקדים בלשכת ראש הממשלה התמוטט, וכעבור פחות משבוע נפטר ב[[ל' ניסן]] [[תשפ"ג]]. | בשנת [[תשפ"ג]] נבחר לפתוח יחד עם ראש הממשלה מר [[בנימין נתניהו]] את שרשרת הטקסים הרשמיים לציון [[יום השואה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/144961 החזות שלי תגיד הכל], דיווח באתר COL.}}, ובמהלך המפגש המקדים בלשכת ראש הממשלה התמוטט, וכעבור פחות משבוע נפטר ב[[ל' ניסן]] [[תשפ"ג]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' יואל מול - חשמלאי חסיד חב"ד, מתנדב ביחידה למלחמה בפשיעה חקלאית במג"ב מטה יהודה. | *בנו, ר' יואל מול - חשמלאי חסיד חב"ד, מתנדב ביחידה למלחמה בפשיעה חקלאית במג"ב מטה יהודה. | ||
*בתו, | *בתו, בלהה ליפשיץ. | ||
*בתו, | *בתו, ביתיה מול. | ||
*בתו, | *בתו, אביגיל גור. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | * [https://chabad.info/magazine/933626/ סיפורו של הרב אפרים מול], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} | ||
* | * [https://www.kikar.co.il/haredim-news/315564 "משפחתי מאירה את גן העדן של הוריי"], ראיון לאתר כיכר השבת, יום השואה תשע"ט | ||
* [https://col.org.il/news/36263 נקמה של ילד קטן], בתוך גליון עולם החסידות {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת | |||
[[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]] | [[קטגוריה:אישים בשכונת הר נוף]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | ||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||