בית הכנסת אהל יצחק (יפו) – הבדלי גרסאות

קרקר (שיחה | תרומות)
מ היסטוריה: ויקיזציה
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
 
(6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:לוח הנצחה בית כנסת אהל יצחק יפו.jpg|ממוזער|לוח ההנצחה לחסיד לוי יצחק וקסלר]]
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה.
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה.


שורה 13: שורה 14:
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים".  
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים".  


בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק". אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב".  
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד לוי יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת{{הערה|1=מתוך לוח ההנצחה:"לזכר עולם יהי שם הנדיבים הרה''ת לוי יצחק ווקסלער ורעייתו הצנועה מרים בה''ה''ח מו''ה דוד ז''ל שנדבו שבעים נאפילין לבנין בה''כ אשר לחסידי חב''ד פה עה''ק יפו ועבור זה זכו שיקרא בהכ''נ הזה אהל יצחק לעולם שנת קץ להגלות לפ''ק"}}. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב".  


הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים":
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים":
שורה 48: שורה 49:
* [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/696.pdf כתבה על בתי כנסיות חב"ד בתל אביב] עמוד 42 {{בית משיח}}
* [http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/696.pdf כתבה על בתי כנסיות חב"ד בתל אביב] עמוד 42 {{בית משיח}}
*'''[https://col.org.il/news/130451 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת החב"די העתיק ביפו]''' {{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/130451 נקודות ציון חב"דיות | בית הכנסת החב"די העתיק ביפו]''' {{COL}}
*{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=בימים ההם: חורבן בית כנסת חב"ד בתל אביב|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=1 ביולי 2018|כתובת=https://chabad.info/news/379131/}}


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)]]
*[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:יפו]]