משה יאיר וינשטוק – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "נשא]] את מרת " ב־"התחתן]] עם "
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' ([[תרנ"ט]] - [[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם הרבי וחסידי חב"ד, וחיבר קרוב למאה כותרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.
{{אין תמונה}}
הרב '''בנציון משה יאיר וינשטוק''' (י"ג אדר [[תרנ"ט]] - [[ט' באב]] [[תשמ"ב]]) היה בוגר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], מקובל ירושלמי נודע ששמר על קשרים חמים עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] [[חסידי חב"ד|וחסידי חב"ד]], וחיבר קרוב למאה ספרים בקבלה ובחסידות שירה והיסטוריה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים.
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ר' מרדכי דוד וינשטוק ולאמו מלכה עכסה, במשפחה של חסידי לעלוב. מצד אמו התייחס על צאצאי רבי דוד שלמה בידרמן האדמו"ר מלעלוב, ומצד אביו היה נכדו של הרב בנימין ברוך וינשטוק, הדיין הראשון של העדה החרדית בירושלים.


בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[נישואין|נשא]] את בת דודו, מרת הדס דבורה ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב [[אשלג]] ל[[ארץ ישראל]] ב[[תרפ"א]] החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב [[ישעיה אשר זעליג מרגליות]], ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.
בצעירותו למד בישיבת 'עץ חיים' ו'חיי עולם', ובין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"א]] למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ולאחר מכן אף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. [[נישואין|התחתן]] עם הדס דבורה ויינשטוק בת דודו רבי יוסף לוי ויינשטוק. לאחר עלייתו של הרב [[אשלג]] ל[[ארץ ישראל]] ב[[תרפ"א]] החל ללמוד אצלו את חכמת הקבלה. בנוסף למד עם המקובלים, הרב חיים שאול הכהן דוויק, והרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ושימש כר"מ בישיבת המקובלים 'שער השמים'.


נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[ט' אב]] [[תשמ"ב]].
נפטר לאחר מחלה ממושכת ב[[ט' אב]] [[תשמ"ב]].
שורה 11: שורה 12:
מלבד לימודיו בישיבה החב"דית [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].
מלבד לימודיו בישיבה החב"דית [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], שמר על קשר חם עם חסידי חב"ד, ועל קשרי מכתבים הדוקים עם הרבי, שאף עודד אותו לעסוק בכתיבה והוצאה לאור, והיה מחותן בקשרי משפחה עם המקובל החב"די הרב [[מנחם זאב גרינגלאס]].


באגרת [[הרבי]] לבנו הרב [[יוסף מנחם וינשטוק]] מ[[כ"ח בחשוון]] [[תשי"ז]], מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו [[סדר עולם רבה]] השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב [[משה וובר]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (הרבי)]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4877.htm חלק י"ד ע' קכא].}}.
באגרת [[הרבי]] לבנו הרב יוסף מנחם וינשטוק מ[[כ"ח בחשוון]] [[תשי"ז]], מעיר הרבי הערות על ספרו של אביו סדר עולם רבה השלם, שנשלח לרבי על ידי הרב [[משה וובר]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (הרבי)]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4877.htm חלק י"ד ע' קכא].}}.


בשנת [[תשי"ט]] ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש.
בשנת [[תשי"ט]] ביקר בחצר הרבי יחד עם בנו ר' יוסף מנחם וינשטוק, ושימש כשלוחו של הרבי להעביר מצות לחסידי חב"ד תושבי ארץ הקודש.
שורה 28: שורה 29:
*'''שולחן המערכות בסתרי החכמה''' חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז.  
*'''שולחן המערכות בסתרי החכמה''' חיבור בן שלושה כרכים: הספירות, העולמות העליונים, המלאכים, והנשמות, תשל"ז.  
*'''ספר יצירה השלם''' - ירושלים [[תשכ"ה]].
*'''ספר יצירה השלם''' - ירושלים [[תשכ"ה]].
*'''נועם הכבוד''' - מבוא ל"[[אדרא רבא]]", "[[אדרא זוטא]]", [[אדרא דמשכנא]] ו[[ספרא דצניעותא]], ירושלים [[תשס"א]].  
*'''נועם הכבוד''' - מבוא ל"אדרא רבא", "אדרא זוטא", אדרא דמשכנא וספרא דצניעותא, ירושלים [[תשס"א]].  
*'''נתיבות יאיר ומסורת החכמה''' - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז.
*'''נתיבות יאיר ומסורת החכמה''' - ד' כרכים: אדרא רבא, אדרא זוטא, אדרא דמשכנא, ספרא דצניעותא, ירושלים תשל"ה-תשל"ז.
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשי"ז]].  
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשי"ז]].  
*'''[[סדר עולם רבה]] השלם''' - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]].  
*'''סדר עולם רבה השלם''' - ג' כרכים הכוללים השוואות בין השיטות השונות בדברי חז"ל ורבותינו הראשונים עם הוספות, ירושלים [[תשכ"ב]]-[[תשכ"ה]].  
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשי"ז]].
*'''סדר עולם זוטא השלם''' - כולל הביאור "ימות עולם", "סדר עולם" (השוואות ושינויי נוסחאות והשיטות בשני התלמודים ובמדרשי חז"ל ודברי הראשונים), ו"מסורת הסדר עולם". בהוצאת "מתיבתא תורת חסד", ירושלים [[תשי"ז]].
*'''רעיא מהימנא''' - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג.
*'''רעיא מהימנא''' - טעמים על פי סוד לכמה ממצות עשה ומצות לא תעשה, שני כרכים ירושלים תשמ"ג.
שורה 61: שורה 62:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*יקותיאל יהודה גנזל, '''המעיין הנובע''', טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד'
*יקותיאל יהודה גנזל, '''המעיין הנובע''', טללי אור מחייו ומעיינותיו של המקובל הירושלמי, 'המבשר תורני' פרשת דברים תשפ"א עמוד ד'
 
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1926 עמוד 123
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:וינשטוק, משה יאיר}}
{{מיון רגיל:וינשטוק, משה יאיר}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]