יחודא עילאה ויחודא תתאה – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
יש להעיר שעניין זה מוסבר בחסידות בשני אופנים שונים: לעיתים מוסבר שיחודא עילאה ותתאה הם שני אופני יחוד '''העולמות''' עם אלוקות{{הערה|וראה אודות זה ב[[שער היחוד והאמונה]] (מעיינותיך), עיונים לפרק ז' סעיף ב'.}} אך בערך זה מוסבר רק האופן השני, שהם שני אופני יחוד באלוקות גופא (וראה בפירוט [[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|כאן בהמשך]]). | יש להעיר שעניין זה מוסבר בחסידות בשני אופנים שונים: לעיתים מוסבר שיחודא עילאה ותתאה הם שני אופני יחוד '''העולמות''' עם אלוקות{{הערה|וראה אודות זה ב[[שער היחוד והאמונה]] (מעיינותיך), עיונים לפרק ז' סעיף ב'.}} אך בערך זה מוסבר רק האופן השני, שהם שני אופני יחוד באלוקות גופא (וראה בפירוט [[יחודא עילאה ויחודא תתאה#שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות|כאן בהמשך]]). | ||
==עניינן הכללי== | ==עניינן הכללי== | ||
המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה | המילה [[יחוד (קבלה)|'יחוד']] מורה על התאחדות שני דברים בצורה מושלמת. למעלה מקירוב, למעלה מדביקות{{הערה|אף על פי שנפסק להלכה ש"דבק הוי חיבור", כששני דברים דבוקים יחד הם עדיין שני דברים שונים, שכל אחד מהם מוגדר בעניינו הוא.}}, למעלה מקשר ולמעלה אפילו מהתאחדות. ב'יחוד' שני העניינים הופכים לדבר '''יחיד''' – שאינו ניתן כלל לחלוקה. | ||
למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, | למרות זאת, גם ביחוד ישנם שני אופנים כלליים '''יחודא עילאה''' הוא אופן בו התחתון כלול בעליון ובטל אליו במציאות (אינו מציאות לעצמו), ואילו '''יחודא תתאה''' הוא להיפך בדיוק – שהעליון מתלבש בתחתון ומתעלם בו עד שנרגשת מציאותו של התחתון בלבד, והדוגמה ה'קלאסית' לזה הוא ההבדל שבין אצילות לעולמות{{הערה|שם=לקו"ת ר"ה|לקו"ת דרושים לר"ה עמ' נו.}} (שהוא ההבדל בין 'עילה ועלול' לבין 'יש מאין', וכדלקמן). | ||
===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ===[[אצילות]] – [[עילה ועלול]]=== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מה שאין כן [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בעולמות בריאה יצירה עשיה]], הדבר הפוך בדיוק. דבר ה' מתעלם בעולמות אותם הוא בורא, שופע בהם בהעלם בבחינת אין ואינו מורגש כלל. והמשל בזה הוא משכל ומידות{{הערה|ישנם בחסידות לעניין זה כמה משלים נוספים, והובא כאן דוקא זה כי הוא פשוט יותר להבנה.}}: למרות שהשכל הוא הוא המוליד את המידות, הנה אחרי שהתעוררה המידה לא מורגש בה שום עניין שכלי, מה שמורגש הוא רגש הלב בלבד, ונדמה לאדם שאין כאן אלא רגש בלבד בלא שכל כלל. | מה שאין כן [[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בעולמות בריאה יצירה עשיה]], הדבר הפוך בדיוק. דבר ה' מתעלם בעולמות אותם הוא בורא, שופע בהם בהעלם בבחינת אין ואינו מורגש כלל. והמשל בזה הוא משכל ומידות{{הערה|ישנם בחסידות לעניין זה כמה משלים נוספים, והובא כאן דוקא זה כי הוא פשוט יותר להבנה.}}: למרות שהשכל הוא הוא המוליד את המידות, הנה אחרי שהתעוררה המידה לא מורגש בה שום עניין שכלי, מה שמורגש הוא רגש הלב בלבד, ונדמה לאדם שאין כאן אלא רגש בלבד בלא שכל כלל. | ||
==מקום ארון אינו מן המידה== | ==מקום ארון אינו מן המידה== | ||
בחסידות מובאת | בחסידות מובאת הדוגמה של '[[מקום הארון אינו מן המדה]]' הן ליחודא עילאה והן ליחודא תתאה. | ||
===יחודא עילאה=== | ===יחודא עילאה=== | ||
בחלק מהמאמרים{{הערה| | בחלק מהמאמרים{{הערה|ראו לדוגמה תרמ"ג עמ' ק.}} מפרשים ש'מקום ארון' הכוונה למקום הארון '''עצמו''' (לנפח שהוא תופס). | ||
לפירוש זה, העובדה שהארון לא תפס מקום הוא משום ש'''הארון'''{{הערה|שבו לוחות הברית, בהם מתגלית האלוקות בגילוי גמור '''בגשמיות העולם'''.}} הוא בחינת יחודא עילאה, ולכן התבטל כל גדר מציאותו ולא תפס מקום. היינו, 'עולם' היא מציאות שמוגדרת ע"י מקום (וזמן), ומכיון שמציאות העולם (במקום הארון) בטילה לאלוקות – לכן גם בגשמיות הוא לא תפס מקום. שתים וחצי האמות של רוחב הארון לא תפסו שום מקום ולא הייתה בהם לא בחינת צפון ולא דרום, אלא היו נקודה אחת בלבד (כי באותן שתים וחצי אמות 'האירה' האלוקות שלמעלה מהעולם בגילוי, ומציאות העולם התבטלה והתכללה באלוקות). {{ערך מורחב|ערך=[[גדר המקום|רוחות העולם]]}} | לפירוש זה, העובדה שהארון לא תפס מקום הוא משום ש'''הארון'''{{הערה|שבו לוחות הברית, בהם מתגלית האלוקות בגילוי גמור '''בגשמיות העולם'''.}} הוא בחינת יחודא עילאה, ולכן התבטל כל גדר מציאותו ולא תפס מקום. היינו, 'עולם' היא מציאות שמוגדרת ע"י מקום (וזמן), ומכיון שמציאות העולם (במקום הארון) בטילה לאלוקות – לכן גם בגשמיות הוא לא תפס מקום. שתים וחצי האמות של רוחב הארון לא תפסו שום מקום ולא הייתה בהם לא בחינת צפון ולא דרום, אלא היו נקודה אחת בלבד (כי באותן שתים וחצי אמות 'האירה' האלוקות שלמעלה מהעולם בגילוי, ומציאות העולם התבטלה והתכללה באלוקות). {{ערך מורחב|ערך=[[גדר המקום|רוחות העולם]]}} | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===יחודא תתאה=== | ===יחודא תתאה=== | ||
במאמרים אחרים{{הערה| | במאמרים אחרים{{הערה|לדוגמה עטר"ת עמ' קמב.}} מפרשים ש'מקום הארון' הוא קודש הקודשים, היינו, המקום '''בו מונח''' הארון (ולא מקום הארון עצמו, כדלעייל). לפירוש זה נשאר המקום נשאר בגדר מציאות, כפי שבפועל אכן היה אפשר להצביע היכן הצפון והיכן הדרום, ואפשר היה למדוד את רוחבו (20 אמה) - אלא שבמקום זה גופא התגלתה האלוקות. | ||
עניין זה הוא | עניין זה הוא דוגמה ל'יחודא תתאה', האור האלוקי מאיר ונמצא בעולם, אך אינו משנה את מציאותו. הארון נמצא כאן - אבל השפעתו מתעלמת בעולם, ו'מקומו' (קודש הקודשים) נשאר מוגדר בגדרי המקום והזמן. | ||
==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ==שני אופני היחוד של זעיר-אנפין ומלכות== | ||
בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}} מבואר שישנו הבדל בין האופן בו נראים העולמות מצד [[זעיר אנפין|המידות]] לבין | בתניא{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}} מבואר שישנו הבדל בין האופן בו נראים העולמות מצד [[זעיר אנפין|המידות]] לבין האופן בו הם נראים מצד [[ספירת המלכות|המלכות]]: | ||
מצד המלכות, למרות שאין לנבראים 'מציאות'{{הערה|כדוגמת דמות המשתקפת לאדם במראה. אם כי ודאי שהדמות היא מציאות בפני עצמה נפרדת מהאדם המסתכל במראה, מאחר וכל 'מציאותה' תלויה באדם העומד אנו אומרים שאין לה מציאות עצמאית משל עצמה. יש להעיר ולהדגיש שעניין זה עמוק מאד, ומשל זה אינו מכוון בכל הפרטים. כדי להבין את העניין לאשורו ולעומקו יש להביא עוד כמה משלים ולהסביר עוד כמה צדדים של הנושא.}} הנה 'חשיבות' '''יש''' להם (שאם לא היה בהם צורך למה נבראו?), אבל מצד המידות (חסד וכו') אין להם גם שום חשיבות כלל{{הערה|כי מצד המידות כל מציאות העולם היא רק התפשטות '''שלהן''' של המידות.}}. | מצד המלכות, למרות שאין לנבראים 'מציאות'{{הערה|כדוגמת דמות המשתקפת לאדם במראה. אם כי ודאי שהדמות היא מציאות בפני עצמה נפרדת מהאדם המסתכל במראה, מאחר וכל 'מציאותה' תלויה באדם העומד אנו אומרים שאין לה מציאות עצמאית משל עצמה. יש להעיר ולהדגיש שעניין זה עמוק מאד, ומשל זה אינו מכוון בכל הפרטים. כדי להבין את העניין לאשורו ולעומקו יש להביא עוד כמה משלים ולהסביר עוד כמה צדדים של הנושא.}} הנה 'חשיבות' '''יש''' להם (שאם לא היה בהם צורך למה נבראו?), אבל מצד המידות (חסד וכו') אין להם גם שום חשיבות כלל{{הערה|כי מצד המידות כל מציאות העולם היא רק התפשטות '''שלהן''' של המידות.}}. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
* [[דעת עליון ודעת תחתון]] | * [[דעת עליון ודעת תחתון]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*שלמה מייזלס, '''[https://drive.google.com/file/d/1zFSqpHJ2CC948G5yOJQ3Rq6VAzNbbLtJ/view כמה ביאורים כללים בהבדל בין הביטול דיחו"ע והביטול דיחו"ת]''', הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רסו פרשת תצוה ה'תשפ"ה עמוד 33 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||