עץ החיים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|עץ החיים|עץ חיים (פירושונים)}} | {{מפנה|עץ החיים|עץ חיים (פירושונים)}} | ||
'''עץ החיים''' הינו | '''עץ החיים''' הינו עץ הנטוע ב[[גן עדן]], המופיע בסיפור התורה בפרשת בראשית, כשהקב"ה מזהיר את [[אדם הראשון]] שלא לאכול ממנו. משמש כמינוח כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'[[עץ הדעת]]'. | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים|מקור=בראשית ג, כב}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם... וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים|מקור=בראשית ג, כב}} | ||
בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, | בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, הייתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה|תורה אור בראשית ה, ד.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==ענינו בתורה== | ==ענינו בתורה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[עץ חיים (בספר תורה)]]}} | ||
הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}. | הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||