עץ החיים – הבדלי גרסאות

'''עץ החיים''' הינו מינוח כללי הבא לבטא את האלוקות בטהרתה, שאינה מעורבת מטוב ורע, והוא מסמל את הניגוד ל'[[עץ הדעת]]'.

בחסידות מבואר, שהסיבה לכך שה' מנע מהאדם לאכול מעץ החיים, היתה בכדי שלא יהיה לרע קיום ניצחי, מכיון שהאכילה מעץ החיים לא שייך בה בירור של טוב ורע, וכאשר האדם היה אוכל ממנו, הוא היה גורם שהרע שהתערב בתוכו כתוצאה מאכילת [[עץ הדעת]] יהיה קיים בקיום ניצחי, ולכן גורש האדם מ[[גן עדן]] עד שישלים את בירור הטוב מהרע, ואז לכשתגיע ה[[גאולה]] תותר לו האכילה מעץ החיים{{הערה|תורה אור בראשית ה, ד.}}.

על פי ההסבר של תורת החסידות, שבת היא מעין הגאולה העתידה לבוא{{הערה|כפי שהדבר מתבטא במיוחד בתפילת שמונה עשרה במנחה של שבת, העוסקת כולה בגאולה העתידה, ועוסקת בהשוואה בין המנוחה של יום השבת, לבין שלימות המנוחה שתהיה בגאולה.}}, וכפי שבגאולה יהיה מצב של שלימות הטוב, כך גם כל שבת היא בחינת 'עץ החיים', שלא שייך בה ענין הבירורים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/6/56.htm ביאור עונשו של המקושש עצים, שיחת שבת פרשת שלח תשי"ט].}}.

ב[[ספירות]] האלוקיות, מורה 'עץ החיים' על [[ז"א|שבע המידות]] של [[עולם האצילות]], שהם טוב בעצם ולא שייך בהם תערובות רע (בשונה מ[[ספירת המלכות]] שיורדת לעולמות [[בי"ע]] לברר בירורים){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על [[תהילים]] עמוד תרצה].}}.

הפסוק במשלי מכנה את התורה בשם: {{ציטוטון|'''עֵץ חַיִּים''' הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר}}{{הערה|משלי, ג יח.}}, ובחסידות מוסבר, שלמרות שבאופן כללי התורה מעניקה חיים לאדם, הרי פסוק זה עוסק בעיקר בפנימיות התורה, השונה באופן מהותי מתורת הנגלה, שם 'מעורב' כביכול הטוב והרע, היות שהגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]