7,745
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יישוב בצפון הארץ|אחר=קעמפ חב"ד לבנות במונטריאול על שם הרבנית חנה|ראו=[[פרדס חנה (מונטריאול)]]}} | |||
'''פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר''' היא מועצה בדרום מחוז חיפה ב[[ארץ ישראל]]. היישוב פרדס חנה נוסד בשנת [[תרפ"ט]], לצד הישוב כרכור שנוסד בשנת [[תרע"ג]], ושניהם אוחדו בשנת [[תשכ"ט]]. | '''פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר''' היא מועצה בדרום מחוז חיפה ב[[ארץ ישראל]]. היישוב פרדס חנה נוסד בשנת [[תרפ"ט]], לצד הישוב כרכור שנוסד בשנת [[תרע"ג]], ושניהם אוחדו בשנת [[תשכ"ט]]. | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
*תרצ"א-תרצ"ו: הרב משה אליהו בירנבוים | *תרצ"א-תרצ"ו: הרב משה אליהו בירנבוים | ||
*תרצ"ו-תש"ז: הרב צבי יהודה מלצר (בן הרב [[איסר זלמן מלצר]], וחותנו של הרב יהודה עמיטל) | *תרצ"ו-תש"ז: הרב צבי יהודה מלצר (בן הרב [[איסר זלמן מלצר]], וחותנו של הרב יהודה עמיטל) | ||
*תש"ז-תשכ"ח: הרב [[יהושע זליג דיסקין]] | *[[תש"ז]]-[[תשכ"ח]]: הרב [[יהושע זליג דיסקין]] | ||
*תשכ"ט-תשנ"ג: הרב חיים יעקב לוין (בן הרב [[אריה לוין]]) | *[[תשכ"ט]]-[[תשנ"ג]]: הרב חיים יעקב לוין (בן הרב [[אריה לוין]]) | ||
* | *[[תשל"א]] - הרב דוד צדקה{{הערה|זמן קצר לפני פטירתו, חתם הרב צדקה על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].}} שימש כרב הספרדי של המושבה לצדו של הרב לוין, אולם מאז פטירת הרב לוין בשנת תשנ"ג, כיהן כרב היחיד של היישוב. | ||
בין השנים תרצ"ד-תשמ"ח כיהן הרב משה זרצקי כרב בישוב כרכור, אך לאחר פטירתו לא התמנה לו מחליף, והרב של פרדס חנה מכהן כרב של המושבה המאוחדת כולה. | בין השנים תרצ"ד-תשמ"ח כיהן הרב משה זרצקי כרב בישוב כרכור, אך לאחר פטירתו לא התמנה לו מחליף, והרב של פרדס חנה מכהן כרב של המושבה המאוחדת כולה. | ||
| שורה 32: | שורה 33: | ||
==בתי כנסת== | ==בתי כנסת== | ||
בית הכנסת הגדול של פרדס חנה נתרם על ידי הברונית למשפחת רוטשילד, וסמוך לבנייתו נטעו סביבו חורשה, והוא תוכנן בצורה כזו שיוכל לשמש כמחסה לכל התושבים בעת צרה. בית הכנסת נבנה בנקודה גבוהה והמבנה עצמו התנוסס לגובה המאפשר שכיבה על גג בית הכנסת והשקפה על כל הסביבה והתגוננות מפני מתקפה. בבית הכנסת גם נבנה 'סליק' לנשק, ובמרתף שלו נערכו הדרכות על שימוש בנשק לחברי הגנה ואצ"ל. בית הכנסת הגדול הינו אחד המבנים המפוארים והייחודיים במושבה, והוא נחנך בשנת תרצ"ו. בעת חנוכת הבית, הוכתר הרב צבי יהודה מלצר לשמש באופן רישמי כרבה הראשון של המושבה. | בית הכנסת הגדול של פרדס חנה נתרם על ידי הברונית למשפחת רוטשילד, וסמוך לבנייתו נטעו סביבו חורשה, והוא תוכנן בצורה כזו שיוכל לשמש כמחסה לכל התושבים בעת צרה. בית הכנסת נבנה בנקודה גבוהה והמבנה עצמו התנוסס לגובה המאפשר שכיבה על גג בית הכנסת והשקפה על כל הסביבה והתגוננות מפני מתקפה. בבית הכנסת גם נבנה 'סליק' לנשק, ובמרתף שלו נערכו הדרכות על שימוש בנשק לחברי הגנה ואצ"ל. בית הכנסת הגדול הינו אחד המבנים המפוארים והייחודיים במושבה, והוא נחנך בשנת תרצ"ו. בעת חנוכת הבית, הוכתר הרב צבי יהודה מלצר לשמש באופן רישמי כרבה הראשון של המושבה. | ||
בבית הכנסת קיימת גם ספרייה ציבורית על שמו של הברון רוטשילד, ובארון הקודש שלו נמצא ספר תורה שהצילו ב[[ליל הבדולח]] בגרמניה, שהוברח לארץ בתקופת המנדט, ספר התורה ייחודי גם במראהו ובכתב היד והעיטורים. | בבית הכנסת קיימת גם ספרייה ציבורית על שמו של הברון רוטשילד, ובארון הקודש שלו נמצא ספר תורה שהצילו ב[[ליל הבדולח]] בגרמניה, שהוברח לארץ בתקופת המנדט, ספר התורה ייחודי גם במראהו ובכתב היד והעיטורים. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
==בחסידות חב"ד== | ==בחסידות חב"ד== | ||
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]], הוקמה במושבה מעברה לעולים, והשתכנו בה משפחות חסידיות | {{לעדכן}} | ||
לאחר סיום [[מלחמת העולם השניה]], הוקמה במושבה מעברה לעולים, והשתכנו בה משפחות חסידיות שהתגוררו בה במשך מספר חודשים עד שעברו להתגורר בריכוזי חב"ד ברחבי הארץ. בין המשפחות שהתגוררו בפרדס חנה היו משפחת ר' [[שלמה מיידנצ'יק]], משפחת ר' [[שלום פלדמן]], משפחת ר' [[אברהם לבקיבקר]] (שם נולד גם בנו ר' [[שלמה זלמן לבקיבקר]]), ועוד. | |||
בנוסף, חסידי חב"ד הגיעו לפעול בקרב העולים, בהם ר' [[דוד ליסלבוים]], ועוד, שקירבו את העולים ושכנעו אותם לשלוח את בניהם לחינוך חב"די, פעולות בעקבותים התקרבו משפחות רבות לחב"ד, ביניהם ר' [[עמרם מלכא|עמרם]] ו[[דוד מלכא]], ועוד. | בנוסף, חסידי חב"ד הגיעו לפעול בקרב העולים, בהם ר' [[דוד ליסלבוים]], ועוד, שקירבו את העולים ושכנעו אותם לשלוח את בניהם לחינוך חב"די, פעולות בעקבותים התקרבו משפחות רבות לחב"ד, ביניהם ר' [[עמרם מלכא|עמרם]] ו[[דוד מלכא]], ועוד. | ||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
במהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט, שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של מבצעי הקודש. | במהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט, שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של מבצעי הקודש. | ||
בנוסף פועל במקום הרב יוסף ריפקיינד. | |||
בכרכור פועל הרב [[שניאור זלמן בוטמן (כרכור)|זלמן בוטמן]]. | |||
ב[[חודש סיון]] [[תשס"ה]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] לזכרו של הרב קורנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11792 פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע"ש השליח] - [[חב"ד אינפו]]}}, הכולל גם מקווה טהרה. | ב[[חודש סיון]] [[תשס"ה]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] לזכרו של הרב קורנט{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11792 פרדס חנה: חנוכת בית הכנסת ע"ש השליח] - [[חב"ד אינפו]]}}, הכולל גם מקווה טהרה. | ||
| שורה 56: | שורה 61: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ישובים בישראל]] | ||
[[en:Pardes Hanna-Karkur]] | |||