לדלג לתוכן

תהלים ס' – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שינוי קטגוריה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = תהילים ס'{{ש}}{{כתב קטן|לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת}}
| ניקוד = כן
| רוחב = 30%
| כותרת = תהלים ס'{{ש}}לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת
| תוכן = <poem>
| תוכן = <poem>
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.
'''א:''' לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.
שורה 32: שורה 32:
</poem>
</poem>
}}
}}
'''תהילים ס'''' הוא המזמור ה-60 ב[[תהילים|ספר תהילים]].
'''תהלים ס'''' הוא המזמור ה-60 ב[[תהלים|ספר תהלים]].


על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס' ביום ההולדת ה-59, ועד ליום ההולדת ה-60.
על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס' ביום ההולדת ה-59, ועד ליום ההולדת ה-60.


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר כשבא יואב ראש המלחמה לפני ארם נהריים אמרו לו לא מבניו של יעקב אתם? והיכן היא השבועה שנשבע ללבן? ולא היה יודע להשיב ושאל בסנהדרין, והתפילה שהתפלל דוד על המלחמה".
ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר כשבא יואב ראש המלחמה לפני ארם נהריים אמרו לו לא מבניו של יעקב אתם? והיכן היא השבועה שנשבע ללבן? ולא היה יודע להשיב ושאל בסנהדרין, והתפילה שהתפלל דוד על המלחמה".


==בחסידות==
==בחסידות==
שורה 46: שורה 46:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=72&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=72&hilite= תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/47/index.htm יהל אור - פרק ס']'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/47/index.htm יהל אור - פרק ס']'''


{{תהלים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תהלים]]

גרסה אחרונה מ־07:37, 8 באפריל 2025

תהלים ס'
לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת

א: לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד.

ב: בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וְאֶת אֲרַם צוֹבָה וַיָּשָׁב יוֹאָב וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף.

ג: אֱ-לֹהִים זְנַחְתָּנוּ פְרַצְתָּנוּ אָנַפְתָּ תְּשׁוֹבֵב לָנוּ.

ד: הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה.

ה: הִרְאִיתָה עַמְּךָ קָשָׁה הִשְׁקִיתָנוּ יַיִן תַּרְעֵלָה.

ו: נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.

ז: לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ (ועננו) וַעֲנֵנִי.

ח: אֱ-לֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.

ט: לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי.

י: מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי.

יא: מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם.

יב: הֲלֹא אַתָּה אֱ-לֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱ-לֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

יג: הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם.

יד: בֵּא-לֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ.

תהלים ס' הוא המזמור ה-60 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הס' ביום ההולדת ה-59, ועד ליום ההולדת ה-60.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בזה המזמור מבואר כשבא יואב ראש המלחמה לפני ארם נהריים אמרו לו לא מבניו של יעקב אתם? והיכן היא השבועה שנשבע ללבן? ולא היה יודע להשיב ושאל בסנהדרין, והתפילה שהתפלל דוד על המלחמה".

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בהצותו את ארם נהריים - 'בהצותו' הוא לשון יריית חיצים. עשו שרומז לרע גמור, גסות הרע, 'עשו הוא אדום', מלחמתו היא על ידי סיף ולכן נגמר בזמן קצר יותר, מה שאין כן המלחמה בלבן הארמי, שהולך ברמאות והוא רע הנעלם, הוא באמצעות 'חיצים', שבאמצעותם הורגים אויב מרוחק שאפילו לא רואים אותו, וזה פירוש הפסוק 'בהצותו את ארם נהריים', מקום מושבו של לבן, רע הנעלם, שהוא באמצעות חיצים דווקא[1].
  • אנפת תשובב לנו - על ידי התשובה של בני ישראל משיבים את חרון אפו של הקב"ה ומגיעים לגאולה, כהמשך הפסוק "אודך כי אנפת בי", ומה שכתוב 'תשובב' בשני בתי"ם הוא על פי המדרש שהקב"ה אומר שבני ישראל צריכים לשוב תחילה ובני ישראל אומרים שהקב"ה צריך לשוב תחילה, והמסקנה היא 'תשובב', ששבים יחד, וזאת על ידי שיש אתערותא דלעילא אך אינה מורגשת והתחתון מרגיש כביכול הוא שב מעצמו, ואז יש את המעלה של שני האופנים[2].
  • נתת ליראיך נס להתנוסס - העבודה של המסירות נפש בעניני נסיונות, הוא כדי לפעול בבני ישראל ענין של התרוממות והגבהה ('להתנוסס' מלשון דגל, שמתרומם ומתנוסס אל על), וכל זאת הוא "מפני קושט סלה", מפני מידת האמת של אברהם אבינו שפתח את הצינור של מסירות נפש[3].
  • הושיעה ימינך וענני - על ידי זה שיהודי משפיל את מידת החסד ואהבה (ה'ימין' שלו) בתאוות הגוף ונפש הבהמית, הוא גורם השפלת השפע לחיצוניים, וצריך להושיע יד ימינו לחזור על הקדושה, וזאת על ידי התורה, ועל זה נאמר גם 'ימיך תרעץ אויב', שעל ידי התורה שנקראת עוז ניתן הכח להרוג את תאוות היצר הרע ונפש הבהמית[4].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מזמורי ספר תהלים
א'  •  ב'  •  ג'  •  ד'  •  ה'  •  ו'  •  ז'  •  ח'  •  ט'  •  י'  •  י"א  •  י"ב  •  י"ג  •  י"ד  •  ט"ו  •  ט"ז  •  י"ז  •  י"ח  •  י"ט  •  כ'  •  כ"א  •  כ"ב  •  כ"ג  •  כ"ד  •  כ"ה  •  כ"ו  •  כ"ז  •  כ"ח  •  כ"ט  •  ל'  •  ל"א  •  ל"ב  •  ל"ג  •  ל"ד  •  ל"ה  •  ל"ו  •  ל"ז  •  ל"ח  •  ל"ט  •  מ'  •  מ"א  •  מ"ב  •  מ"ג  •  מ"ד  •  מ"ה  •  מ"ו  •  מ"ז  •  מ"ח  •  מ"ט  •  נ'  •  נ"א  •  נ"ב  •  נ"ג  •  נ"ד  •  נ"ה  •  נ"ו  •  נ"ז  •  נ"ח  •  נ"ט  •  ס'  •  ס"א  •  ס"ב  •  ס"ג  •  ס"ד  •  ס"ה  •  ס"ו  •  ס"ז  •  ס"ח  •  ס"ט  •  ע'  •  ע"א  •  ע"ב  •  ע"ג  •  ע"ד  •  ע"ה  •  ע"ו  •  ע"ז  •  ע"ח  •  ע"ט  •  פ'  •  פ"א  •  פ"ב  •  פ"ג  •  פ"ד  •  פ"ה  •  פ"ו  •  פ"ז  •  פ"ח  •  פ"ט  •  צ'  •  צ"א  •  צ"ב  •  צ"ג  •  צ"ד  •  צ"ה  •  צ"ו  •  צ"ז  •  צ"ח  •  צ"ט  •  ק'  •  ק"א  •  ק"ב  •  ק"ג  •  ק"ד  •  ק"ה  •  ק"ו  •  ק"ז  •  ק"ח  •  ק"ט  •  ק"י  •  קי"א  •  קי"ב  •  קי"ג  •  קי"ד  •  קט"ו  •  קט"ז  •  קי"ז  •  קי"ח  •  קי"ט  •  ק"כ  •  קכ"א  •  קכ"ב  •  קכ"ג  •  קכ"ד  •  קכ"ה  •  קכ"ו  •  קכ"ז  •  קכ"ח  •  קכ"ט  •  ק"ל  •  קל"א  •  קל"ב  •  קל"ג  •  קל"ד  •  קל"ה  •  קל"ו  •  קל"ז  •  קל"ח  •  קל"ט  •  ק"מ  •  קמ"א  •  קמ"ב  •  קמ"ג  •  קמ"ד  •  קמ"ה  •  קמ"ו  •  קמ"ז  •  קמ"ח  •  קמ"ט  •  ק"נ

הערות שוליים

  1. ספר המאמרים תר"פ עמוד סז.
  2. ספר המאמרים י"א ניסן חלק א' עמוד מט. תהלות מנחם על הפסוק.
  3. ספר המאמרים תשי"א עמוד קי.
  4. לקוטי תורה שמיני עצרת עט, א.