חקל תפוחין קדישין – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]]. | משמעות המילה "חקל" היא [[שדה]]. ה[[שדה]] בפנימיות התורה היא משל להשכינה הקדושה. אך בזוהר הקדוש מבואר{{הערה|ר"פ חיי דקכ"ב ע"ב, מובא ב[[אור התורה]] פרשת פינחס ד"ה ושעיר עזים אחד ל[[קרבן חטאת|חטאת]], ע' א'קע}}. בענין הפסוק "מלך ל[[שדה]] נעבד": {{ציטוטון|אית [[שדה]] ואית [[שדה]] ... ובגין כך שעיר ד[[ראש חודש]] בגין דאתפרש ההוא [[שדה]] ממלכא קדישא ולא שריין בההוא [[שדה]] ברכאן מהאי מלך}} כלומר: יש [[שדה]] בקדושה ויש [[שדה]] ב[[טומאה]], וה[[שדה]] בטומאה נפרש מה[[שדה]] דקדושה ולכן לא שורה ב[[שדה]] זו ברכתו של [[הקב"ה|המלך]]. | ||
בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", | בשער הכוונות ל[[אר"י]]{{הערה|קבלת שבת}} מבואר החילוק בין שני הבחינות של "[[שדה]]", המילה [[שדה]] היא משל לשכינה בזמן כניסת השבת, בשעה זו היא עולה מעולמות [[בי"ע]] הנקראים עולמות ה[[שקר]], לעולם ה[[אצילות]] הנקרא עולם ה[[אמת]]. לעומת זאת הכינוי [[שדה]] במשמעות השניה, מורה על השכינה כפי שמלובשת ב[[קליפות]] להחיותם בתורת גלות, ואז היא מתעלמת באותיות [[שקר]], בצורה כזאת: האות [[ק]] המורה על הרגל שעליה נאמר "רגליה יורדות מות", ההתפשטות למקום השקר, נהפכת ל[[ד]] שהיא ביטול מלשון דלות, וה[[ר]] המורה על גילוי השכינה הנעלם בתחתונים נהפך ל[[ה]] המורה על גילוי בבחינת אשה מעוברת. | ||
מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע|זריעה]] . | מסיבה זאת מנהג המקובלים היה לצאת בכניסת לשבת ל[[שדה]], להורות על כך שהשכינה היא בבחינת [[שדה]] הראויה ל[[מלאכת זורע|זריעה]] . | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו. | מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, והארה זו אינה רק הארה גשמית, אלא שורשה במקור גבוה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו. | ||
==ראו גם== | |||
*[[תפוח]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||