אהרון זאקאן – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ החלפת טקסט – " מרת " ב־" "
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הראשונה של הרבי בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] בשנת [[תש"ז]]. יושב מאחורי הרבי: ר' אהרון זאקאן]]
[[קובץ:הרבי_בפריז.jpg|שמאל|ממוזער|תצלום מה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הראשונה של הרבי בעת [[ביקור הרבי בפריז (תש"ז)|ביקורו בפריז]] בשנת [[תש"ז]]. יושב מאחורי הרבי: ר' אהרון זאקאן]]
הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]]-[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.
הרב '''אהרון זאקאן''' ([[כ"ט כסלו]] [[תר"צ]] [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]) היה מ[[שליח|שלוחי]] [[הרבי]] ב[[פילדלפיה]] שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 7: שורה 7:
בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי ה[[ג.פ.או.]] ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח ל[[קייב]] שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו.
בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי ה[[ג.פ.או.]] ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח ל[[קייב]] שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו.


בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי [[זהב]] ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.
בשנת [[תרצ"ח]] עברו הוריו ל[[מוסקבה]], ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי [[זהב]] יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' [[דובער לברטוב]], והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.


כשפרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של [[רוסיה]], ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה.
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של [[רוסיה]], ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר [[טשקנט]], ובשנת [[תש"ב]] עברו להתגורר בטשקנט עצמה.


===התקרבותו לחסידות חב"ד===
===התקרבותו לחסידות חב"ד===
שורה 21: שורה 21:
בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]].
בזמן ביקורו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מ[[רוסיה]] והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות ל[[ארצות הברית]] לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם{{הערה|הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' [[הירש'ל חיטריק]], ר' [[עזריאל חייקין]], ור' [[חיים אשר כהנוב]].}}, וב[[חודש אב]] של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-[[770]].


לימודיו ב-[[770]] נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרבי סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כ[[מלמד]] ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].
לימודיו ב-770 נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' [[אברהם גורדון]] ר' [[ירחמיאל בנימינסון]] ור' [[ישראל פיקרסקי]]. בשנת [[תשי"ג]] הרב [[אליעזר סילבר]] ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו [[מלמד תינוקות|מלמד]] למוסד שהקים ב[[סינסינטי]], ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרב סילבר (אף שהיה מחוגי ה[[מתנגדים]]) ובשנת הלימודים [[תשי"ד]] שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' [[יוסף גולדשטיין]].


===השליחות בפילדלפיה===
===השליחות בפילדלפיה===
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-[[770]] לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-[[770]], כשאת מקומו החליף ר' [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב [[אהרון פופאק]] שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב ב[[פילדלפיה]], ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי [[שבת]] הוא חוזר ל-770 לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.


בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.
בקיץ של שנת [[תשט"ז]] השתדך עם סימה, בתו של הרב [[ישעיה מטלין]] והחתונה התקיימה בה' [[אלול]] כשהרבי עצמו היה ה[[מסדר קידושין]] בחתונה. מכיון שה[[חתונה]] הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.


אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[:קטגוריה:מבצעי הרבי|מבצעי הרבי]].
אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]].


נפטר ב[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]].
נפטר ב[[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]].
שורה 34: שורה 34:
==משפחתו==
==משפחתו==
*גיסו, [[יוסף חיים סלאווין]] מנהל סניף [[בית רבקה]] ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[כ"ב כסלו]] [[תשל"ב]].
*גיסו, [[יוסף חיים סלאווין]] מנהל סניף [[בית רבקה]] ב[[מונטריאול]] עד לפטירתו ב[[כ"ב כסלו]] [[תשל"ב]].
*בנו, ר' יוסף זאקאן.
*בנו, ר' יוסף זאקאן בעל חברת kesser wine
*בנו, ר' אברהם זאקאן.
*בנו, ר' אברהם זאקאן - נפטר ז ניסן תש"פ מנגיף הקורונה.
*בנו שמריה זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] ב[[חודש סיון]] תש"ל.
*בנו, הילד שמריהו זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] - כ"ו סיון תש"ל.
*ביתו, בריינדל, אשת ר' ברוך נפרסטק.
*בתו, בריינא (בריינדי) - נפטרה י"ז מנחם אב תשפ''ד אשת ר' ברוך נפרסטק.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשתי חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:
בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשני חלקים ב[[תשורה|תשורות]] לחתונת נכדיו:
*חלק א' - שמחת ה[[נישואין]] של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.
*חלק א' - שמחת ה[[נישואין]] של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.
*חלק ב' - שמחת ה[[נישואין]] של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.
*חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 49: שורה 49:
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ג]]
[[קטגוריה:משפחת דיסקין]]
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]]