17,005
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ול מרת " ב־"ול"
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ול מרת " ב־"ול") |
||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברוך מרזל משיח.jpeg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:ברוך מרזל משיח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך מרזל נואם בעצרת [[משיח בכיכר]]]] | ||
'''ברוך מאיר מרזל''' (יליד שנת [[תשי"ט]]) הוא איש היישוב היהודי ב[[חברון]] ידיד חב"ד ופעיל מרכזי בענייני [[שלימות הארץ]], נמנה על ממשיכי דרכו של הרב [[מאיר כהנא]]. | |||
ברוך מאיר מרזל (יליד שנת [[תשי"ט]]) הוא איש היישוב היהודי ב[[חברון]] ופעיל מרכזי בענייני [[שלימות הארץ]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:ברוך מרזל.jpeg|שמאל|ממוזער|150px|ברוך מרזל בצעירותו]] | |||
ברוך מאיר מרזל נולד ב[[ט"ו ניסן]] [[תשי"ט]] לאביו הרב שלמה מרזל ולרבקה בבוסטון שב[[ארצות הברית]], ועלה ארצה עם משפחתו בהיותו תינוק. | |||
כבר מילדותו השתתף בפעילות תנועת כך, ובבר המצווה שלו השתתף [[מאיר כהנא]], במשך השנים נוצרה בינו לבין כהנא ידידות עמוקה והשניים פעלו במשותף בנושאים רבים. | |||
בצעירותו הצטרף ל'גרעין יריחו' שפעל ליישב יהודים בשטחי [[יהודה ושומרון]], והשתתף, בין השאר בנסיון ההאחזות בסבסטיה. | בצעירותו הצטרף ל'גרעין יריחו' שפעל ליישב יהודים בשטחי [[יהודה ושומרון]], והשתתף, בין השאר בנסיון ההאחזות בסבסטיה. | ||
בשנת | בשנת [[תשל"ט]] לאחר לימודיו בישיבת ההסדר בימית, התגייס ל[[צה"ל]], והשתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. במהלך שירותו, פגש בעיירה הלבנונית בחמדון במשפחה יהודית, ודאג להעביר את בקשתם לבניית [[מקווה]] לרב [[לוי ביסטריצקי]], שעשה זאת בהתערבות אישית של הרבי. | ||
מרזל נשוי לשרה ואב לתשעה ילדים הוא מתגורר עם משפחתו בשכונת אדמות ישי בתל רומיידה שב[[חברון]] אותה הקים בעצמו. | |||
===פעילות ציבורית=== | |||
במהלך המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים את היישובים עצמונה וחצר אדר. לאחר מכן, ניסה להתיישב בעיר [[שכם]]. | במהלך המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים את היישובים עצמונה וחצר אדר. לאחר מכן, ניסה להתיישב בעיר [[שכם]]. | ||
לאחר חתונתו בשנת | לאחר חתונתו בשנת [[תשד"מ]] התיישב בשכונת אברהם אבינו בחברון, ומאוחר יותר היה ממקימי שכונת אדמות ישי (תל רומיידה) בה הוא גר עד היום. | ||
היה דובר תנועת 'כך' במשך עשר שנים ולאחר רציחת [[מאיר כהנא]], התמנה לראש התנועה אך מספר שנים לאחר מכן התנועה הוגדרה כארגון טרור והוא הפסיק את פעילותו בתנועה. | |||
ארגן עשרות הפגנות ועצרות בענייני שלימות הארץ בעיקר בזמן הסכמי אוסלו ובזמן [[גירוש גוש קטיף]] במסגרת זו היה שותף עם חסידי חב"ד רבים. | |||
===פעילות פוליטית=== | |||
[[קובץ:יחד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצידו של [[אלי ישי]] בביקור של מפלגת יחד בכפר חב"ד]] | |||
בין השנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]] שימש בכנסת כעוזר פרלמנטרי לרב [[מאיר כהנא]], וסייע רבות במאבק על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. | |||
התמודד במקום השני במפלגת כ"ך בראשות מאיר כהנא במשך שלושה פעמים ולאחר רציחתו התמודד בראשות המפלגה אך המפלגה נפסלה מהתמודדות לכנסת. | |||
לאחר מכן התמודד לכנסת שוב הפעם בתנועת חירות בראשות מיכאל קליינר ולא עבר את אחוז החסימה. | |||
בשנת [[תשס"ד]] הקים את מפלגת '''חזית יהודית לאומית''' המוכרת כיום בשם '''עוצמה יהודית''' והתמודד בראשותה בבחירות אך לא הצליח לעבור את אחוז החסימה. | |||
בשנת [[תשס"ט]] הקים ביחד עם [[מיכאל בן ארי]] והרב [[שלום דובער וולפא]] את מפלגת '''ארץ ישראל שלנו''' אשר התמודדה במסגרת האיחוד הלאומי בראשות [[יעקב כ"ץ (פוליטיקאי)|יעקב כץ]] והכניסה לכנסת את מועמד המפלגה [[מיכאל בן ארי]]. | |||
בשנת [[תשע"ג]] עקב חילוקי דעות עם הרב [[שלום דובער וולפא]] פרשו מרזל ובן ארי ממפלגת ארץ ישראל שלנו והקימו ביחד עם ח"כ אריה אלדד את מפלגת '''עוצמה לישראל''' אשר היה חסר לה כאלפיים קולות בלבד כדי להיכנס לכנסת. | |||
בשנת [[תשע"ה]] שינה את שמה של מפלגתו - חזית יהודית לאומית ל'עוצמה יהודית' והתמודד במקום הרביעי ברשימת '''יחד - העם איתנו''' בראשותו של [[אלי ישי]] ולמפלגה היה חסר כאלף קולות כדי להיכנס לכנסת. | |||
בשנת [[תשע"ט]] פרש מראשות המפלגה לטובת חברו - [[מיכאל בן ארי]] ולא התמודד בבחירות בניסן אותה שנה. | |||
בבחירות השניות באלול [[תשע"ט]] התמודד במקום השני במפלגת עוצמה יהודית ונפסל מהתמודדות לכנסת על-ידי בית המשפט העליון{{הערה|[https://chabad.info/news/518379/ בית המשפט העליון פסל את מרזל וגופשטיין].}}. | |||
מרזל | ב[[כסליו]] [[תשפ"ג]] הודיע מרזל יחד עם [[מיכאל בן ארי]] על הקמת מפלגה חדשה מתוך מפלגת [[עוצמה יהודית]]. | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:ברוך מרזל רבי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|ברוך מרזל בביקורו אצל הרבי ב[[תשנ"ב]]]] | |||
בזמן המאבק נגד גירוש היהודים מחבל ימית, הקים יחד עם מספר חסידי חב"ד את היישוב חצר אדר. | |||
כשעבר להתגורר בחברון, החל לטפל בשיקום [[נכסי רבותינו נשיאינו בחברון]], ושיפוץ חלקת חב"ד בבית העלמין האשכנזי, בו קבורה גם [[הרבנית מנוחה רחל]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/סיפורי-חיים/582570/ סיפור הצלת קבר הרבנית מנוחה רחל ע"י ברוך מרזל].}}, שהיה מופקר עד אז לחסדי תושבי חברון הערבים. בין השאר, הקים [[כולל]] על ציון הרבנית מנוחה רחל כמו כן הוא מסייע רבות ל[[בית חב"ד]] חברון, בשנת [[תשע"ט]] דאג להחזיר את דוכן התפילין הקבוע של חב"ד במקום לאחר שגורמים שונים רצו בהפסקת פעילות הדוכן. | |||
ב[[כ"ו אדר ראשון]] ה'[[תשנ"ב]] הגיע מרזל לרבי ל[[חלוקת דולרים]] לאחר שנים רבות בהם נמנע מלצאת מהארץ{{הערה|[https://chabad.info/blogs/457920/ סיפור הביקור של ברוך מרזל אצל הרבי].}}. | |||
בשנת [[תשנ"ג]] היה ממקימי ה[[מטה לשלום העם והארץ]] הצטרף כחבר וועד הפועל שלו, שהוקם במסגרת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] עקב הסכמי אוסלו. | |||
מרזל מרבה להגיע לכינוסים של חסידי חב"ד{{הערה|בעיקר באירגונה של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].}}, ואף מוזמן פעמים רבות לנאום בהם {{הערה|ראו לדוגמה [https://drive.google.com/drive/folders/1r9dDPjIwlYRz8Z16k9QOwYwg1u3Y6dW- נאומו של מרזל בכינוס י' שבט הארצי]}}. | |||
בנוסף, שנים מבנותיו של מרזל התחתנו עם חסידי חב"ד בוגרי ישיבות תומכי תמימים{{הערה|[https://chabad.info/simches/543676/ חתונת בתו של ברוך מרזל].}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://chabad.info/tag/%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9a-%d7%9e%d7%a8%d7%96%d7%9c/ ידיעות נוספות על ברוך מרזל] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים]] | [[קטגוריה:עסקנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי הרב יצחק גינזבורג]] | |||