חופה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המעבר | [[קובץ:תמונה של חופה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה של חופה]] | ||
המעבר בין [[קידושין|קידושי האשה]] לנישואיה נעשה ב'''חופה''', ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד". | |||
במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}. | במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.}} החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"{{הערה|דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
==מנהגנו== | ==מנהגנו== | ||
[[חתונת אדמו"ר שליט"א|חופת הרבי]] הייתה בלילה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 303.}}. | [[חתונת אדמו"ר שליט"א|חופת הרבי]] הייתה בלילה לאחר צאת הכוכבים{{הערה|ימי מלך חלק א, עמוד 303.}}. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מלווים את החתן והכלה לחופה, עם נרות דולקים בידם, ה"[[שושבינים]]" – שתי זוגות נשואים. ונוהגים שהשושבינים של החתן הם שני האבות, והשושבינות של הכלה הן שתי האמהות. | מלווים את החתן והכלה לחופה, עם נרות דולקים בידם, ה"[[שושבינים]]" – שתי זוגות נשואים. ונוהגים שהשושבינים של החתן הם שני האבות, והשושבינות של הכלה הן שתי האמהות. | ||
אם אחת האמהות בהריון או אם האב או האם נשואים | אם אחת האמהות בהריון או אם האב או האם נשואים ב[[נישואים שניים]] – כדאי שנוסף להם ילכו לשושבינים עוד זוג נשוי. | ||
===מקום החופה=== | ===מקום החופה=== | ||
את החופה עושים תחת כיפת השמים, לסימן שירבו זרעם ככוכבי השמים. גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.}}. | את החופה עושים תחת כיפת השמים, לסימן שירבו זרעם ככוכבי השמים. גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש{{הערה|אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.}}. | ||
| שורה 31: | שורה 30: | ||
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "[[ארבע בבות]]". | מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "[[ארבע בבות]]". | ||
יש הנוהגים | יש הנוהגים שה[[כהנים]] וההורים יברכו את החתן והכלה אך הרבי התנגד ל[[ברכת כהנים|ברכת הכהנים]] במעמד החופה{{הערה|מפי ה[[מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]], ספר המזכיר.}}. | ||
מנהג [[אנ"ש]] להקרין וידאו של הרבי במהלך החופה. | |||
אחר־כך שרים "מי אדיר כו', הוא יברך כו'". | |||
הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"[[שבע ברכות]]" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח{{הערה|באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג [[הרבי]].}}. | הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"[[שבע ברכות]]" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח{{הערה|באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג [[הרבי]].}}. | ||
| שורה 38: | שורה 41: | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
{{ | חופה היא ה"מקיף" לחתן ולכלה (המשפיע והמקבל, שלעומת בחינת המקיף הם שוים כאחד ממש), הנותן להם את הכח ליחוד הפנימי. | ||
ביאור העניין{{הערה|על פי חסידות מבוארת, ימי שמחה, ד"ה לכה דודי תשי"ד}}: בכל השפעה ממשפיע למקבל (שאינו בערך אליו), יש צורך (לפני ההשפעה עצמה) ל"הגביה" את המקבל עד שיהיה בערך לקבל את ההשפעה. קירוב והגבהה ראשונית זו נעשית ע"י בחינה הגבוהה מהמשפיע והמקבל גם יחד (והיא החופה). קירוב ראשוני זה מאפשר לאחר מכן את החיבור הפנימי ביניהם. ההשפעה הראשונית (המגביהה את המקבל) היא מחיצוניות המשפיע לחיצוניות המקבל, והיא המאפשרת לאחר מכן את ההשפעה עצמה מפנימיות המשפיע לפנימיות המקבל. | |||
(בפרטיות יותר ישנם שני סוגי השפעות: רוחנית וגשמית, ולכל אחת מהן יש את בחינת ה"חופה" שלה. | |||
ובפרטיות עוד יותר בכל אחת מבחינות החופה עצמה יש שתי דרגות: כבוד וחופה, כפי שלומדים מהכתוב "ועל כל כבוד חופה". דהיינו: שתי בחינות כבוד, ולכל אחת מהן בחינת ה"חופה" שלה. ובתורת החסידות מבואר עוד בפרטיות יותר ויותר{{הערה|וראה בכל זה המקומות שנסמנו בהערה הקודמת.}}) | |||
והנה, בכל אחת מסוגי ההשפעות (החיצונית והפנימית) יש מעלה שאין בחברתה: בחינת ה"עצם" מתגלה דוקא ע"י ההשפעה הפנימית (המצומצמת), אבל הפנימית אינה אפשרית בלי קדימת החיצונית (הנעלית והבלתי מוגבלת). | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שבע ברכות]] | *[[שבע ברכות]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], '''חופה חב"דית''', בתוך [[שבועון בית משיח]], גליון 1095 | |||
*'''בדיני ומנהגי חופה וקידושין''', בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 11 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/127932 רבי דרייב: גלריה ממעמדי החופה בהשתתפות הרבי]''' | *'''[https://col.org.il/news/127932 רבי דרייב: גלריה ממעמדי החופה בהשתתפות הרבי]''' | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1PeHZ7jEtoJLhQt0Bhd9lJwaAJwzv29se/view?usp=drivesdk מקדש ישראל] ממעמדי החופה שהרבי סידר קידושין | |||
{{חתונה}} | {{חתונה}} | ||
| שורה 50: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:חתונה]] | [[קטגוריה:חתונה]] | ||
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | [[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]] | ||
[[en:Chuppah]] | |||