לדלג לתוכן

אחד היה אברהם – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שלום בוט (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה "
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
"אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם.
"אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם.


פירש [[אדמו"ר הצמח צדק]]: באברהם האיר בחינת ה' אחד בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל לה' אחד בכל מציאותו. כי מאחר שהיה בבחינת "[[מרכבה]]" לה', והיינו, שהיה בטל אל ה' כמו שהמרכבה בטלה אל הרוכב עליה - המטה אותה כרצונו, ואין למרכבה שום רצון עצמי אחר, כך היה אברהם בטל לרצון ה' בכל ימיו ובכל אבריו, וכמו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו עמו - שלמים ומלאים בתוכן אלקי - האמונה בא-ל אחד, שהוא התוכן שצריך למלא את כל ימי האדם, וכמו שכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם", שיצירת הימים מאת [[הקב"ה]] היא בשביל שה"אחד" יאיר בהם, וזאת היתה עבודתו של אברהם, ולפיכך - "אחד היה אברהם".  
פירש [[אדמו"ר הצמח צדק]]: באברהם האיר בחינת [[ה' אחד]] בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל ל[[ה' אחד]] בכל מציאותו. כי מאחר שהיה בבחינת "[[מרכבה]]" לה', והיינו, שהיה בטל אל ה' כמו שהמרכבה בטלה אל הרוכב עליה - המטה אותה כרצונו, ואין למרכבה שום רצון עצמי אחר, כך היה אברהם בטל לרצון ה' בכל ימיו ובכל אבריו, וכמו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו עמו - שלמים ומלאים בתוכן אלקי - האמונה בא-ל אחד, שהוא התוכן שצריך למלא את כל ימי האדם, וכמו שכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם", שיצירת הימים מאת [[הקב"ה]] היא בשביל שה"אחד" יאיר בהם, וזאת הייתה עבודתו של אברהם, ולפיכך - "אחד היה אברהם".  


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==


*[[תניא]] פכ"ג, [[לקו"ש]] ד' 1248
*[[תניא]] פכ"ג, [[לקו"ש]] ד' 1248
* ילקוט יוסף הלכות ציצית בעניין התכלת בהערה.


{{סגל}}
{{סגל}}


[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]]
[[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־15:46, 1 באפריל 2025

בספר יחזקאל כתוב: "אחד היה אברהם וירש את הארץ וגו'"

כמו כל דברי התורה והנבואה - כך גם פסוק זה - נלמד בכללות בשני פנים; נגלה דאורייתא ופנימיות התורה.

על פי הנגלה - פסוק זה הוא חלק מדברי תוכחה לישראל, ובפנימיות הדברים הם דברי שבח לאבי האומה.

"אחד היה אברהם", ה"אחד" שבאברהם.

פירש אדמו"ר הצמח צדק: באברהם האיר בחינת ה' אחד בכל עניניו, דהיינו שהיה חדור ובטל לה' אחד בכל מציאותו. כי מאחר שהיה בבחינת "מרכבה" לה', והיינו, שהיה בטל אל ה' כמו שהמרכבה בטלה אל הרוכב עליה - המטה אותה כרצונו, ואין למרכבה שום רצון עצמי אחר, כך היה אברהם בטל לרצון ה' בכל ימיו ובכל אבריו, וכמו שכתוב "ואברהם זקן בא בימים" שכל ימיו היו עמו - שלמים ומלאים בתוכן אלקי - האמונה בא-ל אחד, שהוא התוכן שצריך למלא את כל ימי האדם, וכמו שכתוב: "ימים יוצרו ולו אחד בהם", שיצירת הימים מאת הקב"ה היא בשביל שה"אחד" יאיר בהם, וזאת הייתה עבודתו של אברהם, ולפיכך - "אחד היה אברהם".

מקורות לעיון:[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תניא פכ"ג, לקו"ש ד' 1248
  • ילקוט יוסף הלכות ציצית בעניין התכלת בהערה.
(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")