חסידות קרלין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות | '''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות הרב ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד הרב אריה רוזנפלד. | ||
== תולדות חסידות קרלין == | == תולדות חסידות קרלין == | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | ||
==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ||