חסידות קרלין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות | '''חסידות קרלין''' נוסדה בעיירה קרלין (שכיום הינה פרוור של העיר [[פינסק]] ב[[בלארוס]]) על ידי רבי אהרן הגדול מקרלין, תלמיד [[המגיד ממזריטש]]. היא אחת החצרות הוותיקות ב[[תנועת החסידות]]. בשנת תשט"ז נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת '''קרלין-סטולין''', בראשות הרב ברוך מאיר יעקב שוחט, והשנייה נקראת כיום '''[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק-קרלין]]''' ובראשה עומד הרב אריה רוזנפלד. | ||
== תולדות חסידות קרלין == | == תולדות חסידות קרלין == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. | ||
לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא רבי ישראל, שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. | לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. | ||
רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, | רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק. | ||
== [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | == [[השואה]] והשפעתה על החסידות == | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} | בספר תולדותיו של רבי שמעון זעליכאווער מסופר: "הגאון החסיד רבי שמעון הלוי הורביץ זליחאווער זצ"ל הי"ד סיפר שפעם אחת שאל הרה"ק ר' אשר מסטולין את הבעל התניא על גודל ההכנעה וההתדבקות שהיה לו אצל רבינו [רמ"מ מהורודוק] ופירש בפניו כמה מדרגות גבוהות שהיו לרבינו [הרמ"מ מהורודוק], ובכל מה שהפליא אותו היה הרה"ק מסטולין מנענע בראשו כאומר שאין זה חידוש אצלו, עד שאמר הבעל התניא שרבינו ידע שורש נשמות ישראל בשורשן והיה מתקנן, וגם על זה נענע בראשו, עד שאמר לו שרבינו ידע שורש כל הנשמות איך היו צבורים בעפרו של אדם הראשון איפה הייתה בהיווסדה בארץ כדברי חז"ל, והיה יודע שורש הנפשות איך נמצאו במחשבתו של הקב"ה בשעה שעלתה במחשבתו יתברך לברוא העולמות, דער רבי האט געוויסט [רבינו ידע] את המון נסתרות שמבראשית והיה ממשיך הקדושה מן ראשית מחשבה העליונה, ונתפעל הרה"ק מסטולין ולא שאל עוד, והסתפק בזה". {{הערה|נהרי אש עמ' קעט}} | ||
הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}. | הרב חנניה יוסף איינבך מספר ברשימותיו: " שמעתי מהגאון רבי ישראל הירשמן שליט"א דומ"צ חסידי סטולין קרלין בירושלים, כי בש"ק יו"ד שבט תש"י יום ההסתלקות, התעניין הרה"ק ר' יוחנן מסטולין קרלין זי"ע מה נשמע בעולם, ובמוצאי שבת כשאמרו לו כי הרבי [הריי"צ] מליובאוויטש נסתלק, אמר: ראינו כי חשכות ירדה לעולם. יצויין כי כשהיה מו"ר הגאון רבי משה שפירא זצ"ל אצל אדמו"ר הרה"ק רבי אברהם אלימלך מקרלין כשביקר בירושלים, אמר לו: אבי [הוא הרה"ק ר' ישראל] החזיק מאוד מאוד מהרבי [הריי"צ] מליובאוויטש" {{הערה|כתר מלכות, עמ' קמא.}}. | ||
בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | בכתבי חסידות קרלין מסופר: "הרב החסיד רבי חיים דוד הויזמאן ז"ל סיפר מה שראו עיניו בשנת תרס"ט בעת כלולת אדמו"ר הר"מ מסטאלין הי"ד וזכה לנסוע אז עם אדמו"ר אור ישראל זיע"א [הינוקא מסטולין] ברכבת, שם נודע למרן זיע"א כי נמצא ברכבת חסיד אחד אשר בידו התפילין של הרה"ק בעל התניא זיע"א, וחפץ היה מאד להניחם. ביקש רבינו ממנו שיאות בטובתו ויתן לו להניחם ורבינו נתן גם לבניו הקדושים להניחם. לאחר שהחזירם לו נתן לו רבינו תשואות חן עבור זה".. {{הערה|בית אהרן וישראל, קובץ קעו, עמ' קמח, הערה 35. }} | ||
==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ==הרבי ורבי ברוך מסטולין-קרלין== | ||