מ לעריכה
 
(25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|רוחני ומופשט מידי. לא אנציקלופדי}}
לאדם ישנם שלושה [[לבושים]] באמצעותם הוא עובד את [[עבודת ה'|עבודתו]]. עבודה זו (באופן זה) היא רק ב'''חיצוניות''' של האדם.
'''חיצון''' הוא כינוי לאדם שעושה כל מה שנדרש ממנו בעבודת ה' אך הוא עושה זאת ב[[חיצוניות]].


כלומר, [[עבודת ה']] שלו נעשית באופן של "מן השפה ולחוץ", ואין זה מגיע באמת מתוך לבבו.
ה'''חיצון''' הוא אחד כזה שכל עבודתו היא באופן חיצוני ושטחי, אך הוא אינו עובד את עבודתו בפנימיותו וביסודיות, כלומר, בשינוי הכוחות הפנימיים ותיקון המידות. ולכן הוא גם נקרא "קל דעת"{{הערה|כמו אשה שנקראת קלת דעת, כיון שאין לה יסוד אלא כל דבר קטן עוקרה מדעתה הקודמת.
:ובאופן אחר: שאין לו דעת שהיא מלשון התקשרות והתחברות והוא עושהו רק בשטחיות ללא קישור פנימי.}}.


מהסימנים לכך: כאשר מגיעים מאוד מהר להתלהבות ב[[תפילה]], ללא [[התבוננות]] ממושכת קודם לכן, כשהעבודה תמיד "זורמת" ואין כ"כ בעיות מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי לנפש הבהמית והיצר הרע השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}"{{מקור}}.
ולכן החיצון יכול לעשות דברים שלמעלה ממדריגתו, אך הוא עושה אף שנדרש בעבור זה גם פנימיות, והיא איננה.


[[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמא: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
אופן עבודה זה הינו "מן השפה ולחוץ", כיון שאין זה מגיע מתוך נקודת לבבו. ולכן האדם יכול להגיע במהירות להתלהבות בתפילתו, אף שאינו מתבונן כראוי. ולכן גם הוא לא מופרע מה"{{מונחון|צד השמאלי|כינוי ל[[נפש הבהמית]] ו[[היצר הרע]] השוכנים בחלל השמאלי שבלב}}", כיון שזה מגיע ממנו.
 
אופן עבודה זה הוא "[[מקיף]]", ולכן הוא יותר חזק מפנימי בהתלהבותו וכו'. אך הוא מתעורר רק בשביל דברים צדדיים ולא עובד באופן מסודר (לדוגמה: ב[[אלול]] מתעורר בתשובה וכו', אך לאחר מכן זה חולף ועובר, מה שאין כן הפנימי אצלו [[אלול]] זה כל השנה וכו').
 
עשיותיו הינן עבור הזולת בכדי שיראה שהוא "בעל מדרגה" ו"עובד".
 
"{{הדגשה|קיום מצוה בשביל סגולות וקבלת שכר הוא - לאמיתו של דבר - סדר של "חיצון". "חיצון" אינו מסור להענין עצמו. בעשותו דבר אחד - חושב הוא בשעת מעשה אודות דבר אחר}}"{{הערה|שיחת [[חג השבועות]] [[תשט"ו]] - הוגה ונדפס ב[[ליקוטי שיחות]] ח"ב.}}.


בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
בשיחות הקודש מובא שהחיצון איננו שקרן, אלא מוטעה, כיון שאיננו יודע שהוא בבעיה.
[[הרבי הרש"ב]] אומר{{הערה|ושבתי בשלום [[עת"ר]] - [[מאמר#סוגי מאמרים|מאמר עבודה]] שעוסק בבעיה זו.}}: שהדרך ליפול בזה היא כאשר לא משימים את הלב לפרטים, ולדוגמה: כשלומדים לא בעיון, אלא מתרגלים להעביר את הלימוד בצורה שטחית, כך גם בעבודה נגרם שהאדם מתייחס לה בצורה שטחית. ולכן, בכדי לצאת מזה צריך להתרגל ללמוד דוקא בעיון.
אף שבאופן כללי חסידים סלדו מחיצוניות, הרבי העיר שבדורנו יש דברים שדווקא ההשקעה בהדר החיצוני שלהם וכדומה, משפיעה על כללות היחס אליהם וגם לדברים הכי עיקריים ופנימיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/8092.htm אגרות קודש חלק כ"א עמוד שלז].}}.
==מקורות==
*[[ספרי השיחות של האדמו"ר הריי"צ]].
*[[ליקוטי דיבורים]].
== ראו גם ==
*[[פנימי (כינוי)]]
*[[חיצוניות (בחסידות)]]
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA תגית: חיצוניות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[en:Chitzon (External/Superficial Person)]]