ניגון והיא שעמדה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות " |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==ההיסטוריה של הניגון== | ==ההיסטוריה של הניגון== | ||
ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי | ניגון זה נרשם כפי ש[[הרבי]] לימדו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ליל ב' [[חג הפסח]] שנת [[תשט"ו]]. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה{{הערה|בלילה השני של חג הפסח, (בערך בשעה 1:30 בלילה לאחרי עריכת סדר הפסח), נהג הרבי לצאת אל הקהל להתוועדות, וביאר מענייני ההגדה. כך נהג החל משנת [[תשי"א]] (ובשנת תשי"ב, גם בלילה הראשון), ומשנת [[תשי"ז]] ואילך נהג לומר גם מאמר דא"ח, שפתיחתו הייתה באחת מפיסקאות ההגדה, סדר זה היה נהוג עד שנת תש"ל, כל עוד נערך ה'סדר' בדירת אדמו"ר הריי"צ. משנת [[תשל"א]] ואילך, ערך הרבי את ה'סדר' בביתו ובשנים מאוחרות יותר, בחדרו שב-770, מאז לא יצא לאחר הסדר אל הקהל.}} - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה'{{הערה|"ווער קען דעם ניגון "והיא שעמדה"?"}}, כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל{{הערה|שיחות קודש [[תשט"ו]] ע' קצט, וכן עדותו של החזן [[משה טלישבסקי]] המובאת בקונטרס 'ניגוני הרבי' שחולק כמזכרת בכינוס הבוגרים של 'אהלי תורה אהלי מנחם' במוצש"ק וירא, כ"ף מרחשון ה'תשס"א}}. | ||
הניגון הוא ניגון קצ | הניגון הוא ניגון קצ ב[[ספר הניגונים]]. | ||
נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]]. | נוסח דומה של הניגון מושר ב[[חסידות קרלין]] ומיוחס לרבי [[אהרן מקרלין]]{{הערה|ניתן לשמוע ביצוע של הניגון בגרסתם באלבום "ניגוני חג הפסח - אדיר במלוכה - פינסק קארלין" ברצועה החמישית.}}. | ||
==משמעות הניגון== | ==משמעות הניגון== | ||
מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם. | מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית ב[[גלות]]. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" ו[[הקדוש ברוך הוא]] מצילנו מידם. | ||
"והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל .}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו"). | "והיא שעמדה" - המילה "והיא" מתייחסת להבטחה שנתן [[השם]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]] אודות [[יציאת מצרים]] - "היא שעמדה לאבותינו ולנו"{{הערה|משמעות פשוטה זו, מובנת מתוכן הכתוב בהגדה קודם הפיוט: "בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ, לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶּׁאָמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טו): וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה. יד וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.}} - בגלות מצרים (ובזכותה ניצלנו מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו"). | ||
כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}. | כמו כן, מתייחסת המילה "והיא" לכל ההבטחות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים - שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות{{מקור|לכך שזה מתייחס לכל ההבטחות}}. | ||
בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - | בספרי קבלה{{הערה|סידור האריז"ל (במקומו)}} מבואר ש"ו"'''היא'''" נסוב על [[ספירת המלכות]] - כח ה[[אמונה בה'|אמונה]] שעם ישראל הם "מאמינים בני מאמינים". בזכות האמונה והביטחון ב[[השם]], נגאלו אבותינו ממצרים וכך גם בכל דור ודור, האמונה היא שעמדה לנו, שעם-ישראל עמד בכל הניסיונות ונשארו שלמים, רק בזכות כוח האמונה והמסירות נפש{{הערה|שם=תשכ"א|1=[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 משיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233]}}. | ||
[[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור | [[הרבי]] מקשר בין שני הפירושים {{מונחון|האמורים|א' ההבטחה האלוקית, ב' הביטחון של היהודים}} למילה והיא, מדת האמונה והביטחון שבישראל (פירוש ב') היא שמעוררת את ההבטחה מלמעלה (פירוש א'). כאשר יהודי, אפילו אם אינו ראוי, בוטח בביטחון גמור ש[[הקב"ה]] ייתן לו {{מונחון|בני חיי ומזוני|בנים, חיים (בריאות) ופרנסה (מזונות)}}, ביודעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"{{הערה|כל מה שעושה הבורא, לטוב הוא עושה. ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.}} - אזי ביטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה. | ||
כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על | כך היה במצרים וכן הוא בכל דור ודור, שהביטחון שלמטה מעורר את ההבטחה שמלמעלה, שמביאה את היציאה מהגלות, על ידי משיח צדקנו{{הערה|שם=תשכ"א}}. | ||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
;שמע | ;שמע | ||
* הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{ | * הניגון בקולו של הרבי, [http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 'ניגוני התוועדות' תקליט 1], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=229 דיסק 3 - א'], [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=248 תקליט 3 - ב'] [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=296 תקליט 5] {{צליל}} {{אינפו}} | ||
*[ | *[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140778/jewish/Vehi-Sheomdo.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 8# | ||
* [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{ | * [http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'] {{צליל}} {{אינפו}} | ||
*[http://www20.chassidus.com/audio/nigun/12-01-V-Hi-She-amdah-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] | |||
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQM1pYY01UcHJjRU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] | |||
*[https://col.org.il/news/144823 יוסי ויינר ואברהם בולטי] | |||
;ביאורי הרבי על הניגון | ;ביאורי הרבי על הניגון | ||
* שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - | * שיחת שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשכ"א. 'תורת מנחם - התוועדויות' [[תשכ"א]] חלק ב' (ל) עמוד 230-233: '''[http://www.hebrewbooks.org//pdfpager.aspx?req=19847&st=&pgnum=628 פורמט PDF]''' באתר [[היברו בוקס]] {{PDF}}, '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1148&ArticleID=4830 פורמט טקסט]''' באתר [[צעירי חב"ד]] | ||
{{פסח}} | |||
{{ניגוני רבו"נ}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני | [[קטגוריה:ניגוני פסח]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני תלמידי המגיד ממזריטש]] | |||
[[קטגוריה:ניגונים עם מקבילות בחסידויות אחרות]] | |||
[[en:"Vehi She'amda" - Niggun]] | |||