רבינו גרשום – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
מ מ. רובין העביר את הדף ריבנו גרשום לשם רבינו גרשום בלי להשאיר הפניה: החזרה
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
| שם = רבינו גרשום מאור הגולה
| שם = רבינו גרשום מאור הגולה
| שם בשפת המקור =
| שם בשפת המקור =
|תמונה =
| כינוי =
| כינוי =
| מקום לידה = מץ, דוכסות לורן  
| מקום לידה = מץ, דוכסות לורן  
שורה 24: שורה 25:
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תש"כ בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.
רבנו גרשום נולד לרבי יהודה{{הערה|שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.}}, בשנת ד'תש"כ בערך בעיר מץ{{הערה|ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות ב[[צרפת]].}}.


רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבים על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
שורה 61: שורה 62:
==חרמותיו==
==חרמותיו==


רבנו גרשום תיקן מספר תקנות, [מהו שלש תקנות ידועות], וגזר עליהן בחרם. תקנות אלו מכונות ''''חרם דרבנו גרשום''''.
רבנו גרשום תיקן תקנות המכונות''' 'חרם דרבנו גרשום'''', והמפורסמות שבהן:


תקנותיו היותר ידועות הן:
*לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
 
*לא לגרש אשה בעל כרחה.
לא להתחתן עם יותר מאשה אחת{{הערה|בטעם התקנה מצינו שכותב המהר"ם פדובה (שו"ת מהר"ם פדובה סימן יד) ש"חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויולד בנים הרבה לא יוכל להספיקן, כי אפילו לרבא דהלכתא כוותיה דאמר בפרק הבא על יבמתו נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית ליה למיזיינינהי, ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי". ובשו"ת הר"ן (סימן מח) נכתב ש"שמא חרם זה לא לתקנת נשים לבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם"}}.
*אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.
לא לגרש אשה בעל כרחה.
אין לאדם לפתוח את מכתבי חברו{{הערה|וכן שאר הדברים השייכים אליו.}} ללא רשותו.


תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך.
תקנות אלו נקבעו מראש רק עד לסוף שנות האלף החמישי ל[[בריאת העולם]]{{הערה|שו"ת הרשב"א סימן קנ"ז. [[שולחן ערוך]] אבן העזר סי' א ס' י'.}}. אמנם במשך השנים המשיכו אותם גם מעבר לכך.


תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם.
תקנות אלו נוהגות רק אצל האשכנזים, אמנם ה[[ספרדים]] ויהודי תימן, שעליהם לא נגזרו תקנות אלו (כי לא גרו באזורו של רבנו גרשום) לא מחוייבים אליהם.
ונוסף על אלו:
בדיני אישות
חרשת יוצאת בגט, גם אם נישאה כשהייתה בריאה.
בעל שאשתו נפטרה בתוך השנה הראשונה לחתונה מחזיר את הנדוניה (תקנת הנדוניה מיוחסת גם לרבנו תם)
על הקהילה לפרנס אישה שנעזבה מבעלה או שלבעלה אין במה לפרנסה.
שלא יתרחק אדם מאשתו יותר משמונה עשר חודשים.
כתובה דאירכסא (כתובה הניתנת במקרה של איבוד הכתובה המקורית).
בעל לא יהנה מגזל שגזלה אשתו.
בדיני בית כנסת
קנס מסוים למכה את חברו, וכפול למכהו בבית הכנסת.
איסור להוציא תשמישי קדושה מבית הכנסת ללא רשות.
איסור להפוך את ביתו למקום תפילה על מנת לאסור מיחיד להתפלל שם.
מותר על כל יחידים לבנות עוד בית כנסת בעיר, ואין יכולים מתפללי בית הכנסת הקודם לעצור בידם.
במקרה של מניין מדויק (בדיוק עשרה גברים), אסור לעזוב את התפילה, ואם עזב אחד המתפללים, ממשיכים בלעדיו.
בדיני אדם לחברו
מאבד אבדה יכול לדרוש מהציבור לחייב את כל היודע על האבדה ליידע אותו.
רשות לחייב נתבע לעמוד לדין במקום שבו תבעו אותו.
אדם לא יוכל למנוע משונאו להתפלל בבית כנסת שאותו הקדיש עבור הרבים.
על המיעוט להיכנע לרצון "רוב טובי העיר".
על עוברי אורח להשתתף במתן מתנות לאביונים בפורים.
איסור לעכב ספרים שניתנו בפיקדון כערבות לתשלום חוב.
שלא לשכור מגוי דירה שגר שם יהודי בשנה האחרונה (על מנת שלא יעלה את דמי השכירות).
וכן:
איסור להזכיר לאנוסים שחזרו ליהדות את עברם (תקנה זו לא הוזכרה בכל המקורות, אך נראה שהיא מתאימה לשיטתו של רבנו גרשום שפסק כי אין להזכיר לחוזר בתשובה את חטאו).
שלא לקנות אביזרים המשמשים תשמישי הנוצרים.
איסור הגהת ספרים על-פי סברה (תקנה זו נזכרת על ידי רבנו תם ואינה מופיעה ברשימות אחרות, אך קדמות דבריו של רבנו תם מעידה על אמינותה).
שלא לקרוע מספר על מנת לכתוב עליו.


==יחסו של הרבי לרבנו גרשום==
==יחסו של הרבי לרבנו גרשום==